Comment on dit en francais ירידה?
פחות ופחות תלמידים בוחרים בשפה שבה נאם פרנסואה הולנד בכנסת. המורים מצטערים על "התרבותיות והנימוס שנעלמים", באקדמיה מזהים עוד שלב בנסיגת מדעי הרוח. אולי גל העלייה יביא שינוי?
comment dire diminution de français? = איך אומרים ירידה בצרפתית?
כשיעלה הערב (שבת) שארל אזנבור לבמה בהיכל נוקיה בתל אביב, יתרגשו איתו אלפי ישראלים משירים בצרפתית שלא נשמעו ממנו כאן כבר 35 שנה. וזה קורה בדיוק בשבוע שבו ביקר בארץ נשיא צרפת פרנסואה הולנד. לצד ההבטחות בעניין איראן והנושא הכלכלי, הוא דיבר על הידוק היחסים מבחינה תרבותית. אבל כמה ישראלים הבינו אותו בלי התרגום?
הצרפתית, השפה שנהנתה ממעמד מיוחד בישראל הצעירה - אף יותר מאשר האנגלית - כבר אינה מושכת כבעבר. אפשר לראות במעמד השפה בבואה של היחסים: הברית ההדוקה עם קום המדינה התחלפה בהישענות על ארצות הברית אחרי מלחמת ששת הימים - ואז עלה מעמדה של האנגלית. מאז שנות האינתיפאדה השנייה צרפת נתפסה פחות כידידת ישראל, והצרפתית איתה. תוסיפו את הגלובליזציה שמתפשטת בעיקר תחת שפה אחת, שאליה תגיעו רובכם עם לחיצה על Alt+Shift במקלדת, והתוצאה נראית בשטח.
ברוב בתי הספר, בכיתה ז' מתבקשים התלמידים לבחור בין שתי שפות זרות - צרפתית או ערבית - ועם בחירתם ממשיכים עד סוף כיתה ט'. תיכונים רבים מציעים להמשיך וללמוד את השפה גם בכיתה י', כמקצוע בחירה, ולגשת לבגרות ברמת חמש יחידות. ממוצע הציון בבגרות בצרפתית עמד בשנה החולפת על 96 - בין הגבוהים מכל המקצועות הנלמדים.
מורה המלמדת צרפתית זה 18 שנה בתיכון בדרום הארץ מספרת בצער כי השנה לא נפתחה מגמה ללימודי השפה בכיתה י'. "בפועל לא כולם יכולים לבחור צרפתית. תלמידים ממגמת מדעים או ממגמת מופת צריכים לבחור במקצועות ריאליים, אז בשביל צרפתית הם צריכים לעבור לכיתה פחות טובה. השנה היו רק חמישה תלמידים שרצו ויכלו ללמוד את השפה. רבים שלמדו איתי בכיתות ז'-ט' ולומדים היום במגמות המדעיות אומרים שהם מתגעגעים לשיעורים. המדיניות הלשונית של המדינה צריכה להשתנות".
אותה מורה מלמדת היום בכיתה י"א עשרה תלמידים, מספר שאפשר את פתיחת המגמה בשנה שעברה. "הבעיה היא שאין המשכיות וזה מאוד מתסכל", היא מצרה, "בית הספר בפירוש לא מעודד את התלמידים לבחור בצרפתית, ובכלל בשפות. מעודדים אותם לבחור במקצועות ריאליים, שזה לא פחות חשוב, אבל בעיניי גם ללימוד שפה יש חשיבות גדולה מאוד. יש בארץ מורים ממש טובים לצרפתית, הם עושים עבודת קודש, הם שליחים של תרבות אחרת, של דיבור שונה, של נימוסים. אני רואה את זה בכיתה. התלמידים שלומדים צרפתית יותר שקטים, יותר מתורבתים יותר מנומסים".
