רשלנות רפואית לפני הלידה: 10 סימנים
הורים רבים שואלים את עצמם מה היא הטעות המותרת לרופאים מאבחנים, איפה האחריות שלהם, ואיפה מתחילה האחריות של מערכת הבריאות, ובאילו מקרים צריך לתבוע את המערכת?
מעטים יודעים זאת, אך אם ילדכם סובל ממום מולד כלשהו ניתן לתבוע את הרופאים ומוסדות הרפואה על רשלנות רפואית גם 25 שנה לאחר הלידה. עו"ד דוד פייל המתמחה ברשלנות רפואית, מסביר מהי רשלנות רפואית טרם לידה, ומתי ניתן לתבוע בגינה כספים ממוסדות הרפואה ומהביטוח.
לכתבות נוספות - היכנסו למדור רשלנות רפואית
כל אישה מבצעת במהלך ההיריון, ולעיתים רבות גם לפניו, בדיקות מקדימות אשר אמורות לחזות את בריאות העובר. הבדיקות הללו מתחלקות למספר שלבים, ובכל אחד מהם מצפים ההורים לוודא כי תהליך ההיריון תקין ונורמאלי.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון
או לאנדרואיד
חשוב להדגיש כי בישראל מבוצעות אלפי פרוצדורות רפואיות תקינות ביום, במהלכן ניצלים חיים – פשוטו כמשמעו. רופאים רבים בישראל עוסקים באופן יומיומי בעבודת קודש של הצלת חיים, ומטרת רשימה זו איננה לפגוע במאמציהם הכנים ובעבודתם ההרואית, אלא לאפשר לכל אלה שלא קיבלו טיפול נאות וניזוקו - לזכות בכספים אשר יפצו אותם על סבלם, ויקלו עליהם במעט בהמשך חייהם.
עוד כתבות
גילה מתה מ-CT - והליקויים בברזילי נחשפים
במיון שיחררו החולה - והתוספתן התפוצץ בבטנו
הרופא התעקש ליילד בוואקום - התינוקת נותרה עם פיגור
380 מחלות ומצבים חריגים
לפחות 380 מחלות, או מצבים רפואיים חריגים הניתנים לאבחון בזמן ההיריון, תוארו בספרות הרפואית. את המחלות הניתנות לגילוי ניתן לחלק לארבעה סוגים:
א. מחלות קטלניות, שהעובר או הילד עתיד שלא ישרוד אותן.
ב. מחלות הניתנות לטיפול כירורגי, או לטיפול תרופתי במהלך הריון או לאחר הלידה.
ג. מחלות הגורמות לפגיעה באיכות החיים או בתוחלתם, אך ניתן לחיות איתן שנים רבות, כמו תסמונת דאון למשל.
ד. מחלות קשות הגורמות לסבל גופני או נפשי רב, אשר אינן ניתנות לטיפול, ומפחיתות את תוחלת חייו של הלוקים בהן מאוד, כמו טאיי זקס למשל.
לפני ההיריון עורכים זוגות רבים בדיקות גנטיות של האם ושל האב, על מנת להפחית את הסיכויים שהעובר יפתח מחלות על בסיס גנטי ותורשתי.
במהלך ההיריון מבוצעות כיום בדיקות אלקטיביות של דם אימהי, אולטרה-סאונד, בדיקת מי שפיר, מדגם מסיסי שלייה, דיקור חבל הטבור, ותהודה מגנטית הכל על מנת להקטין את הסיכוי שיוולד וולד בעל מום.
משרד הבריאות בחר לעודד נשים לערוך מספר בדיקות בסיסיות, על מנת להפחית במידה ניכרת את הסיכויים ללידת ילדים עם מומים. חבילת בדיקות אילו ניתנות כיום ללא תשלום על ידי קופות החולים כחלק מחוק בריאות ממלכתי. מעבר לכך יכולים הרופאים להפנות את האם לבדיקות נוספות על פי שיקול דעתם המקצועי.
