ירדן ג'רבי הבאה?

בנבחרת הג'ודו נוהגים לכנות בחיבה את גילי כהן "הסלובנית". הג'ודו הסלובני מתאפיין בעבודה קשה ללא הפסקה והתשה עד כדי תסכול ושבירה מנטאלית של היריב בקרב. "גילי גורמת ליריבות שלה לשנוא את הרגע שהן עלו על המזרן", מסביר בפשטות מאמן נבחרת הנשים, שני הרשקו.

• לטורים הקודמים של "מחוץ לרדאר"
  

את קמפיין ריו 2016 התחילה גילי כהן (22) אמנם כאלופת ישראל אך כג'ודוקא אלמונית לגמרי בזירה הבינלאומית. בזמן הקצר שחלף מאז אולימפיאדת לונדון ועד היום היא עשתה זינוק מדהים, טיפסה עד למקום ה-11 בדירוג העולמי במשקל עד 52 ק"ג (בדירוג הנוכחי היא מדורגת 12), זכתה במדליית ארד בטורניר גראנד סלאם שנחשב לאחד מהיוקרתיים בסבב, בשתי מדליות כסף בטורנירי גראנד פרי ובסוף השבוע הקודם במדליית כסף באליפות אירופה עד גיל 23.

פריצה מרשימה. גילי כהן(צילום: אורן אהרוני)

גם הרשקו מתקשה לשים את האצבע על הסיבה הספציפית שגרמה לפריצה המרשימה של גילי כהן ומייחס זאת בעיקר לעבודה הקשה שהשקיעה

 במסגרת הנבחרת. "לא תמיד יש הסבר מדויק להצלחה, לפעמים אתה במקום הנכון בזמן הנכון, אבל מה שבטוח הוא שהפריצה של גילי הגיעה אחרי שנה וחצי של עבודה אינטנסיבית ובנייה נכונה", הוא מסביר.

לא צריך להיות מבין גדול בג'ודו כדי לזהות את סגנונה הבלתי מתפשר של כהן. זוכרים את השפן של אנרג'ייזר? ההוא שהולך והולך והולך. כך גם גילי כהן נעה ללא מנוחה במהלך הקרב, מייצרת אינספור התקפות, לעולם לא מוותרת על האחיזה ומאמללת את יריבותיה. "אמרתי לה שאם הייתה במשקל שלי 'גילי כהן', הייתי מתעייפת רק מלראות את השם שלה נגדי בהגרלה", מספרת חברתה לנבחרת ואלופת העולם, ירדן ג'רבי.

גילי כהן עם ירדן ג'רבי ורוני שוורץ. יש לנו סגל איכותי(צילום: אורן אהרוני)

בספורט הישראלי נהוג לקשור כתרים ולבנות הרים וגבעות סביב הצלחות בגילאי נוער. לא אחת חזינו בספורטאים אשר רשמו הישגים נהדרים בגילאים הצעירים ונעלמו כליל בבוגרים. הסיבות לכך רבות, ראשית ברוב המקרים ההבדלים ברמה בין נוער לבוגרים הם תהומיים, מעבר לכך לעיתים הציפיות שמייצרת התקשורת לאחר הצלחה מוקדמת הן הרסניות עבור הספורטאי.

גילי כהן היא הדוגמא ההפוכה, ספורטאית אשר לא נחשבה לעילוי בגילאי קדטים וכיום מחזיקה בצוותא עם גולן פולק בדירוג העולמי השני בטיבו מבין כל הג'ודוקא הישראלים. הוכחה חיה לכך שאין צורך לעשות פסטיבלים מוגזמים סביב הצלחות בגילאי נוער ובד בבד לא לפסול מראש את ה-Late Bloomers, הספורטאים אשר טרם מוכנים בגילאים הצעירים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם.

"עוד לפני ההישגים סימנתי אותה". הרשקו עם גילי כהן(באדיבות איגוד הג'ודו הישראלי)

כהן גדלה ברעננה והחלה להתאמן בג'ודו בגיל ארבע בהשפעת אביה, חובב של הענף. בהמשך היא הצטרפה למועדון מכבי הרצליה אליו היא שייכת עד היום. בגילאים הצעירים הישגיה היו צנועים בהרבה מאלו שרשמה השנה והסתכמו בשתי מדליות כסף בטורנירי גביע אירופה לג'וניור ומקום שביעי באליפות אירופה עד גיל 20.

