ישראל - במקום הכמעט אחרון במחקרי בריאות

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד   

לפי הנתונים של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת שמתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומרכז שמואל נאמן ישראל למחקרי מדיניות לאומית, רק 0.7% מתקציב המחקר ופיתוח בשנת 2011 הוקדש לבריאות, מה ששם את ישראל במדינה הלפני אחרונה. לשם ההשוואה, בשנת 2010 ארה"ב הובילה את הרשימה כש-54% מסך תקציב המחקר ופיתוח שלה מוקצה למחקרים בתחום הבריאות.

"כשמשרד הבריאות מעודד את תופעת העברת האחריות לגורמים כלכליים פרטיים בתחום המחקר הוא למעשה מגדיל את הנזק. אנחנו נמצאים בתחתית המדרג העולמי ברמת ההשקעה הממשלתית במחקר רפואי. אין ספק שנרגיש את הנזק בשנים הקרובות", אמר יו"ר הוועדה, משה גפני.

כמה משקיעות המדינות במחקרי בריאות (אחוז מתקציב מחקר ופיתוח)?

הדיון התקיים לאור השפעת המשבר הכלכלי של הדסה על המחקר הרפואי של בית החולים, אך התברר כי התקציבים של כלל המחקרים הם נמוכים. עדיין אין נתונים רשמיים בשנים שחלפו מאז, אך ככל הנראה המגמה אינה חיובית.

בדיון שהתקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה לפני כחצי שנה על תקציבי המחקר, אמר נציג משרד הבריאות, בני לשם: "ישבו ארבע ועדות. כולן אומרות שלמחקר הרפואי צריך לפחות 250 מיליון שקל לשנה. אנחנו ב-9.6 מיליון". סך התקציב המחקר בישראל בשנת 2013 הוא 1.27 מיליארד, מה שאומר שגם השנה התקציב למחקרי בריאות מהווה בסך הכל 0.7%.

"בלי כסף אי אפשר לעשות מחקרים", קובע פרופ' יעקב נפרסטק, המשנה למנכ"ל ההדסה בנושאי מחקר ואקדמיה. "ההשקעה בחוקר בישראל היא פי חמישה נמוכה יותר לעומת העולם המערבי ורופא חוקר הוא רופא אחר, הוא יכול להיתקל בבעיות של חולים ולמצוא להן פיתרון, מה שיכול להטיב עם החולים ולהוביל לרווח כלכלי למדינה.

"מחקר בסיסי הוא יקר ומחקר קליני הוא עוד יותר יקר. ההערכה שלנו היא שמשרות החוקרים ושאר העובדים, החומרים ועוד מסתכמים ל-150 מיליון שקל, כשכל שנה אנחנו מקבלים 30 מיליון שקל ממענקים ו-25 מיליון שקל מתרומות. משרד הבריאות הוא שחקן מאד קטן בתקציב המחקר שלנו".