חושבים שהבוס עוקב אחריכם? אתם לא הוזים
סקר בהשתתפות בתי עסק בתחומי ההיי-טק, התעשייה והמזון מגלה: 75% התקינו מצלמות האבטחה, 62% מגבילים את הגלישה במחשב, כ-25% מנטרים את המיילים ו-13% עוקבים אחר הנסיעות ברכב החברה. כיצד תדעו אם אתם נתונים במעקב ומה אפשר לעשות?
חוששים כי עוקבים אחר תכתובות המייל שלכם בעבודה? שמתבוננים בכם באמצעות מצלמות אבטחה? ואולי אפילו עוקב אחריכם בזמן הנסיעה ברכב החברה? ייתכן שאתם לא פרנואידים: מסקר חדש של עוקץ מערכות עולה, כי התופעה של התקנת אמצעי מעקב אחר העובדים במקומות העבודה, שכיחה יותר ממה שרובנו חושבים.
- מה מותר ואסור לכם לעשות במחשב של העבודה
- עבריין או חטטן? כשהבוס עוקב אחרי העובדים
- המדינה למעסיקים: אל תעקבו אחרי העובדים
הסקר כלל קציני ביטחון, מנהלי מערכות מידע, בעלי עסקים ומנהלים מ-425 בתי עסק בארץ בעקר בתחומי ההיי-טק, התעשייה והמזון. התוצאות: כ-75% דווחו על התקנת מצלמת אבטחה בעסק, כ-62% דיווחו על הגבלת הגלישה במחשבים וכ-24.7% על ניטור הדואר האלקטרוני. בנוסף, כ-13.3% עוקבים אחר הנסיעות של העובדים ברכב החברה אמצעות ה-GPS וכ-7.1% ביצעו בדיקות פוליגרף.
| אמצעי מעקב | עסקים קטנים | עסקים בינוניים | עסקים גדולים | ממוצע |
| ניטור מיילים | 15.8% | 25.6% | 32.9% | 24.7% |
| הגבלת גלישה | 48.6% | 62.5% | 75.7% | 62.2% |
| התקנת מצלמות | 56.2% | 78.6% | 90.4% | 75% |
| מעקב עם GPS | 8.4% |
13.8% |
17.9% | 13.3% |
| ביצוע פוליגרף | 3.6% | 7.7% | 10.2% | 7.1% |
בחלוקה לפי גודל בית העסק התברר, כי שכיחות התופעות הללו מטפסת בצורה משמעותית עם העלייה בגודלו של בית העסק. כך למשל, התקנת מצלמות היתה שכיחה הרבה יותר בבתי עסק גדולים 90.4%) לעומת בינוניים (78.6%) וקטנים (56.2%). כך גם באשר להגבלת גלישה – 75.7% בבתי עסק גדולים, לעומת 62.5% בבינוניים ו-48.6% בקטנים.
בבחינת ניטור מיילים - התופעה נרשמה ב-32.9% מבתי העסק הגדולים, לעומת 25.6% בבינוניים ו-15.8% בקטנים. ממצאים אלו נרשמו גם במעקב באמצעות GPS (17.9%, 13.8% ו-8.4% בהתאמה) ובביצוע פוליגרף (10.2%, 7.7% ו-3.6% בהתאמה).
על אף שאמצעים אלו קיבלו לגיטימיות מבתי הדין לעבודה – מקומות העבודה לא יכולים להשתמש בהם בכל דרך שנראית להם. מתי הדבר ייחשב לחדירה לפרטיותכם ולעבירה על החוק? בסיוע עו"ד דגנית לפידור ממשרד לפידור ושות', גיבשנו המלצות חשובות:
שוקלים מילים במיילים
לפידור מסבירה כי המעקב אחר תחלופת המיילים של העובדים קיבל הכשר בפסק הדין ע"ש איסקוב, שהבחין בין תיבות דואר אלקטרוניות פרטיות שבבעלותכם - אותן למעסיקים אין זכות לנטר, לעומת אלו שבבעלותם – עליהם הם ראשיים להתקין תוכנות מעקב ולחסום את הגלישה לאתרים שאינם קשורים לעבודה. עם זאת, עליהם לידע אתכם מראש ובכתב כי תיבות המייל מיועדות לעבודה בלבד, כיצד מתבצע הניטור ולקבל את הסכמתם לכך.