"עוד לפני שההישגים הגיעו סימנתי אותה", מספר הרשקו, "ראיתי בה דברים שאחרים לא ראו, זיהיתי אצלה עקשנות. ההתקדמות שלה השנה היא פשוט פנומנאלית. דברים לא תמיד באים לה בקלות, אבל היא לוחמת ברמה הכי גבוהה שאפשר, ספורטאית של עבודה סיזיפית ואחת שלעולם לא מוותרת. גם כשהיא מפסידה אני יודע שזה מהסיבות הנכונות".

ג'ודוקא אחת שסבלה במיוחד מהנחישות הבלתי מתפשרת של כהן היא אנדראה צ'יטו הרומנייה, מדליסטית ארד באליפות העולם וסגנית אלופת אירופה. כהן למרות שעלתה נגדה כאנדרדוג כבר הספיקה לנצח אותה פעמיים. "לא כולם הכי מוכשרים, לא כולם הכי חזקים, אבל להילחם תמיד אפשר ולפעמים זה מה שעושה את ההבדל", מסבירה כהן את האג'נדה הספורטיבית שלה.

בהרבה מובנים גילי כהן מזכירה כיום את ירדן ג'רבי של קמפיין לונדון 2012. גם ג'רבי דאז הגיעה כספורטאית אלמונית עם דירוג עולמי נמוך ובמהירות טיפסה אל הצמרת העולמית. "אמרתי לשני שהדרך של גילי מאוד מזכירה את שלי, הלוואי ובקרוב גם היא תהיה אלופת עולם, אני לא אופתע", מסכמת ג'רבי.

הכניס למערב, או שלא? קים ג'ונג און(צילום: AP)

הרמת משקולות ככלי פוליטי

המשטר הדיקטטורי בצפון קוריאה ידוע בשנאתו היוקדת כלפי העולם המערבי. אמצעי התקשורת שם משמשים באופן שוטף ככלי תעמולה להסתת האזרחים נגד המערב והקפיטליזם.

דוגמא טובה לכך ניתנה השבוע כשסוכנות הידיעות הרשמית בצפון קוריאה ניצלה את הצלחת המדינה באליפות העולם בהרמת משקולות (19 מדליות) כדי לעקוץ את מדינות העולם המערבי ואת ארצות הברית בפרט.

הצלחה צפון קוריאנית, עוד מלונדון. אום יון צ'ול(צילום: גטי אימג'ס)

ארצות הברית שאיננה נחשבת למדינה חזקה במיוחד בהרמת משקולות סיימה את האליפות בידיים ריקות. בתקשורת הצפון קוריאנית חגגו על הכישלון של ארץ האפשרוית הבלתי מוגבלות והבליטו במיוחד ציטוטים של מאמן אמריקאי שטען כי במדינתו לא ניתן להתפרנס מהענף וביכה על כך שרק ענפים פופולאריים לצפייה זוכים להשקעה ראויה.

"דבריו משקפים את החברה האמריקאית שבה ספורט נועד ליצירת רווח כלכלי. בחברה קפיטליסטית ההשקעה בספורט תלויה בשוק, רווח כספי חשוב יותר מהצלחת המדינה. זו הטרגדיה של המערכת הקפיטליסטית - הכסף קובע הכול", נכתב בידיעה שפרסמה סוכנות הידיעות הצפון קוריאנית.

יכולה להוריד את החיוך מהפנים. לינדסי וון(צילום: Gettyimages)

כמה קטנות

• גולשת הסקי, לינדסי וון, אולי הכוכבת המפורסמת ביותר של ספורט החורף וזוגתו של טייגר וודס בספק לאולימפיאדה בסוצ'י. וון שנפצעה כבר באליפות העולם בפברואר נפגעה שוב ברגלה הימנית הבעייתית במהלך אימון. וון סובלת מקרע חלקי ברצועה ולא ברור האם היא תספיק להתאושש בזמן עד למשחקי החורף האולימפיים שייפתחו ב-7 בפברואר.
  

ישבור עוד שיא? אוואנס(צילום: Gettyimages)

• 77 שנים לאחר שזכה בארבע מדליות זהב אולימפיות למורת רוחו של הצורר הנאצי, אדולף היטלר, אחת המדליות של האתלט האמריקאי, ג'סי אוואנס מוצעת למכירה פומבית. על פי ההערכות הזוכה המאושר יצטרך להיפרד מסכום של מעל למיליון דולר בעבור המדליה. בכך צפוי אוואנס לשבור את שיאו של שחקן נבחרת ההוקי האמריקאית, מארק וולס שמדליית הזהב שלו נמכרה בתמורה ל-310,700 דולר.