שלב אחרי שלב: איך תהפכו הילדים ליזמים
העולם המודרני הוביל לכך שהורים רבים כבר לא חולמים שילדיהם יהיו רופאים או עורכי דין, אלא דווקא יזמים מצליחים. האם אפשר לחנך ילד "לחשוב מחוץ לקופסה" ולמה חשוב לא להעמיס בחוגים ולהשאיר זמן גם לשעמום? המומחים מסבירים
ישראל נחשבת לאחת המדינות היזמיות ביותר ומהמובילות במספר חברות הסטרט-אפ והחדשנות הטכנולוגית. בימים אלה מצוין ברחבי העולם שבוע היזמות העולמי, אולם אם פעם יזמות בגיל צעיר הייתה בדרך כלל הצבת דוכן לימונדה במרכז השכונתי, הרי שהיום ילדים ובני נוער כבר אינם מסתפקים בכך וכבר בגיל צעיר הם מפתחים משחקים ואפליקציות וחושבים על האקזיט שיעשו. מציאות חדשה זו מעלה שאלות רבות, כשהחשובות ביותר הן האם כדאי לעודד יזמות כבר בגיל צעיר ומהן התכונות שחשוב לטפח בילדים - כל הדרך למיזם הראשון.
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>
להבחין בין יזמות ל"עשיית כסף"
"חשוב לא להקביל בין יזמות ל'עשיית כסף'", אומרת ראש החוג לגיל הרך במכללת שאנן הדתית האקדמית לחינוך ד"ר ניצה דורי. "אנחנו צריכים להקנות לילדים את ערך הנתינה, ואם הם יתחילו למדוד כל עשייה במונחים של כסף והאם משתלם להם או לא משתלם לתת, הרי שהם גם יהפכו להיות מבוגרים כאלה".
עוד על מחוננות בערוץ הורים :
רוצים ילד מחונן? למדו אותו לקרוא לפני גיל 4
הילד נכשל בלימודים? אולי הוא בכלל מחונן
השיטה שתהפוך את התינוקות שלכם לחכמים יותר
דורי מציינת כי לילדים יהיה מספיק זמן לתרגם יוזמות שלהם לכסף בבגרות, אולם כל עוד הם ילדים חשוב שיתנו מעצמם למען אחרים, שיתנדבו ויזכו בשבחים על ההמצאות הטובות שלהם, ובעיקר שיתנו מכל הלב. "לאחר השירות הצבאי הם יוכלו להתחיל לחשוב גם על פרנסה, ואז יהיו להם גם ערכים שהוטמעו בהם מגיל צעיר שיאפשרו להם לשלב נתינה עם דאגה לעצמי. אולם אם מגיל קטן ילד רק ידאג לעצמו ולרווחתו, כיצד נצפה שבגיל מבוגר יחשוב גם על נתינה סתם כך לאחרים, שלא על מנת לקבל פרס?".
גם ד"ר דינה פרג'ון, ראש החוג לגיל הרך במכללת חמדת הדרום הדתית לחינוך בשדות נגב ליד נתיבות, מסכימה כי בוודאי בגילאים הצעירים חשוב שהילדים יבינו שעידוד יוזמה ויזמות מצד ההורים אינו בא על מנת "להרוויח" כסף."כחלק מעידוד היזמות חשוב שהילדים יבינו מושגים דוגמת תקציב וחיסכון ושתקציב זה משהו שמתכלה אם מכלים אותו, אולם בו בזמן חשוב שההורים יכוונו אותם להבין ולרדת לעומקם של דברים ולא לפן הכספי בלבד".
הצעד הראשון: פיתוח הפליאה
הצעד הראשון בדרך לבניית רוח יזמית בקרב ילדים הוא פיתוח הפליאה. בימים בהם הילדים ממעטים לשחק ולטייל בחוץ וחשופים כבר מהגיל הרך למידע וגירויים רבים במחשב, בסמארטפונים ובטאבלטים, מדובר במשימה לא פשוטה. דורי מדגישה כי דווקא בשל כך חשוב לשים דגש על הנושא.
"עבור ילדים צעירים הסביבה הטבעית היא מקור לפליאה, שמחה וכבוד", מסבירה דורי. "באמצעות הפליאה אנו מכירים ואוהבים את העולם, ועלינו כהורים ומחנכים לעודד את הפליאה, השמחה והגילוי. ככל שילדים יכירו את הטבע טוב יותר הם יוכלו להתחבר לנפלאותיו - דבר שיקל עליהם לקחת אחריות על עולמנו: לטפל, לטפח ולשמור".