ומה לגבי התכתבות אישית בדואר האלקטרוני של העבודה? "אם עובד כתב הודעה שכוללת תוכן אישי בתיבה המקצועית, אסור למעבידים לקרוא אותה, פרט למקרים חריגים כמו התנהגות פוגענית או פלילית של העובד, שכן מדובר בהפרה של פרטיותו", היא מסבירה. "כך או אחרת, יש לקבל הסכמה ספציפית מפורשת לחדירה לתוכן התכתובת. עם זאת, תמיד עומדת למעסיקים האפשרות לפנות לבית הדין בבקשת סעד לחשיפת תכתובת המייל האישית ועיון בה".
מחטטים באף? אולי מצלמים אתכם
יש מקומות שבהם כל חיטוט באף שלכם חשוף לעיני מצלמות האבטחה: לפידור מסבירה כי הפסיקה הכשירה התקנה והפעלת מצלמות בחללי עבודה, בתנאי שהיא גלויה, שיש לכך הצדקה ושהעובדים נתנו את הסכמתם. לפידור מחדדת כי יש להתקין המצלמות במקום גלוי.
"התקנה והפעלת מצלמה בחדר של העובד בזמן עבודתו, ללא כל הצדקה עניינית וכאשר הוא מתנגד לכך, מהווה פגיעה בפרטיותו ומאפשרת לו להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים", היא מסבירה. "מנגד, התקנת מצלמה המנטרה אזור עבודה פתוח אינה מהווה פגיעה בפרטיות, מאחר שלעובד לא יכולה להיות ציפייה לגיטימית לפרטיות בו".
"הי, מאזינים לנו"
אם מכשיר הטלפון סופק לכם על ידי החברה - אפילו שיחות הטלפון שאתם מבצעים עלולות להיות נתונות למעקב, שלא לדבר על חסימת הגלישה לאתרים. אמנם לפידור מחדדת כי על המעסיק ליידע אתכם על מראש, בכתב ובשקיפות מלאה על אופן הניטור, אבל היזהרו – אם תתנגדו - למעסיק עלולה להיות עילת פיטורים נגדכם, בהתאם לנסיבות.
עם זאת, ניטור הטלפון לאחר שעות העבודה ייחשב לפגיעה בפרטיות אם המעסיק לא קיבל אישור מבית הדין לענייני עבודה. "האזנה לטלפון של העובד ללא הסכמתו המפורשת יכולות להיחשב כהאזנת סתר אסורה בניגוד לחוק האזנת סתר ופגיעה בפרטיות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, כשלצד כל אחד מהאיסורים קבועה ענישה פלילית", מסבירה לפידור.
כשהטלפון שייך לכם – ברור כי למעסיקים אסור להתקין עליהם דבר - אבל הם כן יכולים לאסור עליכם להכניס את הטלפון החכם למקום העבודה או לחייב אתכם לסגור אותו. עם זאת, אם נתתם את הסכמתכם מראש להתקנת אמצעי האזנה - המעסיק תמיד יוכל לטעון כי זה לא נחשב להאזנה אסורה.
נוסעים לטייל? עוקבים אחריכם
חשבתם שסיימנו? תחשבו שוב – אם אתם נהנים מההטבה של רכב חברה – דעו כי לעתים אתם חשופים לאפשרות שהמעסיקים יוכלו תמיד לדעת היכן אתם מסתובבים בזה הרגע באמצעות שימוש פשוט במכשירי GPS.
"בתי הדין האזוריים לעבודה קבעו כי ניטור מיקום רכב המעסיק במהלך שעות העבודה על מנת לפקח על עבודת העובדים אינה מהווה פגיעה בפרטיות", מבהיר עו"ד דרור גל ממשרד סטריקובסקי, גל ושות'. "עם זאת, המעקב מותר רק כל עוד הדו"חות המלמדים היכן נמצאו העובדים מתייחסים לשעות העבודה ולא מעבר לכך".
אז בגדת בבן זוגך?
באשר לשימוש בבדיקת פוליגרף - גל מחדד כי הפסיקה מחמירה יחסית ומטילה מגבלות רבות על עצם השימוש בה. "בתי המשפט קבעו כי הבדיקה כשלעצמה נתפסת כמשפילה וכחודרנית לתוך נפשו וגופו של אדם", הוא מסביר.
"הנבדק נאלץ להשיב לשאלות ביקורת שגרתיות אודות בעיות אמינות שלו בעבר, בגידות בחיי הנישואין, שקרים קודמים למעביד ועוד- שאינן בנושא הנבדק אך מחוייבות בשל טכניקת הבדיקה. שאלות אלו מהוות חדירה בוטה ובלתי נעימה בעליל לפרטיותו של הנבדק ופוגעות בכבודו כאדם, זכות יסוד המוגנת בחוק".
