שתף קטע נבחר

הטכניון יקצר סמסטרים וחופשת חנוכה תוארך

על מנת להקל על העומס ובעקבות דירוג נמוך בסקרי שביעות רצון הסטודנטים, הוחלט על מספר שינויים מרחיקי לכת בטכניון החל מהשנה הבאה: הסמסטר יקוצר ל-13 שבועות וחופשת חנוכה תוארך ל-7 ימים. למה רק עכשיו? "המוסדות להשכלה גבוהה שמרניים ויש פחד משינויים", מסביר נשיא הטכניון

הטכניון הוא אחד מהמוסדות המוערכים ביותר בעולם האקדמיה ולא אחת מתברג לרשימת 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם. אולם, בכל הקשור לשביעות רצונם של הסטודנטים מאיכות ההוראה המצב שונה. בסקר שביעות רצון הסטודנטים שביצעה התאחדות הסטודנטים הארצית בפתיחת שנת הלימודים תשע"ד דורג הטכניון רק במקום ה-26 מבין כלל המוסדות האקדמיים בארץ, ירידה של 3 מקומות לעומת השנה שעברה.

 

עוד בערוץ הלימודים :

מומחי פילוסופיה הודית? יש עבודה עבורכם

לונדון מחכה להם: ישראלים לומדים בבריטניה

ספסיבה לטכניון: פתח לימודי מדעים ברוסית

 

לאור זאת, הוחלט לבצע שינויים בטכניון החל משנת הלימודים הבאה כשהבולט שבהם הוא קיצור משך הסמסטר מ-14 ל-13 שבועות בלבד כמקובל בשאר האוניברסיטאות ורוב המכללות בארץ. כך תימנע החפיפה בין מועדי ב' לפתיחת סמסטר ב'. בנוסף לכך, הוחלט על קיצור תקופת הבחינות כך שמועדי א' בחורף ובאביב יימשכו 20 ימים במקום 22, ומועדי ב' בחורף ובאביב יימשכו 15 ימים במקום 16-19.

 

שינויים יתבצעו גם במהלך הסמסטרים עצמם. אחת ההחלטות המעניינות נוגעות לקיבוע חופשת חנוכה בת שבוע ימים, בניגוד ליום אחד בלבד כפי שנהוג באוניברסיטאות אחרות, בהן ביום זה לא מתקיימים לימודים עקב קיום הבחינה הפסיכומטרית. בנוסף, במהלך הסמסטר לא יתקיימו בחנים עם ציונים תקפים אלא בחני מגן בלבד כשמשקל רכיב הבחנים בציון הסופי לא יעלה על 20%. כמו כן, יוקם מנגנון יחידתי לתיאום מטלות בין המקצועות הניתנים בכל סמסטר לפי תוכנית הלימודים המומלצת לרבות בחנים, עבודות בית, הגשת דו"חות ופרוייקטים. 

 

"הזמן בשל כעת"

מדובר בהחלטות מרחיקות לכת בנוף מערכת ההשכלה המקומית שאמורות להקל משמעותית על עומס הלימודים ממנו סובלים הסטודנטים בטכניון לאורך השנים. קבלתן הגיעה בעקבות פעילות ועדת יכין, ועדה פנימית של הטכניון בראשותו של הפרופ' יכין כהן, מרצה להנדסת חשמל, בה שולבו סטודנטים ובראשם יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס"ט). יש לציין כי בשני העשורים האחרונים פעלו בטכניון 7 ועדות לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון שמסקנותיהן נדחו ואילו מסקנותיה של הוועדה הנוכחית התקבלו ומיושמות החל משנת הלימודים הנוכחית.

 

השאלה המרכזית שעולה בהקשר זה היא מדוע הוחלט ליישם דווקא את מסקנות הוועדה הנוכחית. "אין לי תשובה לזה", מסביר פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון. "באופן כללי, המוסדות להשכלה גבוהה הם מאוד שמרניים ויש פחד משינויים. האם לא נחנך את אותם מהנדסים ומדעניים שנוכל לחנך? כנראה שהזמן היה בשל כעת, מה גם שהוועדה בראשות פרופ' יכין כהן עשתה עבודה יוצאת מן הכלל תוך שיתוף פעולה עם הסטודנטים.

 

"קיצור הסמסטרים בשבוע הוא שינוי מנהלי שיקל על הסטודנטים וישפר את יכולת הריכוז שלהם. מה גם, שקורס שניתן ב-14 שבועות יינתן ב-13 שבועות וזאת נקודה טובה בזמן שאתה יכול לבחון חומר שנתת אותו במשך שנים".

 

סטודנטים בטכניון (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
סטודנטים בטכניון(צילום: אבישג שאר-ישוב)

 

מה לגבי הטענה אודות חוסר התאמה בין החומר הנלמד לקושי בבחינות?