דורי מסבירה שכדי שהילד ישמר את תחושת הפליאה המולדת שלו, הוא זקוק לליווי של מבוגר אחד לפחות, שיוכל לחלוק עמו את התחושות, לגלות עמו מחדש את השמחה, את ההתרגשות ואת המסתורין בעולם בו אנו חיים. "כדי להתפלא אנו מתבקשים לנער את השגרה, לא ליפול למה שמובנה ולהתרגש מדברים פשוטים, כמו יופיו של פרח, דיוקם של מערכת העיכול או של משפט גיאומטרי, התפתחותו הקוגניטיבית של ילד, תנועתם של עננים ושל כוכבי השמיים ועוד. ביכולת להתפלא מגולמת תמימות מסויימת, מוכנות להיות חשוף, להיות 'מוכה' על ידי עולם התופעות, ולכן חשוב לא לתת לאוטומטיות להשתלט על המבט ולהבין את הנסתר מן העין".
הצעד השני: סקרנות ויצירתיות
תכונות נוספות שחשובות לעידוד יוזמה ויזמות בקרב ילדים הינן סקרנות ויצירתיות. "ילדים הם יצורים סקרנים ומתעניינים מטבעם", מסבירה צאלה מיינרט, ראש תחום הורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים. "פיתוח סקרנות ויצירתיות הוא חלק מתהליכים התפתחותיים אשר מתחילים כבר בגיל הרך ביותר, בדמות גירויים צבעוניים, מוסיקליים וברי מישוש. להורים תפקיד חשוב ומשמעותי ביצירת גירויים אלה, המובילים לסקרנות ועניין".
מיינרט מדגישה כי יצירת גירויים אין משמעותה רכישת מוצרים ומשחקים בסכומי כסף נכבדים, אלא דווקא שניתן ייצור אמצעי גרייה וסקרנות באמצעות קשר עין, מגע וקול, וכמובן באמצעות מוצרים בטיחותיים הנמצאים בהישג יד.
"ילדים פיקחים וסקרנים הם נכס לאומי ומשאב עולמי", מוסיפה דורי. "יש לדאוג להם, לטפח אותם, לעודד אותם וגם - חשוב לא פחות - להעניק להם את הכלים החיוניים לחשיבה".
דורי מסבירה כי הסקרנות היא אותה תכונה המוכרת אצל יונקים רבים, ובכללם האדם, המובילה לחקירת הסביבה וללמידה. היא מציינת כי הסקרנות מתרגמת פליאה לסוג של התכוונות נפשית לקראת חיפוש ועשייה, לקראת ה'עוד', וכי היא אבן הפינה לתהליך של אגירת מידע והסמלה, תהליך שלפעמים מאבד את הקשר עם הצורך ההתחלתי ומקבל חיים משל עצמו. "הסקרנות, לצד המוטיבציה הפנימית, מתחילה את התנועה לקראת הלימוד, מאפשרת להתמיד ולזהות עוד שאלות לא פתורות ומעוררת עניין, לחפש ולהבין תופעות דוגמת מדוע הירח לא נופל, מדוע מילה זו מעוררת תחושת עצב בשיר, מדוע הדם נקרש, איך מגיעים אבקני הפרח רחוק כל כך, מדוע יש גלים בים. בלי סקרנות זו, ההתנהלות השגרתית של היום-יום משתקת למידה".
הצעד השלישי: משחקי יזמות
"המשחק הוא עולמם של ילדים בגיל הגן, והם לומדים באמצעותו", מוסיפה פרג'ון. "לכן, גם לעידוד ולימוד יוזמה ויזמות בגילאים אלה ניתן להשתמש במשחקים". פרג'ון מציעה כי הילדים יעלו רעיונות למיזמים, וישחקו משחקי תפקידים - ובכך יבינו ויטמיעו את עקרונות היזמות. "כך לדוגמה ניתן לטפח חשיבה עצמאית ולהעניק אפשרות לתכנון פיננסי על ידי הדפסת כסף מנייר, משחק מונופול, בניית סופר-מרקט מגרוטאות או הקמת מפעל להכנת 'משקאות' מקוביות ואביזרי משחק שונים. בגילאים מבוגרים יותר ניתן גם להעניק לילדים כלים לתכנון פיננסי על ידי שיחות, דיונים והכוונה ישירה בנושא".