גל מציין כי בתי המשפט קבעו כללים מחייבים, הסכמת עובד להיבדק בפוליגרף לא תחשב בלעדיהם לתקפה. כך למשל על אופי העבודה צריך להצדיק את השימוש בבדיקה, ויש להציע אותה כפתרון אחרון, רק לאחר שבדיקה רגילה העלתה חשדות משמעותיים לעבירה חמורה.
"על המעביד ליידע את העובד לגבי חוסר מהימנות היחסי של הבדיקה ולאפשר לו לתת את הסכמתו ללא כל לחץ או איום בסנקציות, ולהבהיר מראש מה המשקל שינתן לתוצאות", מחדד גל. "על הצדדים לדעת כי הסכמה לבדיקה שניתנה בלא שהתקיימו תנאים אלו – אינה תקפה וממצאי הבדיקה לא יוכלו לשמש נגד אותו עובד. כך או אחרת , אין בסירוב של העובד כדי לשמש כעילה לפיטורין או כחלק משיקולי פיטורים".
הצד של המעסיק
מצדם של המעסיקים, רו"ח עופר אלקלעי, שותף בפירמת הביקורת אלקלעי-מונרוב, טוען כי שימוש באמצעים אלו נועד להקטין את האפשרות לביצוע מעילה מצד העובדים. אלו עולים לדבריו, סכומי כסף גבוהים לארגונים.
כך למשל הוא מדגים הונאה שהתגלתה בחברת מזון, בעקבות גידול בהוצאות השכר של אחד המפעלים. "מצלמות שהוצבו בכניסה למפעל גילו חוסר התאמה בין כמות העובדים במשמרת לבין דיווחי הנוכחות הידניים, שהוגשו דרך חברת כח אדם חיצונית", הוא מספר. "חקירה העלתה כי עובדים זייפו כרטיס נוכחות וחתימות של מנהלי המשמרת. היקף ההונאה עמד על כ-1.5 מיליון שקל".
מנכ"ל עוקץ מערכות, עמי ברגמן, אומר כי "ישראל אינה חריגה בנוף הבין לאומי בכל הנוגע לבקרה אחר התנהלות העובדים. לדעתי מימד הפרטיות מתגמד אל מול צורכו וזכותו של בעל העסק לבחון את אופן התפקוד של העובדים ולבקר באופן מיטבי את מהלך העבודה, ובלבד כי הדבר נעשה שלא תוך חריגה מהנחיות החוק ולשון הפסיקה".
חדרו לפרטיות שלכם – מה עושים?
אמנם החוק מחייב את המעסיק להודיע לעובד אם הוא מפעיל אמצעים דוגמת מצלמות אבטחה או ניטור המיילים - אבל במידה שהוא לא מודיע - לעובד אין למעשה כמעט דרך לדעת אם מופעלים אמצעי בקרה אלו.
אז מה אפשר לעשות כדי לדעת אם עוקבים אחריכם? התשובה פשוטה: לעבור על החוק, אך על כך אנחנו לא ממליצים. בין השאר מדובר בתחקיר הכולל שימוש בציוד אלקטרוני כדי לאתר מצלמות נסתרות, וכן קבלת גישה למחשב של הבוס בניסיון לבדוק אם הוא מנטר מיילים.
ומה בכל זאת באפשרותכם לעשות אם אתם חשים שזכותכם לפרטיות הופרה? ראשית לפידור ממליצה לפנות למעסיק ולדרוש ממנו לפעול במסגרת החוק והפסיקה. אם הוא לא מתקן את הנדרש – אתם זכאים להתפטר בדין מפוטרים ולהיות זכאים לפיצויי פיטורים בהתאם לרכיבי השכר והוותק שלכם. אם המעביד לא שילם לכם את הפיצויים – באפשרותכם לפנות לבית הדין לעבודה.
בנוסף, ניתן גם להגיש תביעה אזרחית נגד המעסיק לבית הדין לעבודה מכוח חוק הגנת הפרטיות ולהיות זכאים לפיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך של 50 אלף שקל. לפידור מוסיפה כי ביצוע האזנות סתר של העובדים ללא הסכמתם, גם נחשבת לעבירה פלילית שהעונש בגינה הוא עד 5 שנות מאסר, וכך גם צילום של העובדים בחדרם הפרטי ללא הסכמתם.
לפנייה לכתב/ת 