לנו אין את משרד הביטחון
ג'ואל לוי מלמדת צרפתית 26 שנה, ב-18 האחרונות בבית הספר "ליידי דיוויס" של רשת עמל. לדבריה, אין ספק שנרשמת ירידה במספר הניגשים לבגרות בצרפתית משנה לשנה. "אצלנו, ביחס לבתי ספר אחרים הירידה היא מינורית מאוד ו-30 אחוז מתלמידי החטיבה בוחרים להמשיך עם המקצוע גם בתיכון. אני לא בטוחה שהירידה נובעת מחוסר ביקוש. משרד הביטחון עובד בשיתוף עם משרד החינוך על מנת לעודד תלמידים לבחור במקצוע הערבית, ומנהלים מעדיפים לא להציע את הצרפתית כמקצוע בחירה. אני באופן אישי מרגישה שלא מייחסים חשיבות גבוהה ללימודי הצרפתית במערכת החינוך, וחבל".
מורה ותיקה אחרת, ג'וסלין עובדיה, שמלמדת צרפתית זה 18 שנה בתיכון זיו בירושלים, סבורה שיש ירידה כללית של לימודי השפות. "תלמידים מעדיפים ללמוד קולנוע ותיאטרון. ללמוד שפה זה קשה, זה פחות מושך".
הזנחה משני הצדדים
יונתן קריבלביץ, תלמיד כיתה י"ב בתיכון בן צבי בגבעתיים, ייגש בסוף השנה לבגרות בצרפתית. "בעיניי מדובר בשפה שחשוב לדעת אותה ברמה הבינלאומית. מי שרוצה להצליח בעסקים בחו"ל יזדקק היום לשפה הזו. מעבר לכך כיף ללמוד אותה, היא לא קשה מדי", הוא מסביר.
הצרפתית היא שפה רשמית ב-30 מדינות, רבות מהן קולוניות לשעבר באפריקה, וכן באיחוד האירופי, באו"ם ובוועד האולימפי הבינלאומי. כ-200 מיליון בני אדם דוברים צרפתית שוטפת, ולפי הערכות שונות מספרם וגם האחוז בקרב אוכלוסיית העולם יעלו בעשורים הקרובים. ועדיין, רבים מאמינים שאם יש שפה שנייה שחשובה ללימודי עסקים, הרי שזו הסינית, שמעמדה מתחזק גם במערכת החינוך, בהובלת ראש הממשלה נתניהו.
קלוד ברייטמן, יו"ר הפעילות הפרנקופונית במכללה האקדמית נתניה, אומרת שבשנים האחרונות נרשמה הזנחה הן מהצד הישראלי והן מהצד הצרפתי, שהביאה לכך שהשפה "איבדה מאיכותה" בארץ. "הצרפתית הייתה שפה של דיפלומטים הרבה מאוד שנים. גם מבחינת צרפת, חוץ מהקשרים המיוחדים והמעמיקים במספר זירות, החיבור עם ישראל לא היה בראש סדר העדיפויות.
"אפשר לקחת לדוגמה את רשת בתי הספר אליאנס, שהייתה שם דבר בכל המזרח התיכון, מקום ששולחים אליו את הילדים כדי לרכוש את השפה הצרפתית. היום אין לרשת את היוקרה שהייתה לה בעבר", טוענת ברייטמן.
בתיכון אליאנס בתל אביב, שנוסד עוד במאה ה-19 על-ידי התנועה הציונית "כל ישראל חברים" שבסיסה בפריז, לימודי הצרפתית נותרו בגדר חובה. בכיתות ז'-י' ארבע שעות שבועיות, בי"א חמש ובי"ב שש. "כל הבוגרים שלנו אומרים לנו תודה", משתפת מנהלת בית הספר ורדה כגן. "אומרים שמדובר ברווח גדול, שהם משתמשים בשפה בארץ ובחו"ל, וחלקם אף המשיכו ללמוד אותה באקדמיה".
ומה קורה באקדמיה?