"זיהינו את נושא הבחינות. לעשות את הבחינות הרבה יותר הוגנות, הרבה יותר נכונות, פה ההנהלה התגייסה וחיזקנו את היחידה לשיפור ההוראה במומחים בתחום של בחינות. חברי סגל צעירים שאין להם ניסיון בכתיבת בחינות יקבלו עזרה מאנשים שהמומחיות שלהם היא כתיבת בחינות. ברגע שהבעיה עלתה נושא המבחנים יקבל עדיפות. אנחנו ממליצים שמורה שמכין מבחן יתן אותו לעמית, על מנת לבחון את הקושי שלו".

 

קשה להאמין שחברי סגל ותיקים יאמצו את הגישה הזאת.

"כשאתה מסתכל על הוותק בטכניון, ל-50% מחברי הסגל יש ותק של עד עשר שנים. הטכניון הוא כמעט חדש, יש עכשיו חילופי דורות בטכניון. זאת הזדמנות לבנות סגל חדש של אוניברסיטה ולקבוע נורמות חדשות, אתה משתמש באותם ותיקים על מנת לעזור. בעוד 4 שנים כשאסיים את הנשיאות, שלושת רבעי מחברי הסגל יהיו חדשים".

 

המטרה: שיפור איכות הלימוד ולא שביעות הרצון

בכל מקרה, מקווים בטכניון ששינויים אלה ואחרים ישיבו את המוסד האקדמי הנחשב בעולם גם למיקום גבוה יותר בסקרי שביעות הרצון של הסטודנטים. "איך אנחנו יוצאים במקום נמוך יחסית בסקרי התאחדות הסטודנטים? לא ברור לי", מוסיף פרופ' לביא. "זאת תוצאה של הקושי והלחץ על הסטודנט. אנחנו דורשים מהסטודנט שלנו המון וזה משפיע על השיפוט שלו. מעבר לכך, מעולם לא הבנתי את מי מראיינים בסקרים, האם זה מדגם אקראי?"

 

"המטרה העיקרית בעבודת הוועדה הייתה לשפר את איכות הלימוד", מוסיף פרופ' יכין כהן, שכאמור עמד בראשה. "אם הלימוד יהיה יותר איכותי, גם החוויה תהיה יותר טובה. השאלה היא למה סטודנטים באים ללמוד בטכניון. אנחנו לא מחזיקים את המורים הכי טובים בארץ אלא אנחנו מחזיקים את החוקרים הכי טובים במחקר ומה שלדעתי הוא הכי טוב, הוא שהסטודנטים לומדים ממי שיצרו את הטכנולוגיה הכי טובה. הם לא נהנים ממנה בגלל הבעיות של היחס, של העומס. צעדים אלה יעזרו לכל המכלול. אני מקווה ששביעות הרצון תהיה טובה יותר, אבל זאת לא המטרה הראשונה של התהליך".

 

"אין אף קמפוס בארץ שיש בו כל כך הרבה מסיבות" (צילום: ויקטור סקרלוחין) (צילום: ויקטור סקרלוחין)
"אין אף קמפוס בארץ שיש בו כל כך הרבה מסיבות"(צילום: ויקטור סקרלוחין)

 

התהליך עצמו החל כבר לפני מספר חודשים כאשר הוחלט להנהיג מסלול קבלה נוסף שיתבסס על בחינות השלמה במתמטיקה ופיזיקה. ציוני בחינות אלה ישמשו כתחליף לציון הפסיכומטרי בקביעת סכם הקבלה. המועמדים יחוייבו בבחינות ההשלמה לפני תחילת הלימודים, ולא במהלך השנה הראשונה.

 

בד בבד החלו להתבצע שינויים ארגוניים תוך שיתוף פעולה מלא בין צמרת הסגל האקדמי בטכניון לאגודת הסטודנטים (אס"ט). "הבנו שהתרבות הארגונית והאווירה חייבים להשתנות ושיש לתת לסטודנטים בטכניון הרגשה של סיירת ולא טירונות", מסביר דני מגנר, יו"ר אס"ט. לכן, תוקנו תקנות ונהלים אקדמיים חדשים אשר נועדו להגן על זכויותיו האקדמיות של הסטודנט. לדוגמה, סטודנט שלא קיבל את הציון למועד א' שבוע ימים לפני מועד ב', יהיה זכאי למועד מבחן חלופי".

 

ועדיין מתקבל הרושם שמה שאתם עושים במשך 3 שנים הוא ללמוד, ללמוד ורק ללמוד.

"אין אף קמפוס אחר בארץ שיש בו יש כל כך הרבה מסיבות ופעילויות תרבות כמו בטכניון. תאמינו או לא, אנחנו הכי קרובים בארץ למה שרואים בסדרות האמריקאיות, כולל מסיבות הענק".

 

"אנחנו רצינו לשנות את מבנה הלימודים כך שבאופן מוחלט יקוצץ מספר הקורסים משמעותית", מוסיף פרופ' יכין. "כלומר סטודנט ילמד רק 4-5 קורסים בסמסטר. הבנו שעל מנת ליישם מהלך כזה היו צריכים לאחד 2 קורסים לקורס אחד. אם היינו מעבירים דבר זה זה לא היה מתקבל. לכן, הלכנו בצעדים שהם לא מהפכניים".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלעד גרשגורן
הסטודנטים יהיו מרוצים יותר? הטכניון
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים