הסכם הגרעין: מה ישראל רצתה - ומה נחתם?
בירושלים הגיבו במורת רוח להסכם בין איראן למעצמות, אך מומחים טוענים כי יש בו הישגים, בעיקר בהגברת הפיקוח והגבלת העשרת האורניום. "ישראל הציבה דרישות שהיא ידעה שלא כולן יתקבלו", אומר ראש תחום הגרעין האיראני במשרד ראש הממשלה לשעבר. אז למה נתניהו לא מרוצה?
ההסכם שנחתם היום (א') בין שש המעצמות לבין איראן בז'נבה, התקבל בישראל במורת רוח רבה. בכירי הממשלה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, גינו בחריפות את ההסכמות בין הצדדים, אולם יש כאלה בישראל שמסתכלים על חצי הכוס המלא וגורסים כי יש בו גם הישגים לא מבוטלים, בהם אי-מיטוט משטר הסנקציות ומניעת ההעשרה לרמה של 20 אחוז.
הסכם הגרעין - כתבות נוספות
- ישראל לבד על הבמה: מדינות המפרץ שותקות
- פרס מזכיר: לבחון את ההסכם לפי התוצאות
- הסכם גרעין היסטורי. מי ניצח? מי הפסיד?
- נתניהו: טעות היסטורית, העולם מסוכן יותר
- ההקפאה, הפיקוח, ההקלה. זה ההסכם
יואל גוז'נסקי, לשעבר ראש התחום האיראני במשרד ראש הממשלה וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, טוען כי ישראל הציגה בפומבי את דרישותיה מתוך ידיעה שלא כולן יתקבלו. "חלק מהמדיניות של ישראל הייתה לדרוש את המקסימום מתוך תקווה ושאיפה שלפחות חלק מהן יתקבלו", הוא טוען. "אני בטוח שגם ראש הממשלה ואחרים לא ציפו שכל דרישותיהם ימולאו, כי זה לא ריאלי. השאלה היא מהו המאזן שראש הממשלה עושה היום או מחר בבוקר".
גוז'נסקי רואה את תוצאותיו של ההסכם בז'נבה כמעורבות. "להגדיר אותו כטוב או רע או לעשות חלוקה בינארית של אחד או אפס מהווה החטאה של המטרה", הוא אומר. "ההסכם הוא הרבה יותר מורכב – יש בו צדדים חיוביים וצדדים שליליים. אני לא מסכים עם האמירה שנשמעה מפי חוגי ממשל בארץ, לפיה מדובר בהסכם רע מאוד ושהנה, שהשמים נופלים מחר".
לא הכול צנטריפוגות
גוז'נסקי שומע את קולות הכעס בישראל ובהחלט מבין את הטענות. אחרי הכול, ישראל מצאה עצמה מול ארה"ב ולעתים נדמה היה שמדובר בקרב בין שתי בנות ברית. על פי החוקר, ההסכם מותיר את נתניהו עם חצי תאוותו בידו, וכל שנשאר הוא להביט על ההסכם ולנסות לדלות ממנו מה טוב לישראל ומה לא משרת אותה.
"הבעיה הכי חמורה בהסכם היא שהוא בעצם מקבע את הסטטוס של איראן כמדינת סף גרעינית", אומר גוז'נסקי. "הוא לא מטפל בסוגיות אחרות כמו ארסנל הטילים האיראני או המעורבות השלילית של איראן באזור – נושא התמיכה בחמאס, בחיזבאללה ובארגוני טרור. מדברים על צנטריפוגה פחות או יותר, אבל אני חושב שהעניין הלא פחות משמעותי הוא מה עושה ההסכם הזה למעמדה של איראן באזור. פה התוצאה היא שלילית מבחינת ישראל ומבחינת מדינות ערב המתונות".
גוז'נסקי הוסיף כי יש להסתכל גם על מעמדה החדש של איראן – ממדינה מוחרמת ומבודדת לכזו שעשויה לקבל בחזרה לגיטימציה בינלאומית. לדבריו, "ההסכם פותח פתח בשלב מאוחר יותר להתקרבות בין ארה"ב והמערב לבין איראן ולהסרת הבידוד האיראני. זהו החשש הגדול של ישראל ושל כמה מהמדינות הערביות פה באזור – שאיראן תתקבל בחזרה לקהילה הבינלאומית כמדינה ככל העמים", אומר גוז'נסקי.
לדברי החוקר, השיקולים המרכזיים יהיו כלכליים. "הסכנה היא שבאמת ייפרץ איזה סכר, שבו ברק אובמה ודיוויד קמרון כבר מרימים טלפון לחסן רוחאני", אומר גוז'נסקי. "קיימת יותר מתחושה שהחברות העסקיות המערביות מחכות לחתום הסכם עם איראן ושמנהיגי המערב כבר עומדים בתור לדבר עם מנהיגי איראן, וזו תחושה של יציאה מסוימת מהבידוד. נראה לאן זה יוביל. זו נקודה שלילית מאוד מבחינתה של ישראל".
לדברים מצטרף גם ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (מיל') עמוס ידלין, שטוען כי ההסכם אומר בעצם כי נתניהו לא השיג תמיכה של המעצמות להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם לעצירת תוכנית הגרעין הצבאי. "חשוב בהסכם הסופי לדאוג שהחומר שהועשר ייצא מאיראן ומספר הצנטריפוגות יצומצם ככל האפשר", אומר ידלין. "אם ישראל תחליט ללכת על אופציה צבאית צריך לבחון אם יש אפשרות כזו, ומה קשה יותר - איראן עם גרעין צבאי או תוצאות התקיפה. בעיני נתניהו ובעיניי, האופציה הראשונה קשה יותר".
יש מקום להתעודד
בניגוד לתמונה השחורה שמציירים בישראל, ידלין וגוז'נסקי אומרים כי יש גם נקודות אור בהסכם בין המעצמות לאיראן. "לא הפסיקו לחלוטין את הסנקציות המשמעותיות, במיוחד במגזר הבנקאות ובמגזר הנפט", אומר גוז'נסקי. "הדברים האלה נשארים ויידונו בהמשך, כשידונו בהסכם קבע. הבעיה במקומותינו היא שהסכם זמני נשאר קבוע. הפיקוח על הפעילות הגרעינית יוגבר, וזו נקודה חשובה".
"במידה רבה", מוסיף גוז'נסקי, "ההסכם מקפיא כמה מהמרכיבים בהתקדמות תוכנית הגרעין. יש שיגידו שאלה לא המרכיבים העיקריים, ואולי זה נכון, אבל יש מידה של הקפאה. ומה עדיף היה לנו? המציאות של אתמול בצהריים, שבה איראן ממשיכה
בלי שום פיקוח ובלי שום הסכם, או שיש הסכם? יש בהסכם גם משום שיקום מעמדו של אובמה ושל הממשל האמריקני, שרוצים להראות שיש הישג דיפלומטי משמעותי, זה טוב להם מבחינת הדימוי".
ידלין טוען כי נתניהו יכול להיות מעודד מחלק מסעיפי ההסכם. "יחסית להסכם שנעצר לפני עשרה ימים, זה הנוכחי כולל ביטול מוחלט של החומר המועשר ב-20%", אומר ראש אמ"ן לשעבר. "בהסכם הנוכחי יש גם עצירת הפעילות במסלול הפלוטוגני באראק, ועצירת הוספת צנטריפוגות. ההישג החשוב מכול בהסכם הוא אי-מיטוט משטר הסנקציות".
לפנייה לכתב/ת 
