לא משאירה סימנים על הגוף: דינה של אלימות מילולית
כשהוא מכה אותך הוא משאיר אחריו סימנים כחולים - בסופו של דבר הם ייעלמו. אבל כשהוא מקלל אותך וצועק עליך כמה את לא שווה, הוא צורב בנפשך את הפגיעה שספק אם אי פעם תיעלם. אלימות מילולית לעיתים קשה יותר מאלימות פיזית ואת לא צריכה להתמודד איתה לבד
"את מטומטמת", "את לא שווה", "את לא יודעת לעשות דברים נכון", "את מקלקלת", "את מלוכלכת", "את מכוערת" - מילים כאלו ואחרות, שלרוב נאמרות על ידי בני הזוג, פוגעות קשות בדימוי העצמי של נשים רבות. כיצד מתייחסת המערכת המשפטית לתלונות של נשים שסובלות מאלימות סמויה שלא מותירה סימנים חיצוניים על גופם?
נשים רבות סופגות מדי יום גם סוג של אלימות סמויה וחלק גדול אף לא מודעות לסוג של האלימות ממנה הן סובלות, האלימות הנפשית והמילולית שכואבת לא פחות מאלימות פיזית או אלימות כלכלית.
לכן, כשמדברים על אלימות כלפי נשים אין זה אומר שתמיד מדובר במכות. סוג של אלימות נפשית יכולה אף לגרום במהלך השנים לשקע עמוק מאוד אצל הנשים שסופגות מדי יום העלבות שפוגעות בהן ומתירות צלקות לכל החיים. נשים רבות לא מודעות שהן הפכו לקורבנות ומתעלמות מזכויותיהן לשמור על כבודן.
בשנת 2011 חוקק החוק למניעת הטרדה מאיימת בנוסף לחוק שהיה קיים עד כה לעניין צווי הגנה.
מה היא הטרדה מאיימת?
כ"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".
לפי הסעיפים בחוק זה רשאי, בין היתר, בית המשפט לענייני משפחה לתת צו למניעת הטרדה מאיימת וזאת כאשר השופט סבור ומתרשם כי אדם מסוים נקט הטרדה מאיימת כלפי אדם אחר.
החוק מדבר על שורה של התנהגויות שיכולות ליפול בגדר הטרדה מאיימת ואלה הן:
- בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
- בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
- ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
- בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;
צו הרחקת אדם בעילת מדור שקט, הינו יציר הפסיקה ולו זכאים אישה וילדים במסגרת זכותם למזונות גם למדור שקט ושלו. חובתו של אב למדור שקט ושלו לילדיו, ולא רק של האם, נובעת מחובותיו הישירות כלפי הילדים, הן לפי הדין האישי והן לפי דיני הכשרות והאפוטרופסות ולאו דווקא.
אם אתן חשות כי אחד מן הקריטריונים נשמע מוכר לכן, יתכן כי גם אתן קורבנות לאלימות.
הרבה פעמים ניתן להרחיק אדם לתקופה מסוימת על ידי בתי המשפט או בתי הדין מזירת ה"אירוע" וזאת על מנת לגרום לו להתעשת ולהביא לרגיעת המצב בבית ולתת לאדם הפוגע אפשרות לתקן את דרכו. במקרים רבים ובמיוחד בתחילתו של הליך גירושין נרגעים הרוחות והאדם הפוגע מבין כי אכן הרחקתו ממשפחתו גורמת לו לאבל ובחלק מן המקרים אכן מבין אותו אדם כי הוא חייב לשנות את התנהגותו.
תקופה ההפרדה הפיזית מביאה לאותה האישה שספגה אלימות לרגיעה והיא מבינה כי חייה יכולים להשתנות באם היא תקבל את ההחלטות הנכונות. במקרים מסוימים אף יעזור טיפול משפחתי וזאת על מנת להציף את הבעיה ולגרום לאדם שפוגע במשפחתו וקרוביו לשנות את התנהגותו.
מיליוני נשים ברחבי העולם סופגות אלימות מילולית. אתן לא לבד ולא צריך להתבייש. יש לא מעט עמותות שקיימות ונועדו להושיט לכן עזרה. אתן יכולות לפנות אליהן, להתייעץ, לשתף ולחלוק סיפורים אישיים ולא להרגיש לבד וזאת לצד ההגנה המשפטית שהחוק יכול להעניק לכן במקרה ואתן חשופות למקרים המתוארות בין היתר לעיל.
- אריאלה רוזנטל סודרי היא עורכת דין העוסקת בדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
