מחיר החוק למניעת הסתננות: 440 מיליון שקל
הצעת המחליטים שתובא לאישור הממשלה ביום ראשון חושפת את המחיר של בניית מתקן שהייה פתוח ביום וסגור בלילה שיקלוט כ-3,300 מבקשי מקלט ומסתננים. לשם כך יקוצצו כ-145 מיליון שקל ו-559 תקנים ממשרדי הממשלה. למשרד לביטחון פנים יתווספו 130 תקנים ו-73 מיליון שקל לשיטור בדרום ת"א
המדינה תשקיע בשנה הקרובה כ-440 מיליון שקל ביישום התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, במקום החוק שנפסל בבג"ץ, ובהקמת והפעלת מתקן השהייה למבקשי מקלט ומסתננים. כך עולה מהצעת המחליטים שיביאו לממשלה ביום ראשון ראש הממשלה, שר הפנים והשר לביטחון הפנים.
מהגרי עבודה, פליטים ומסתננים - דיווחים אחרונים ב-ynet:
חוק מסתננים חדש: ייכלאו לשנה במקום שלוש
המסתננים עוד בכלא: "תעבדו שעות נוספות"
המסתננים משתחררים: לא לת"א, לא לאילת
"מתקן שהייה פתוח לזרים? זה כמו כלא"
בספטמבר האחרון קבע פה אחד הרכב מורחב של תשעת שופטי בג"ץ, בצעד נדיר, כי התיקון הקודם לחוק למניעת הסתננות, שמאפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים, אינו חוקתי. השופטים שפסלו את התיקון לחוק, שיזם אז ראש הממשלה נתניהו, קבעו שזהו הסדר שפוגע באופן שאינו מידתי בזכות החוקתית לחירות הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הדיון בבג"ץ בא בעקבות עתירה של מבקשי מקלט וארגוני זכויות אדם.
לפיכך נוסחה ההצעה החדשה, שלפיה לצורך הקמת המתקן יקוצצו כ-145 מיליון שקל ממשרדי הממשלה ועוד 100 מיליון שקל יילקחו מהרזרבה התקציבית. משרד הביטחון, נקבע בהצעה, ישלים את הקמת המתקן סמוך לקציעות, באופן שיאפשר לשירות בתי הסוהר להפעיל אותו מאמצע החודש הבא.
בנייתו של מתקן השהייה, שיהיה פתוח ביום וסגור בלילה, תושלם סופית עד 14 בפברואר 2014 ואפשר יהיה לקלוט בו כ-3,300 מבקשי מקלט ומסתננים. יש לציין כי על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בישראל שוהים כ-53 אלף מבקשי מקלט ומסתננים.
ההצעה מציגה "תכנית משולבת ומתואמת לטיפול בתופעת ההסתננות הבלתי חוקית" ובה מפורט הקיצוץ המתוכנן לצורך יישום החוק, הקמת מתקן השהייה ופעולות שונות להגברת הביטחון האישי באזורים בהם שוהים מבקשי המקלט. לצורך יישום התכנית יקוצצו בשנה הבאה 559 תקנים במשרדי הממשלה השונים.
73 מיליון למשטרה ל"ביטחון האישי" בדרום ת"א
המדינה תקצה באופן מיידי 25 מיליון שקל למשרד הביטחון לצורך השלמת מתקן השהייה, 59 מיליון שקל נוספים יוקצו לבניית מתקן לטיהור שפכים. 149 מיליון שקל יוקצו עד סוף 2014 למשרד לביטחון הפנים, שיקבל גם תוספת של 358 תקנים לצורך הפעלת מתקן השהייה.שישה מיליון שקלים יועברו למשרד התחבורה לצורך תגבור התחבורה הציבורית ממתקן השהייה ליעדים שונים ואליו. לצורך יישום התכנית יועברו לרשות האוכלוסין וההגירה כ-50 מיליון שקלים עד סוף 2015 ו-128 תקני כוח אדם.
לפי ההצעה, 73 מיליון שקל ו-130 תקנים יתווספו למשרד לביטחון הפנים וזאת לצורך "שיפור הביטחון האישי של האזרחים בריכוזי מסתננים בערים על פי סדר עדיפויות שייקבע". בהצעה מובהר כי הקצאה זו "תנותב ליחידות השטח המשטרתיות בדרום תל אביב בלבד".
הצעת המחליטים מסמיכה את שר הפנים גדעון סער "לרכז ולתאם יישומה של תכנית אכיפה אקטיבית ואפקטיבית" בכל הקשור למבקשי המקלט והמסתננים. על פי ההצעה, משרדי ביטחון הפנים והמשפטים יגבשו עד סוף החודש הזה תכנית להגברת האכיפה של איסור הוצאת כספים של מהגרים מאפריקה מהארץ.
בדברי ההסבר להצעת המחליטים נכתב כי "מהלך זה, מיועד למנוע ממסתננים פוטנציאליים כניסה למדינה ולמנוע השתקעותם של מסתננים בה. כן מיועד המהלך להבטיח כי התנהלותם של המסתננים בעת שהייתם בארץ תהא במסגרת הוראות הדין וכי לא תקופחנה זכויות המגיעות להם על פי דין. עוד מבקשת הממשלה לשים קץ לפגיעה בביטחונם האישי של אזרחי המדינה".
באשר לאפשרות הכליאה לשנה במתקן סגור נכתב כי "הממשלה מבקשת להרתיע מסתננים פוטנציאליים באמצעות השימוש במתקן משמורת, שימנע תנועתם החופשית בתחומי המדינה".
"חוק המסתננים" אושר בכנסת לראשונה בינואר 2012 ומאז מתנהל דיון משפטי סביב חוקיותו. מדובר למעשה בתיקון לחוק מ-1954, שמחמיר את תנאי השהות ואת אופן הטיפול גם בפליטים המגיעים לישראל מאריתריאה ומסודן. לפי התיקון החדש, החוק שנועד להתמודד עם מחבלים יוחל גם על מבקשי מקלט.
מלכתחילה גרר החוק ביקורת של היועצים המשפטיים של ועדת הפנים של הכנסת וטענות שלפיהן מדובר בחוק לא חוקתי. היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, טען ש"האפשרות של החזקת המסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים ללא משפט היא חריגה ביותר". ינון ציין שבעקבות משא ומתן שערך עם נציגי הממשלה הוחלט כי ממונה ביקורת הגבולות יוכל לשחרר מסתננים במקרים חריגים לאחר שלוש שנים, אך לדברי ינון סעיף זה אינו מספיק, שכן שחרור אחרי שלוש שנים צריך להיות הכלל, ולא החריג.
לפנייה לכתב/ת 
