התאבדויות בשנה: 10,000 מנסים; 500 מצליחים
דו"ח חדש חושף את המספרים העגומים: כעשרת אלפים איש מנסים לשים קץ לחייהם מדי שנה בישראל - 500 מהם מצליחים. התאבדות - סיבת המוות השנייה בישראל בקרב הצעירים. תוכנית למניעת התאבדויות שתוצג היום בכנסת, תנסה להפחית את המספרים הגבוהים
התאבדויות הן גורם המוות השני בקרב צעירים בישראל, רובם גברים: כך עולה מדו"ח חדש שיוצג היום (ג') בכנסת, לרגל היום הבינלאומי למניעת אובדנות. קרוב למיליון אנשים מתאבדים בעולם מדי שנה, ובישראל מהווה ההתאבדות סיבת המוות השנייה בקרב גברים בגילאי 15 עד 24, והסיבה השלישית בקרב גברים בגיל 24-44 ונשים בגיל 15-44.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון
או לאנדרואיד
בישראל מגיעים מדי שנה לחדרי המיון מעל 1,500 איש המנסים להתאבד. שיעור הניסיון בקרב נערות גבוה פי 3 מזה שבקרב נערים. על פי ההערכות, על כל נסיון התאבדות שמגיע לחדר המיון, ישנם כ-7 ניסיונות לא מדווחים.
התמודדות עם התופעה
אובדנות: בדיקת דם תגלה מראש מי בסיכון
גברים מדוכאים פחות - אבל מתאבדים יותר
התאבדויות בקרב בני נוער: איך לזהות סימנים
עלייה במספר ההתאבדויות המדווחות
בשנים 2007 עד 2010 חלה עלייה במספר ההתאבדויות המדווחות בישראל, מ-290 בשנת 2007 ל-431 בשנת 2010. שיעורי ההתאבדות המדווחים נמוכים משיעורי ההתאבדות בפועל, שכן אין מספיק דיווחים ככל הנראה, בגלל בושה, סטיגמות ושיקולי ביטוח. מקובל להניח כיום, ששיעורי ההתאבדויות בפועל גבוהים ב-25% מאלה המדווחים על ידי רשויות הבריאות.
שיעור המתאבדים בישראל עומד על 6.2 ל- 100 אלף נפש, כאשר רובם המכריע של המתאבדים הם גברים. שיעור ההתאבדות של עולים בישראל, מיוצאי חבר העמים ואתיופיה, גבוה משיעורם באוכלוסייה.
מחלות נפש מהוות גורם מרכזי התורם להתאבדויות: למעלה מ-90% מהאנשים שהתאבדו סבלו מהפרעות נפשיות שונות וכ-60% מהם סבלו מדיכאון. גורמים נוספים המשפיעים על שיעור ההתאבדות הגבוה הם נגישות לאמצעים קטלניים, שימוש באלכוהול ובסמים, נגישות לטיפול נפשי, מחלות גופניות, מצב משפחתי, גיל ומין.
להתאבדות מחיר לא רק בנפש, אלא גם בכיס: העלויות הישירות של אובדות למשק מגיעים לכ-100 מיליון שקלים בשנה, זאת עקב אובדן ימי עבודה לחולה ומשפחתו, ירידה בתפוקה, טיפול נפשי לאחר נסיון ההתאבדות לחולה ולמשפחתו.
תוכנית לצמצום שיעורי ההתאבדות
הום תדון ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בראשות ח"כ חיים כץ, בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות שיציג משרד הבריאות. על פי התוכנית, ידרוש המשרד לנקוט בפעולות הבאות שיביאו, כך מקווים, לצמצום שיעור ההתאבדויות:
צמצום אישורי נשק: על פי נתונים שהגיעו לכנסת, כ-80% מהחיילים שהתאבדו עשו זאת באמצעות נשק אישי. ההגבלות שידרשו יכללו צמצום אישורי הנשק האישי, פיקוח על בעלי האישורים הנושאים נשק, ועמידה במבחנים או בדיקות תקופתיות לאלה הנושאים את הנשק.
הגבלת תרופות: נטילת מנת יתר של תרופות הרדמה או טשטוש, הן אחת הסיבות המרכזיות לאובדות בעולם. ממידע ברחבי העולם עולה כי 90% מהנערות מנסות להתאבד באמצעות תרופות. בבריטניה למשל, הוכיח נסיון רב שנים כי הקטנת חפיסות התרופות הביאה לצמצום שיעורי ההתאבדויות בעשרות אחוזים.
בטיחות מבנים: שער הזהב בסן פרנסיסקו היווה מוקד משיכה לנסיונות אובדנות, כמו גם גשר הנסיך אדוארד בבריטניה. אולם התקנת מעקי ביטחון וסורגים, הפחיתו את שיעור המנסים להתאבד בקפיצה ממתקנים אלה. עוד נודע כי הסרה זמנית של מעקה בטיחות מעל גשר מפורסם שהיוהו מוקד משיכה למתאבדים, הגדילה את מספר המתאבדים ממנו פי חמישה.
בישראל אירעו מספר ארועי התאבדות בקפיצה ממבנים גבוהים, חלקם דווקא חניונים ומחלקות בבתי חולים.
טיפול נפשי: מחקרים הראו כי ביום מ-80% מההתאבדויות קדמה הפרעה נפשית שלא טופלה בזמן לנסיון. אחד המאפיינים של החשיבה האובדנית היא ראיית המציאות בשחור לבן ללא יכולת להכיר במצבי ביניים או בפתרונות שאינם פתרונות קיצון.
טיפול נפשי, נמצא כמקטין צורות חשיבה אלו, מצמצם נטיה לחזור על נסיונות אובדניים, מקטין את שיעור ההתנהגות האובדנים, את הדיכאון ותחושת חוסר האונים.
הכשרת "שומרי סף": אלה כוללים מורים ואנשי צוות בבתי ספר, אנשי צוות בבתי חולים, מפקדים בצבא, רוקחים, מטפלים סיעודיים ורופאי המשפחה שיעברו הכשרה לזיהוי סימני מצוקה במאמץ להקטין את הסטיגמה הכרוכה בבקשת עזרה, וטיפול מוקדם באלה הנמצאים בסיכון גבוה לאובדנות.
לפנייה לכתב/ת 
