קשטן כבר לא חסין / טור
אחרי ההשפלה מול הפועל עכו כבר לא ניתן להסתיר את החרפה. כל תוצאה פרט לניצחון מול רמה"ש תגרום כנראה לפיטוריו של מאמן בני יהודה. וגם: אלי כהן סופג את כל האש בבית"ר, לאו דווקא בצדק. אורי קופר על משחקי השבת
בדיוק היום מציינים בבני יהודה שלושה חודשים בלי ניצחון. תשעה משחקי ליגה רצופים ללא חגיגות. מאמן אחר היה שומע קריאות "תתפטר" עוד באמצע הדרך הזו, אבל סיפורו של קשטן, למזלו, נדחק לשוליים. יש לכך שתי סיבות. הראשונה היא שקשטן הוא דמות דומיננטית בכדורגל הישראלי, ורבים נזהרים בכבודו לפני שהם מדברים. הסיבה השנייה היא כאמור אירועי האוהדים־דמאיו, שפשוט משכו את האש לכיוון אחר.
לא עוד. היום גם על שערותיו המוסטות הצידה של קשטן בוערת הלהבה. כי המשחק אתמול היה לא פחות מהשפלה. זה לא סתם להפסיד,
עם רצף כה ארוך של תוצאות אומללות, ומחצית כה מביכה מול יריבה חלשה, יש להניח שמאמן אחר היה פותח אתמול בערב את הדלת לשליח המחזיק מכתב פיטורים ביד. בחמש השנים האחרונות היו שישה מקרים של מאמנים שלא ניצחו תשעה משחקים ברציפות בחצי הראשון של העונה (בחצי השני, כשקבוצות מאבדות עניין בליגה, העניין שכיח יותר). כל ששת המאמנים האלה לא סיימו את העונה.
בני יהודה לא סתם מתחת לקו האדום. היא רחוקה לא פחות משבע נקודות מהקבוצה לה הפסידה אתמול. בשבוע הבא מחכה לה הנמושה
גם בית"ר ירושלים ספגה 3:0 במחצית הראשונה, אבל המאמן שלה, אלי כהן, דווקא סופג את כל האש, ובגדול. ולאו דווקא בצדק. התבוסה אתמול בטדי הייתה ביזיונית, אין על כך מחלוקת, בטח כשמסתכלים על העובדה שעד הרביעייה לרשת של אריאל הרוש קריית־שמונה לא כבשה שער במשך יותר מחודש. אבל מצד שני בית"ר לא נמצאת במצב כל כך גרוע.
נכון, בית"ר לא נראית טוב, אבל הקריאות הבלתי פוסקות של הקהל נגד כהן מהשנייה הראשונה של המשחק אינן מובנות. מה קרה, כבר
שכחתם שלפני חודש ניצחתם את הפועל ת"א? ושעד ההפסד בחיפה במחזור הקודם בית"ר הייתה עם חמישה משחקים ברציפות ללא הפסד? בית"ר, עד כמה שהדבר מצער את אוהדיה, נמצאת היום פלוס־מינוס במקום שמתאים לה – באמצע הטבלה. היא לא שווה יותר מזה.
אבל בבית"ר, כמו בבית"ר, צריך לשלוח את החיצים לעבר מישהו. ופה, אלי כהן נמצא בדיוק במצב ההופכי לקשטן. במקרה שלו הכי קל לבוא אליו בטענות. האוהדים הרי לא ייצאו נגד אלי טביב, שהציל את הקבוצה וחיבק את "לה פמיליה". הם גם לא יפנו את עיקר הכעס לנציגו חיים רביבו, שעד לא מזמן רבים היללו את הרכש שהביא (רכש שכרגע נראה די עגום). להיטפל לאלי כהן, שנתפס כדמות "חלשה", זה דווקא פשוט.
אני לא אומר שכהן הוא המאמן הכי טוב שיכול להיות לבית"ר, אבל לפחות כרגע, כל עוד הקבוצה נמצאת במרכז הטבלה, אי־אפשר
בחודשיים האחרונים התרגלנו לכך שכל משחק של מכבי חיפה הוא "משחק מבחן" עבורה. אי אפשר להוריד חשיבות ממשחקה של חיפה הערב בבלומפילד, אבל אם רוצים לדבר על מבחן הוא צריך לבוא הפעם דווקא בהקשר של הפועל ת"א.
הנה ההסבר. במשחקים הראשונים של העונה החלק ההתקפי של הפועל נראה צפוף וחסר את הריווח הדרוש מול קבוצות שבאות להתגונן. התוצאה
הייתה שהפועל לא הבקיעה בארבעה מתוך ששת המשחקים הראשונים בליגה.
אחרי ההפסד בטדי רן בן שמעון עשה שינוי. הוא הוציא מההרכב את סאשה, קשר אחורי, והכניס במקומו את ישראל זגורי ההתקפי. הפועל נראתה משוחררת יותר וכבשה שני שערים לפחות בכל אחד משלושת המשחקים שבהם הופיעה כך. אבל סימן השאלה נשאר. הניצחונות האלה הושגו מול קבוצות חלשות – רמה"ש, עכו ובני יהודה – והתהייה הייתה האם הפועל תשחק כך גם מול יריבות חזקות יותר.
והנה מגיעה לה מכבי חיפה, ולפי האימונים האחרונים בן־שמעון הולך להחזיר את סאשה להרכב על חשבון זגורי. האם הפועל יכולה להמשיך לשחק שוטף גם במערך הצפוף יותר? התשובה שנקבל הערב תיתן את האינדיקציה הטובה ביותר לגובה אליו האדומים יכולים להתרומם העונה.
רוצים לדבר על כדורגל? עשו לייק לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי" ועקבו אחרי אורי קופר בטוויטר.
לפנייה לכתב/ת 
