'חברה בה כולם רוצים לנהל מחנכת לשחיתות'

"חברת מופת לא צריכה להתבייש מלומר את המילה פועלי ייצור. חברה שבה כולם רוצים להיות מנהלים מחנכת להשחתה מוסרית. לא כולם צריכים יכולים ומתאמים להיות מנהלים". כך אמר היום (ו') שר החינוך שי פירון, בוועידת התעשייה 2013 שמקיימת התאחדות התעשיינים המתקיימת באילת.

• שר האוצר: נשקם את החינוך המקצועי
• בעלי עסקים קטנים: "נחפש אפיקים אחרים"
• "30% מהמפעלים בישראל פתחו קווים בחו"ל"
  

פירון אמר את הדברים במליאה בנושא "חינוך לתעשייה", שהתמקדה בחסרונו של כוח אדם מקצועי בישראל. מנכ"ל התאחדות התעשיינים אמיר חייק ציין בפתח הדברים כי אין הלימות בין האבטלה במשק לבין צורכי המעסיקים. "75% מהתעשיינים נתקלים בקושי בגיוס כוח אדם מקצועי".

שר החינוך הוסיף כי המשרד יציג בתחילת השנה הקרובה, תוכנית לימודים חדשה שתתמקד בחידוש החינוך הטכנולוגי. "אנחנו בוחנים מודלים שונים", אמר. "השנה פתחנו 6 מסגרות חדשות אבל בשנים הקרובות נפתח הרבה יותר. נפתח את הדלת לכל שותף".

השר הוסיף כי המשרד רואה בחידוש החינוך הטכנולוגי בישראל יעד אסטרטגי וכי בכוונתם ליישם לקחים מהעבר. "יש תלמידים שאלו תחומי החוזק שלהם. מישהו החליט פעם שכולם צריכים להיכנס לאותה קופסה. לחלק חתך את הראש ולאחרים את הידיים, הפך אותם למתוסכלים ובחלק מהמקרים נתן להם תעודת בגרות שאי אפשר לעשות איתה שום דבר".

ראש אכ"א לתעשיינים: גייסו את מפוטרי צה"ל

ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביראי, סיפרה כי חסרונו של כוח האדם טכנולוגי מורגש היטב בצבא, לאור הירידה בשיעור המתגייסים ובשיעור בוגרי מקצועות ריאליים. "אוכלוסיות שלמות לא מתגייסות לצבא ונעדרות גם מהתעשייה והטכנולוגיה", אמרה. "יש עליה משמעותית בצורכי הצבא אל מול כוח אדם שהולך ופוחת. נדרשת פעולה שלנו לצמצום הפערים".

האופה אורנה ברביבאי. "כוח האדם הולך ופוחת"(צילום: חגי אהרון)

ברביבאי פירטה תוכניות הכשרה מקצועית שמבצע צה"ל למתגייסים ולתלמידים וציינה כי בוגריהן מאופיינים באחוזי השמה גבוהים באזרחות. "אנחנו תופסים את התפקיד של מערכת החינוך", אמרה. "לא בטוח שאני צריכה לפתוח כיתות שוחרות לבתי ספר אבל אין ברירה. רוצים או לא רוצים – צהל הוא מעסיק מאוד גדול.

"אנחנו מכשירים מגמות בוגרי עיוני למקצועות טכנולוגים אך יש פה מסלול התנגשות שלא תמיד מתיישב עם הצרכים של הנוער", הוסיפה. "צריך להתחיל בזה קודם, עובדה שאנו מכשירים אותם בטווחים קצרים יחסית. כמובן שהיתי רוצה יותר כוח אדם מקצועי שמותאם לפני הגיוס ולסנכרן אותו בהתאמה למקצועות נוספים".

ראש אכ"א התייחסה גם לאחוזי הגיוס הנמוכים של נשים וחסרונן הבולט במקצועות הטכנולוגים. "אני לא מדברת רק כאישה אלא כאשת משאבי אנוש שמסתכלת על צורכי כוח האדם של הארגון - לא תופסים את התרומה, ההשפעה והיכולת שלהן להשתלב בתחומי עיסוק שבהם אין להן ביטוי". בנוסף היא קראה לתעשיינים לגייס את מפוטרי צה"ל. "יש הליך פיטורים מאוד מאוד כואב בצבא היום. אני ממליצה לכם לאמץ בחום את מי שיוצא מהצבא, יש להם יכולות ומסירות אין קץ". 

"בית הדין לעבודה אינו בית הדין של העובדים"

בדיון שהתקיים מוקדם יותר ועסק ביחסי העבודה במשק, הגיבה נשיאת בית הדין לעבודה, נילי ארד, לדברי מנכ"ל משרד ראש הממשלה שדיבר בכנס אתמול ואמר, כי ההכרעה המשפטית בנושא הסכסוך בנמלים צריכה לעבור מבית הדין לעבודה - לבית הדין להגבלים עסקיים.