נשים רבות בוחרות לערוך בדיקות פרטיות נוספות על מנת להקטין תרחישים לא רצויים, ומשלמות את עלות הבדיקה מכיסן או מתקציב הביטוח הרפואי שלהן. כך למשל בוחרות נשים רבות לערוך בדיקת שיקוף עורפי על חשבונן, על מנת לשלול כמעט לחלוטין תרחיש של תסמונת דאון.
מהי רשלנות באבחון טרום לידה?
לדברי עו"ד דוד פייל מדובר בנזק שנגרם בבדיקות טרום לידה לא נגרם באופן פעיל על ידי הרופא. הנזק בגינו הוא עלול להיתבע יהיה לרוב עקב כך שלא הבחין במומים בהם היה אמור להבחין.
לדבריו, רשלנות באבחון שיש לתבוע בגינה, היא רשלנות באבחון מומים אשר היו מהווים עילה סבירה להפסקת ההיריון, נזק שבית המשפט יכול היה לומר עליו כי מוטב שהתינוק לא היה נולד מאשר נולד.
אך מי קובע מתי סביר היה להפסיק היריון, ומתי לא מדובר בהפסקה סבירה? למשל כאשר נולד ילד עם מום קטן, כמו למשל ללא זרת, האם בית המשפט יטה לפסוק שהייתה פה רשלנות רפואית? ומה יקרה כאשר חסרה לו יד? כך למשל, חסרון של זרת או כל מום זניח דומה יידחה על ידי בית המשפט. לגבי מומים מורכבים וגדולים יותר, יהיה לבית המשפט מקום נרחב יותר להתלבט ולהכריע לכאן או לכאן.
במקרים של תביעות בגין רשלנות באבחון טרום לידה, יתבקש בית המשפט להכריע ראשית האם הרופאים ו/או המוסד התרשלו בתפקידם, וכמו כן, מה מידת הפיצוי אשר יינתן לילד ולמשפחתו בעקבות הרשלנות שהתגלתה.
"כאשר מדובר בילד שזה עתה נולד, ובית המשפט קבע שאכן התרחשה במקרה שלו רשלנות רפואית, הוא עשוי לקבוע פיצויים על פי הלכת השנים האבודות, הלכה אשר מנסה להעריך את "שווי" חייו של הילוד לםי תחזית של תוחלת חיים ממוצעת באוכלוסיה, סכומים אשר יכולים להגיע למיליוני שקלים.
כך תדעו אם יש בסיס לתביעה
לעיתים אפשר לחשוד כבר במהלך הריון או מיד לאחר הלידה שמשהו לא בסדר ואולי נעשתה רשלנות במהלך מעקב ההריון של אותה אישה.
1. כאשר ישנה התנהלות יתר סביב היולדת בזמן הלידה והבעל מוצא מחדר הלידה.
2. כאשר מבוצע ניתוח קיסרי שלא תוכנן מראש.
3. כאשר מום מתגלה אצל התינוק מיד לאחר הלידה, צריכה להדלק נורה אדומה.
4. כאשר מוזמנים יועצים לדון במצבו של התינוק שזה עתה נולד.
5. כאשר מבקשים מהיולדת את כל מסמכי מעקב ההריון עודה בעודה מאושפזת בבית החולים או מיד עם השיחרור.
6. כאשר האחיות בחדר התינוקות "שותקות" יותר מידי.
7. כאשר הרופא מסביר להורים במועד השחרור מבית החולים שהבעיה שנתגלתה בתינוק לא היתה ניתנת לצפיה ראש.
8. כאשר הרופא שביצע את מעקב ההריון מתקשר מיוזמתו ומזמן את היולדת לבדיקה לאחר הלידה.
9. כאשר הרופא בטיפת חלב אומר או רומז שחבל שלא נעשו בדיקות נוספות במהלך ההריון.
10. כאשר נציג המחלקה לניהול סיכונים של קופת חלים מבקש שוחח עם המשפחה לאחר הלידה.
הכותב הוא מנכ"ל פייל ושות' , משרד עורכי דין העוסק התחום הרשלנות הרפואית
לפנייה לכתב/ת 