באוניברסיטת בר אילן למשל לומדים כיום צרפתית כ-116 סטודנטים, 56 מהם במחלקה לתרבות צרפת ו-60 בקורסי שפה וקורסי העשרה נוספים. לפני עשור ויותר היו המספרים גדולים פי שלושה, ובאוניברסיטה מנמקים זאת בצמצום הלימודים בבתי הספר. אבל ממש לא רק.
"צריך להבין שהיום קיימים שיקולים מעשיים בבחירת תארים, בהתאם לתכתיבי שוק העבודה", מסבירה ראש המחלקה לתרבות צרפת בבר אילן, ד"ר סילביה אדלר. היא רואה זאת כחלק מהמשבר הכללי במדעי הרוח. "פקולטה למדעי הרוח ללא מחלקה לצרפתית נראית דלה ברמה הבינלאומית. אחד הדגשים החשובים ביותר באוניברסיטת מחקר זה רב תרבותיות, וצרפתית תופסת מקום של כבוד עם עבר והווה מכובד".
לפני ארבע שנים הוחלט באוניברסיטת חיפה לסגור את החוג לשפה וספרות צרפתית, אז למדו בו 40 סטודנטים. כיום, ניתן להעמיק בספרות צרפתית רק במסלול אישי בחוג לספרות עברית והשוואתית. שישה סטודנטים עושים זאת השנה. המחלקה לשפות זרות בפקולטה למדעי הרוח בחיפה מציעה שיעורים בצרפתית, וכעת רשומים בה 59 סטודנטים, לעומת 41-46 בשנים האחרונות. עם זאת, בתשס"ז (2006) עמד המספר על 81.
במוסדות אחרים מזהים דווקא מעט עדנה מחודשת לצרפתית. באוניברסיטת בן גוריון לומדים היום 57 סטודנטים צרפתית, 42 מהם כקורס כללי ו-15 במסגרת התואר הראשון במחלקה ללימודי אירופה (שבמסגרתה חובה ללמוד שפה אירופית). לפני שני עשורים עמד מספר לומדי הצרפתית על 93, אבל לפני עשור - רק על 19.
באוניברסיטה העברית מדווחים על עלייה במספר הפונים למדור ללימודים צרפתיים, והיום בתואר הראשון יש כ-200 סטודנטים. גם באוניברסיטה הפתוחה מספרים על התעוררות מחודשת מסוימת - כ-400 סטודנטים לצרפתית במסגרת בית הספר ללימודי חוץ - דיאלוג, לעומת 260 לפני עשור.
דרוש פה שינוי
ברייטמן, שבמסגרת הפעילות הפרנקופונית במכללה בנתניה דואגת לעלייתם לישראל ולקליטתם של עשרות צעירים יהודים מצרפת מדי שנה,
אומרת ש"יש פה קהילה פרנקופונית מאוד משמעותית שהולכת וגדלה, וזה מצריך שינוי משמעותי מבחינת המקום של הצרפתית במדינת ישראל". לדבריה, בשנים האחרונות נרשמת התעוררות. "צרפת ממשיכה לשחק תפקיד מאוד משמעותי בזירה הפוליטית, התרבותית, בהסברה, ובשם כל הזירות האלה רצוי שיתחזק עוד יותר הקשר עם השפה והתרבות".
נסיים בקריאה נרגשת של האיש שהביא את המבטא הצרפתי לכנסת - שמואל (סמי) פלאטו שרון, שדווקא נמלט בזמנו מארץ הבאגטים והקרואסונים. הוא לא מופתע מהנתונים על ירידה בלימודי צרפתית בבתי הספר. "צרפת בדרך כלל לא הולכת יד ביד עם ישראל, היא פחות סימפטית וזה משליך על ההתעניינות של הישראלים בשפה ועל הרצון שלהם ללמוד אותה". למרות זאת, הוא מדגיש: "כשהנשיא הולנד היה כאן הוא אמר מילים חמות. אני קורא לצעירים ללמוד צרפתית. מדובר במדינה בעלת השפעה בתחומים רבים וחשוב מאוד לרכוש את השפה".
לפנייה לכתב/ת 
