פי 3 יותר חקירות הפרת חוקי עבודה בשנתיים
החוק החדש לדיני עבודה שאושר לפני כשנתיים גרם להגברת האכיפה נגד מעסיקים עבריינים. סך הקנסות שהוטלו על המפירים עומד על 12.5 מיליון שקל מתוכם כבר נגבו 9 מיליון שקל. רוב הקנסות על אי תשלום שכר מינימום
מסמך שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלה כי בעקבות כניסתו של החוק לתוקף ביוני 2012 הגדיל משרד הכלכלה את סגל האכיפה ב-76% מ-157 ל-227 תקנים, שהרחיבו את פעילותו בקרב המעסיקים והביאו לקיצור משמעותי של חקירת התלונות, מ-12 חודשים ל-6 חודשים בממוצע לתיק.
רוב הקנסות על אי תשלום שכר מינימום
בתקופה זו התקבלו 2,500 תלונות נפתחו 2,912 תיקי חקירה (גם כתוצאה מביקורות פתע יזומות של מפקחי העבודה). זאת, לעומת כ-1,100 תיקים בממוצע לשנה בתקופה שקדמה להפעלת החוק. פעולות האכיפה הניבו 2,268 התראות למעסיקים לפני חיוב בקנס מנהלי והודעות קנס בסך כולל של כ-12.5 מיליון שקל.
מתוכם הוטלו בעיקר כ-4 מיליון שקל על אי תשלום שכר מינימום, כ-2.3 מיליון שקל על העסקה אסורה או ללא היתר בימי המנוחה השבועית, וכ-1.3 מיליון שקל על אי העברת סכומים שנוכו משכר העובדים או שהועבר באיחור (למס הכנסה, ביטוח לאומי וכו'), והשאר על עבירות אחרות. עד כה פרעו המעסיקים כ-9 מיליון שקל מהקנסות. לגבי השאר ביקשו המעסיקים זכות שימוע או הגישו עררים.
החוק החדש איפשר לראשונה לתבוע גם מזמין שירותי קבלן בתחומי שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה, ולא רק את הקבלן עצמו. מזמין השירות יהיה אחראי גם לתשלום דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, תשלומי פנסיה, דמי חגים ותוספת יוקר. בנוסף מאפשר החוק לתבוע בכירים בתאגידים או במשרדי ממשלה שחתמועל חוזיהעסקה בהפסד, שלא מבטיחים את זכויות העובדים. הם צפויים גם לדין פלילי.
אבל למרות הנתונים, יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ (ליכוד-ביתנו), לא חגג היום. הוא אמר, "ההתקדמות בתחום האכיפה פחותה בהרבה ממה שייחלנו. עיכבנו את אישור החוק במשך שנתיים כדי להרחיב אותו גם על משרד הממשלה, אולם בתביעות שהוגשו לא נכלל אף משרד, בהעדר תקנות. אם החוק לא יחול גם על המעסיק הגדול במשק, יצא שכרנו בהפסדנו". היועץ המשפטי של משרד הכלכלה עו"ד מיכאל אטלן הגיב בהבטחה שהתקנות להרחבת החוק על משרדי הממשלה יוגשו לאישור הוועדה בתוך חודש.
אבל לא היתה לו תשובה לתלונת ח"כ כץ על שר הכלכלה בנט שמעכב התקנת תקנות גם למינוי והפעלת "בודקי שכר" שתפקידם לערוך בדיקות תקופתיות של תנאי העבודה אצל קבלני השירותים. התקנות אמורות לקבוע את סוגי המידע והתכנים שייבדקו ואת תדירות הבדיקות. כץ שיבח בעיקר את מכשיר ה"טלמסר" המאפשר לעובדים להתלונן ולמסור מידע על מעסיקיהם באופן אנונימי.
עם זאת, הממונה על אכיפת חוקי העבודה במשרד הכלכלה יפה סולימני גילתה כי "הגיע אלינו מידע על הפרת החוק של שני גופים ציבוריים שהתקשרו עם קבלנים בחוזי הפסד. כתוצאה מהתערבותנו אחד מהם כבר ביטל הסכמים עם ספקי השירותים ויפרסם מכרזים חדשים".
ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) טען כי על אף שמספר פקחי האכיפה עלה ל-277, הם אינם יכולים לכסות את כל המשק. עו"ד אטלן השיב: "גם המכס בודק רק 5 אחוז מהמטענים, אבל היקף הצלחת האכיפה שלו מגיעה ל-95%". סולימני הוסיפה: "מטרתנו היא להגיע לכל מעסיק לפחות פעם אחת".
לפנייה לכתב/ת 
