בעלי עסקים קטנים: "נחפש אפיקים אחרים"
בכנס התאחדות התעשיינים התלוננו בעלי עסקים קטנים על כך שהתנאים שמציבה בפניהם המדינה זהים לאלו של העסקים הגדולים - מצב שמסכן את קיומם: "למדינה אין תוכנית עסקית. כל דבר נתון למו"מ והחזקים מנצחים"
"אנחנו לא נעבוד בהתנדבות. בלי התחייבות מהרגולטור ליציבות עסקית בעתיד אנחנו ננסה למצוא אפיקים חדשים להשקיע. יש לנו אפשרות בחירה". כך הזהירה היום (ה') בשיחה עם ynet מירית כהן זמיר, מנכ"ל קבוצת ש.כהן מפעלים יו"ר פורום דור ההמשך בהתאחדות התעשיינים, בכנס של התאחדות התעשיינים הנערך באילת.
לפיד: "נטפל בדיור באופן דורסני ואגרסיבי"
עסקים קטנים: מאיפה תשיגו מימון?
30% מהעסקים נסגרים בשל קושי פיננסי
כהן זמיר הסבירה כי פורום דור ההמשך כולל סמנכ"לים מנכ"לים ומנהלים בכירים עד גיל 45 החברים בהתאחדות. עם זאת, ניכר כי היא מהצעירים הבודדים שנכחו בכנס. "יש כ-300 חברים בפורום אך כל מי שאמור לבנות את התעשייה של העתיד אינו פה", אמרה. "תפקידנו להכשיר את הדור הבא של התעשייה אך לא הצלחנו להביא לפה אף אחד כי נמאס לנו מדיבורים ללא מעשים".
הקבוצה בראשה היא עומדת מחזיקה כ-4 מפעלים וכ-300 עובדים. "אנחנו אנשי עסקים צעירים שרוצים לקבל תשואה על ההשקעה. אומרים לנו תשקיעו אבל אנחנו לא רואים סיבה לעשות זאת כי לא יודעים אם נוכל להחזיר. הסביבה העסקית לא יציבה. למדינה אין תוכנית עסקית, כל דבר נתון למו"מ והחזקים מנצחים. התחושה היא שהכל פתוח על השולחן ושכל פעם מגיע שר חדש שיכול לעשות תעדוף אחר, כמו בנט. הכל עמום. הבעיות שלנו הם של התעשיינים של העתיד. אנחנו אנשי עסקים ולא עוסקים בחזון. לא נעבוד בהתנדבות".
רני גלזר, חבר הנהלת פורום דור ההמשך וסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בתבור אלקטרוניקס בע"מ, סיפר כי "אם אני רוצה ליזום משהו, אני נלחם מול חברות של מיליארדים. התנאים לעסקים גדולים וקטנים זהים, כמו החיבור לגז למשל. בנוסף אין שום העדפה כיום לחברות בארץ. אני לא מוכר בארץ כלום, כי אני לא יכול להתחרות בסין".
ודים צובינידזה, (32) מנכ"ל רעפי קוניאל הממוקמת בדרום, נשמע דווקא יותר אופטימי. "יש קושי עצום בגלל עלויות כבדות כמו מחירי האנרגיה ובשל מחסור בכוח אדם, אך מזל שהגז הטבעי מגיע. על אף שזה באיחור של כמה שנים, זו תהיה פריצת דרך. המפעל שלנו בבעלות קבוצה איטלקית ואם לא היה גז טבעי – הם לא היו נשארים".
"יזמים מאבדים את החשק"
מרדכי אלגרבלי, הבעלים של חברות רקח ויטמין לייצור תרופות, אמר כי "בנט מדבר על חדשנות אך זה דורש שליזם יהיה ראש שקט כדי לעסוק בעתיד. כיום הביורוקרטיה בלתי אפשרית ורוב זמני מוקדש לטיפול בבעיות ביורוקרטיות קשות. כך למשל, יום אחד קיבלתי בקשה לארנונה, מ-200 אלף לשנה ל-1.4 מיליון בשנה, זו היתה מלחמת התשה וזה נגמר בעוד 20 אלף שקל לעו"ד. דוגמה אחרת היא ההחלטה לאכוף את הדבקת התוויות בעברית ורוסית על תרופות – יכלו לתת ארכה ליישם את זה".
לתחום הוא נכנס בשנות ה-80, לאחר ששימש כח"כ מטעם ד"ש ובעקבות אישתו שהיתה רוקחת בבית מרקחת בירושלים. "כיום אנחנו מעסיקים 700 עובדים וכל זה בלי בסיס הון, הכל יוזמה וחשק להיות איש עסקים ולהקים תעשיה ציונית בארץ, אבל ב-5 השנים האחרונות יש תופעה שבה אנחנו נלחמים לשמור על הקיים במקום לעסוק בעתיד.
"לא יכול להיות שאותו נטל רגולטורי שנופל על טבע יפול גם על מפעל קטן. לא צריך ליירט רגולציה חדשה אלא לבטל רגולציה קיימת - יש מה שמפעל גדול יכול לעמוד בו ויש מה שמפעל בינוני. המצב כיום לא מעודד יוזמה ואפילו מאבדים את החשק – ובלי חשק אין תעשיה".
