שארל אזנבור: "חשוב לי להופיע למען השלום"
השנסונר הצרפתי הוותיק שארל אזנבור הגיע לישראל לקראת הופעה אחת שתתקיים במוצאי שבת. במסיבת עיתונאים הסביר למה לקח לו כל כך הרבה זמן לחזור לפה, ולמה לדעתו קיימים סכסוכים בין עמים: "אנשים לא מצליחים לגשר ביניהם כיוון שהם לא רוצים להבין או לקבל את האחר"
שארל אזנבור, מסמליו הבולטים של השנסון הצרפתי, נחת היום בשעות הצהריים בישראל לקראת מופע חד פעמי שייערך במוצאי שבת הקרובה בהיכל נוקיה בתל אביב. אזנבור חוזר לישראל אחרי יותר משלושה עשורים מאז הופיע בארץ בפעם האחרונה. בגיל 89 ממשיך הזמר, המלחין והשחקן מהפוריים שידעה התרבות הצרפתית לכבוש את הבמות בעולם.
אזנבור, שעמדותיו הפוליטיות ידועות, מגיע לאזור המזרח התיכון עם מסר שקורא להמשך ההידברות ולקידום השלום. במהלך ביקורו ייפגש בין היתר עם נשיא המדינה שמעון פרס ועם פורום המשפחות השכולות, ארגון ישראלי-פלסטיני בו חברות מאות משפחות שאיבדו כתוצאה מהסכסוך קרובים ובני משפחה. במהלך המופע שייערך בסוף השבוע יזמין אזנבור לדואט את הזמרת הישראלית אחינועם ניני. השניים ישירו במשותף את "She", משיריו הידועים והאהובים של אזנבור, כשניני תבצע את מילותיו בעברית.
אל מסיבת העיתונאים שנערכה איתו היום בתל אביב נכנס אזנבור מחויך והתפעל מכמות הצלמים. "כל המצלמות האלה, זה מרגיש ממש כמו בפסטיבל קאן", אמר. לשאלה למה לקח לו כל כך הרבה זמן לחזור (35 שנה), ענה: "כשמזמינים אותי אני בא. אני לא נוהג להתדפק על דלתות, מעולם לא סירבתי להופיע כאן או בכל מקום אחר".
אזנבור נשאל מה סוד הקסם שלו. "אדם אינו יכול להעיד על עצמו", אמר, "אבל נדמה לי שמעבר לכך שכנראה מה שאני כותב נוגע בקהל שלי, אני הרבה יותר נגיש מעמיתים שנתפסים ככוכבים או סלבס. הקהל מקבל אותי כי אני מדבר איתו לאורך כל השנים בגובה העיניים. אם אני לא טועה, אני הזמר האירופי הראשון שהגיע לישראל עם קום המדינה. אתם יכולים לתאר לעצמכם שזה היה מזמן. הפעם רציתי שאם אגיע לכאן אבקר גם בפלסטין, זה לא הסתדר. אבל מה שחשוב זה שאני כאן".
הרבה מן השאלות שהופנו אליו נגעו לעובדה שממשלת ישראל מעולם לא הכירה בשואת העם הארמני. אזנבור הוא שגריר ארמניה בשוויץ, ומקיים פעילות פוליטית עניפה בהעלאת המודעות לנושא. "אני מודע לכך וזה מעציב אותי", אמר, "אבל מעבר לכך אני חייב לומר שיש לי הרבה חברים יהודים בצרפת, והם בפירוש מכירים בכך שהיה טבח בארמניה. כך שגם אם לא מדברים על זה באופן רשמי, הדברים ברורים. אני מניח שלישראל מה שמפריע זו המילה ג'נוסייד, כלומר אנחנו מדברים על סמנטיקה ומשחקים פוליטיים שאינם מענייני".
אזנבור הוסיף: "אשתי פרוטסטנטית, אני קתולי, הנכד שלי גדל במשפחה יהודית ויש לי נכדה אלג'יראית מוסלמית. יש לנו נציגים מכל וכל. למעשה אנחנו כמו פרסומת של בנטון. ואם אנחנו מסתדרים מצוין, אני יודע שזה יכול לעבוד. אני מאמין שכשאנשים לא מצליחים לגשר בין אחד לשני זה באשמתם כיוון שהם לא רוצים להבין או לקבל את האחר. זו הסיבה שרציתי לחזור לכאן, שהיה לי חשוב לקיים ערב שכזה למען השלום".
אחרי שמונה עשורים על הבמה (אזנבור מופיע מגיל 9), מה מניע אותך?
"החיים זו הרפתקה גדולה ונהדרת. זו חוויה שממציאה את עצמה כל יום מחדש. אני אוהב להופיע רחוק מהבית, להכיר תרבויות חדשות, לראות אנשים שונים. זה מעשיר אותי ואני לא מפסיק ללמוד כל יום ובכל רגע. אני יודע שאנחנו נולדים כדי למות ולכן הסוד הוא ליהנות מכל רגע, לחיות הרבה וטוב. יהודים וארמנים הם שני עמים שבלי האהבה שלהם לחיים מזמן היו נעלמים".
ומה הוא ישיר בהופעה? "אין לי רפרטואר קבוע, אני שר מה שבא לי. משנה דעתי עשר פעמים עד שאני עולה לבמה. כתבתי יותר מאלף שירים, שאת חלקם אני שר באיטלקית, ארמנית, אנגלית ורוסית, כך שמאוד קשה לומר מה אשיר מתוך זה".
מה השתנה בתובנות שלך לאורך השנים לגבי הבמה והקהל?
"אני אומר לקהל הכל. אני קרוב לקהל, משתף אותו בכל מה שקורה לי, גם אם נורא כואב לי מסתבר שהקהל אוהב לשמוע את זה. זה נותן לו תחושה שאנחנו קרובים. גיליתי שאני אוהב את האינטימיות".
לפנייה לכתב/ת 