"לבטל בית משפט מפני שפסיקתו אינה נושאת חן, או לשלול את סמכויותיו - אלה התבטאויות ותוכניות החורגות מתחומי הביקורת הלגיטימית. הן בלתי לגיטימיות, בלתי דמוקרטיות ואין להן מקום במחוזותינו", אמרה. "בית הדין לעבודה הוא יציר כפיו של המחוקק, והוא חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט בישראל כמו כל בית משפט אחר".

ארד. "הידברות זו הדרך לפתור סכסוכים"(צילום: נועם מושקוביץ)

עוד אמרה ארד כי "שינוי במערכת המשפט ייעשה על ידי המחוקק בלבד במסגרת תפיסה דמוקרטית של שלטון החוק. ככל שפסיקת בית הדין לעבודה לא נושאת חן בעיני מאן דהוא, פתוחה הדרך לפנות לבג"ץ". לדבריה, "בית הדין לעבודה אינו מכשול בפני רפורמות שהממשלה מבקשת להעביר במסגרת סמכויותיה. ביטוי מובהק ניתן בהחלטותיו של בית הדין, שלא סגר את הדל בפני הרפורמה בנמלים ובה בעת שלח את הצדדים להידברות. זו הדרך לפתרון סכסוכים".

ארד הוסיפה כי "נקודת המוצא המכירה בחולשתו של העובד כלפי המעסיק מעוגנת בחקיקה מסועפת ובחקיקה המעניקה לעובדים זכות התארגנות ראשונית. בית הדין לעבודה אינו בית דין של עובדים או של ההסתדרות ואינו מחויב להיטיב לטובת צד זה או אחר. בחינה מושכלת מגלה שכל מקרה נדון בהתאם לנסיבותיו". 

"גם בית הדין יכול להיות חשוף לביקורת"

צביקה אורן נשיא התאחדות התעשיינים, השיב לארד כי "אין ספק בלגיטימיות ובחשיבות של בית הדין לעבודה אבל גם בית הדין יכול להיות חשוף לביקורת, וצריך לעודד ביקורת, זה דבר לגיטימי".

אורן התייחס לפסק הדין שניתן בנושא התאגדות העובדים בפלאפון, שאסר על מעסיקים להתערב בהליך התאגדות של עובדים ושהתאחדות התעשיינים עתרה נגדו לבג"ץ. "אני בעד התארגנות עובדים אבל לגמרי נגד ביטול זכויות המעסיקים. לא עולה בדעתי אפשרות שמישהו יחליט להתארגן כשבתהליך הזה אין כללים. נגד התהליך אנחנו מתקוממים. צריך לקבוע מה אסור ומה מותר".

בהמשך תקף בחריפות את הנעשה בנמלים: "השירות בנמלים לא טוב, המחירים גבוהים, נמאס לא לישון בלילה מחשש שתהיה שביתה. הדרך היחידה היא תחרות. אנחנו לא מסכימים שאף צד יתלהם על הצד שלנו, לא הממשלה עם משלי החיות ולא ההסתדרות עם האיומים. שהממשלה תגיד מה המהלכים שהיא מתכננת, באיזה תקציבים ומה הפעולות שנוקטים למזעור הנזקים. אנחנו מתעקשים על שני דברים – שתהיה הידברות אמיתית ושאם תהיה שביתה – שנתכונן ונמזער נזקים".

שר התמ"ת לשעבר שלום שמחון, אמר כי "החלל שבית הדין לעבודה תפס נצור בגלל העובדה שתפקיד שר העבודה של ישראל, שהיה צריך לאזן בין ההסתדרות לבין המעסיקים, נעלם ורוקן מתוכן. לכן לא היתה ברירה למעסיקים אלא לייצר שולחן עבודה עם ההסתדרות והמעסיקים שילמו מחיר יקר בגין שיתוף הפעולה הזה. אני לא חושב שבית הדין רצה את התפקיד של הממשלה. הוא עשה את זה באין ברירה.

עו"ד אורנה לין המתמחה ביחסי עבודה השתתפה גם היא בכנס ואמרה כי "יש חוק במדינת ישראל - אי אפשר לעשות דברים שיפריעו להתארגנות. פסק דין פלאפון נותן לכולנו הזדמנות לעשות משהו חדש. אף אחד לא מערער על זכות הקניין שלכם אך חשוב לי שתהיה הידברות – העובדים לא נגדכם. הם צריכים שהמפעל יתקיים ושיהיה להם ביטחון תעסוקתי. 

לין התייחסה גם לרפורמה המתוכננת בחברת החשמל ואמרה כי לא העובדים הם שמעכבים אותה. "הממשלה לא החליטה איזו רפורמה היא רוצה ובגלל זה אין רפורמה. צריך להבין שהעובדים היום לא במצב שהיו – הם רוצים ומסכימים לתחרות רק רוצים שידברו איתם ושהממשלה תבין מה היא עצמה רוצה".