מיינרט מוסיפה כי בגילאים מאוחרים יותר בהתפתחותו של הילד מתחיל העיסוק של ההורים בשאלה לכמה חוגים ומקורות פיתוח ניתן לרשום אותו בו זמנית, על מנת שיפתח את מירב הפוטנציאל העומד לרשותו. "גם פה יש להקפיד על המינון הנכון ולשים לב שפעמים רבות ישנן ציפיות של הורים מעצמם ומילדיהם, כמו גם צורך למימוש ההורי דרך ההתפתחות של הילד. שום שאיפה של ההורים לגבי תחומי העניין של ילדיהם אינה ניתנת להשגה בכוח. ילדים מביאים איתם לחיים מגוון של נטיות, עוצמות, סגנונות וטמפרמנטים, ולהורים תפקיד משמעותי ביצירת ההזדמנויות עבורם. החשיפה והאתגר צריכים להיעשות בהתאמה לגיל הילדים, לקצב שלהם, לעניין שהם מגלים ולסקרנות המתפתחת".
צעד רביעי: זמן לשעמום
בעוד יצירת גירויים היא דבר חשוב והכרחי ליצירת סקרנות ויצירתיות, חשוב לזכור כי אין זה אומר שצריך לרשום את הילדים לאינספור חוגים ופעילות. על מנת שיהיה מקום גם לאותם רעיונות חדשניים ויזמיים להתפתח לא פחות חשוב להשאיר זמן פנוי לשעמום ולמה שנוצר מתוכו. "חשיבה יצירתית מתפתחת פעמים רבות בתוך חללים של ניסוי, תהייה וזמן", מדגישה מיינרט. "הצפה של פעילויות לא בהכרח מפתחת ולפעמים אף חוסמת התפתחות. בנוסף, ילד שרגיל שכל דרישותיו מטופלות כאן ומיד ואשר אינו חווה שום תסכול, לא יכול לפתח עצמאות, חשיבה עצמאית ולעתים גם לא חשיבה יצירתית".
לדברי מיינרט, עצמאות מתפתחת במקומות בהם אנחנו מתחילים לאפשר לילדים להיות שותפים ולעשות דברים בעצמם, בהתאם לגיל וליכולות שלהם. היא מדגישה כי לאורך התהליך חשוב מאוד להתייחס לכוונה שלהם ולדרך בה הם פועלים - ולא רק לתוצאה הסופית. "העיקר הוא להיות הורים בעלי ציפיות ריאליות המותאמות לגיל הילדים וליכולותיהם. רוב הילדים אולי לא יהיו יזמים צעירים ומגלי עולם וארצות, אך ביכולתם של ההורים לפתח בקרבם עצמאות, יצירתיות, סקרנות ועשייה מתוך שחרור, מתן הזדמנויות ובעיקר אמונה ביכולות שלהם ללמוד ולהתפתח גם מתוך ניסוי, תהייה, חוסר וודאות, שעמום ומצבים מזמנים אחרים. כל אלה, כמובן, בנוסף לכל ההכוונות ושפע ההצעות שיקבלו מההורים".
צעד חמישי: להאמין בעצמך!
אושרה אלפסי (42) פיתחה סימולטור ייחודי, הראשון מסוגו, ללימודי אנגלית ומתמטיקה. היא עברה כברת דרך ארוכה עד הפיתוח. "בתור ילדה שגדלה בירוחם לא האמינו שמכאן תצא הבשורה", היא מספרת. "כשרציתי ללמוד אסטרופיזיקה אמרו לי שבירוחם לא גדלים אסטרופיזיקאים. אז בגיל 11 עזבתי את הבית והלכתי ללמוד בפנימייה".
במהלך חייה אלפסי הכשירה מאות טייסי קרב ופיתחה מערכות להכשרת עובדים בהייטק ותוכניות חינוך. היא הקדישה את כל חייה לפיתוח הסימולטור LEARN WISE, שאמור לתת מענה לילדים המתקשים במתמטיקה ואנגלית וכן לבעלי בעיות קשב וריכוז. "אם אתה מאמין במשהו תלך עם זה עד הסוף", היא מסבירה את מה שלדעתה חשוב לא פחות מיצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. "אנשים לא האמינו שאפשר לפתח סימולטור שינבא הצלחה של 95% במבחני בית הספר, ואני, בעזרת עבודה קשה, הצלחתי לעשות זאת ולהקדים את זמני.
"אחת הגדולות של היזמים היא להאמין ולא לוותר. בשביל לפתח את הסימולטור ויתרתי על המון דברים במהלך חיי, אבל התועלת שהוא עשוי להעניק לחינוך בישראל הינה הסיפוק הכי גדול שלי בתור יזמית".
לפנייה לכתב/ת 
