ליברמן: הבנאי הכי רציני בישראל היה הורדוס

"הבעיה הבסיסית שלנו זה ניהול. אם אתה לא מנהל טוב - אין לך שום סיכוי להצליח". כך אמר הבוקר (ו') שר החוץ, אביגדור ליברמן, בכנס ארגון קבלני ת"א-יפו-בת ים באילת. "מדינה זה כמו חברה עסקית - יש יו"ר, יש דירקטוריון, יש מנכ"ל שאמור לבצע והכל מתבצע. אבל למדינת ישראל אין ולא יכול להיות בעל בית - כשיש חברה שבדירקטוריון שלה יושבים בעלי מניות שרבים האחד עם השני - לחברה כזו אין סיכוי להצליח. הקואלציות שקמות במדינה הן לפעמים מוזרות - קשה לייצר סדר עדיפויות אחיד כשיש תפיסות עולם שונות בין חברי הקואליציה".

• שר השיכון: "אני רוצה שהקבלנים ירוויחו"
• מנהל רשות המסים: נרדוף את משכירי הדירות
• "אף אחד לא מבקש מקבלנים להיות פילנטרופ"
  

ליברמן התייחס לבירוקרטיה הנדרשת לבנייה בישראל ואמר בהלצה כי "הבנאי הכי רציני במדינת ישראל היה הורדוס - אבל לא היו לו מגבלות, לא הייתה לו רגולציה והוא לא הזדקק לעובדים זרים. היום הכל שונה - בתנאים של היום, לבנות מוביל ארצי זו משימה בלתי אפשרית. גם כשרצינו לבצע פרויקטים גדולים כדי לחתוך את הבירוקרטיה נדרשנו לחוקק חקיקה מיוחדת. רק בזכות חוק הול"לים הצלחנו לבנות אלפי דירות למאות אלפי עולים מברה"מ לשעבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת".

ליברמן התייחס לסוגיית החימוש האיראני וציין כי אם יווצר מירוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון - יהיו לכך השלכות כלכליות ולא רק מדיניות. לדבריו, "אנחנו נדע להתמודד עם האיום הזה. אבל ההשלכות על המפרץ הפרסי ועל סעודיה, על מחירי הנפט והגז, לא יהיו מרחיקות לכת - הן יהיו קטסטרופליות.

כשנשאל על המיסוי הגבוה שהוטל על יהודים תושבי חוץ, שרוצים לקנות דירה בישראל, אמר שההחלטות היחידות שהמדינה צריכה לקבל בתחום הדיור הן בתחום הגדלת היצע הדיור למגורים ופישוט הבירוקרטיה. "כל החלטה של מיסוי מוסיפה חטא על פשע", אמר, "אני מסכים שמיסוי על תושבי חוץ הוא מיותר".

שר החוץ התייחס לסוגיית העובדים הזרים ואמר: "אני לא מכיר אמא יהודיה שחולמת שהבן שלה יהיה כל החיים פועל בניין או פועל בחקלאות. יש כאן בעיה מובנית ואנחנו זקוקים לפועלים זרים. על כל פועל זר יש שלושה יהודים שמרוויחים. הבעיה היא שאצלנו לכל שר יש מדיניות משלו וזה חלק מהבעיה".

"תוכנית מאושרת אינה ערובה לבנייה"

בכנס השתתפה גם בינת שוורץ, מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים. שוורץ התייחסה לתהליכי הבירוקרטיה הארוכים וציינה כי "ברור לנו שתוכנית מאושרת אינה ערובה לבנייה". לכן, סיפרה כי אחת לפרק זמן מתכנס שר הפנים עם נציגי משרד הממשלה האחרים במטרה לזהות את חסמי התשתיות שמעכבים בניית דירות מגורים בתוכניות מאושרות כגון מחלף, חיבור לשפדן או מכון טיהור שטחים - ומתקצב אותם.

שוורץ התייחסה לשינוי בתקנות חוק התכנון והבנייה שערך שר הפנים, גדעון סער (מהלך המכונה "תקנת שבס" - סטיה ניכרת מתוכנית). לפי התוכנית, הקבלנים יוכלו לבנות 30% יותר ממספר הדירות המירבי המותר לבנייה על מגרש. "בניגוד לתכנון, בכל מה שקשור להיתרים אנחנו מצליחים לבצע מהר יותר", אמרה.

שוורץ התייחסה להחלטה שהתקבלה בקבינט השרים לדיור, לפיה תוכניות גודלות למגורים, שיכללו 500 יחידות דיור, יתחילו ויסתיימו במסלול תכנוני אחד. עם זאת, הבהירה כי להערכתה, החלטת הממשלה לשלב במסלול רק קרקעות של המדינה ולא קרקעות בבעלות פרטית אינה נכונה. "אני חושבת שכשיש בעיה - צריך לגייס את כל השותפים כדי לפתור אותה", ציינה.