רוני מנינגר משמשת מזה כ-10 שנים כמנכ"ל חברת חימדע המייצרים חומרי ביניים לתחום יצור תרופות וחומרים לחקלאות. "התעשיינים זה לא מקשה אחת – כ-80% הם גופים בינוניים וקטנים והם המעסיק הגדול ביותר. מדובר באנשים שרוצים להתפרנס בכבוד אך הסביבה העסקית מאוד קשה".
בתוך כך גם היא קבלה על עודף הרגולציה. "אין אופק תכנוני שחברות יכולות להסתמך עליו ולדעת מראש אילו כללים וחוקים ייכנסו בשנים הבאות כדי לקחת אותם בחשבון בתכנון קדימה. יש המון שינויים, כמו במרכז השקעות למשל – הכסף שהמדינה משקיעה בתחום משתנה ופחות חברות יכולות לקבל עזרה לביצוע השקעות. תחום נוסף, זה התקינה החדשה בתחום איכות סביבה - גם שם הדברים משתנים ומאמצים תקנים מכל מיני מדינות ללא מערכת מסודרת עם שיפור מתמיד. אין אופק תכנוני ומאוד קשה לתעשייה להיערך לשינויים".
חימדע יושבת סמוך לאופקים ומעסיקה כ-100 עובדים. "אנחנו בהתמודדות לא פשוטה", אמרה. הרבה מהחברות הקטנות והבינוניות נמצאות במאבק הישרדות. המטרה של כולנו היא להמשיך להתפתח אך מאוד קשה לדבר על כך היום. הרבה חברות מנסות להחזיק בשיניים את המערכת הקיימת. צריך לתת זמן הערכות נכון כך שחברות יוכלו להיערך מבעוד מועד. בתנאים היום, עם התחזקות השקל, זה מאוד משמעותי".
"נאבקים מדי יום על קיומנו"
גרי רמון, מנכל אלטרון המייצרים פתרונות מיגון לתעשייה, אמר כי "מפריע לי נושאים כמו עלויות שוטפות, כמו חשמל ארנונה, שמפריעות להתפתח ולהתמודד עם מוצרים מיובאים. אנחנו נאבקים מדי יום על עצם הקיום שלנו ולא יכולים לזקוף את הגב כמו מפעל מקביל בארהב או באירופה.עם זאת הוא הדגיש, כי הבעיה החמורה ביותר היא קושי לאתר ולגייס כוח אדם מקצועי בתחומי המתכת כמו מסגרים ורתכים וכן טכנאים וחשמלאים. "הרתך הכי צעיר שעובד אצלי היום הוא בן 50", סיפר. " ב-10 שנים האחרונות הפעילות גדלה אך היכולת לגייס כוח אדם מקצועי ירדה. בתוך כ-3 שנים המקצועות הללו כמעט ייעלמו כי הדור הצעיר לא נכנס והדור הנוכחי קרוב לפנסיה, יש להכשיר כוח אדם מקצועי מהר ככל האפשר אחרת לא ניתן יהיה לקיים תעשיות מהסוג הזה בארץ".
אלישע ינאי יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ונשיא מוטורולה לשעבר, אמר בפאנל בשם "מאיפה הכסף? מימון לתעשייה" כי על הממשלה להקצות כספים מקרן "אשרא" הממשלתית. "בקרן יש 24 מיליארד שקל אך רק 8-10 מנוצלים לתעשייה. גם מה שנותנים זה ביטוח. לא לוקחים סיכונים וזה כשל איום ונורא. אם זה ייפתר נגדל ב-5 עד 10 מיליארד דולר.
עוד הוא ציין כי "שוק ההון כמעט לא מטפל בתעשיית ההיי-טק – שם נמצא הכסף. כל תעשיית ההון סיכון שלנו, שמגייסת 1.5 מיליארד דולר לשנה, מסתמכת על קרנות פנסיה מקבילות בחו"ל. אצלנו הולכים על נתיבים בטוחים – כמו שמשקיעים בדנקנר ותשובה, צריך לתת חצי מיליארד ולהשקיע בחברות ישראליות.
בשיחה עם ynet הוא הזהיר, כי אם מצב זה לא ישתנה – גם ענף ההיי-טק יעמוד בפני משבר והשוק יוצף ב"עשרות אלפי מפוטרים עד סוף השנה". לדבריו, "ההיי-טק הוא קטר הצמיחה אך לא לעולם חוסן. על המדינה להתעשת ולהפעיל את התוכניות הללו – אשרא ושילוב המוסדיים, אחרת נצנח. אני מאמין שזה אפשרי כי ההיי-טק זו התעשיה הכי גדולה בעולם שמקיפה 5,000 מיליארד דולר. אנחנו חצי אחוז ממנה ואם נעלה בחצי אחוז, התל"ג יזנק.
בוועידה, שנערכת לראשונה, משתתפים כ-600 אורחים, ביניהם בכירים בתעשייה. מוקדם יותר היום נאמו בה שר האוצר יאיר לפיד, שר הכלכלה נפתלי בנט, שרת המשפטים ציפי לבני, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ח"כ אבישי ברוורמן, מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן ומנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר.
לפנייה לכתב/ת 
