שתף קטע נבחר
 

רוצים הביתה, לבית המכפלה

כמעט מדי יום אני וילדיי עוברים ליד בית המכפלה שאותו רכשנו במיטב כספנו. אז מדוע המדינה מונעת מאיתנו להיכנס אליו?

לפני כשנה וחצי עברנו דירה בתוך העיר שבה אנו מתגוררים. בניין קצת ישן, דירה קומה שלישית עם נוף ושני כיווני אוויר. הספקנו לגור בה רק שבוע אחד בלבד. יומיים לאחר מכן זכינו לצו פינוי משר הביטחון הקורא לנו לעזוב את הדירה מחשש להפרת הסדר הציבורי משום שהשכנים מאיימים. כן, שמעתם נכון, נאלצנו לעזוב את הדירה משום שזה לא היה לרוחם של שכנינו.

 

ילדיי שאלו מדוע המשטרה לא תגן עלינו מהשכנים המאיימים, כפי שהייתה עושה בכל מקום אחר בארץ, ולא הייתה לי תשובה לכך. להיפך - כעבור שבוע באו כוחות גדולים של המשטרה ופינו אותנו, בדיוק כפי שאתם קוראים, פינו אותנו ולא את אותם שכנים מאיימים כדי שהם לא יפגעו בנו. נשמע מוזר? תמוה? נכון, אך לא כשמדובר בעיר חברון.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

גם להומואים מגיעה פונדקאות שוויונית / עירא הדר

אדום יורד עם יחימוביץ' / שאול רוזנפלד

הקרב על בית המכפלה בחברון  (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
הקרב על בית המכפלה בחברון (צילום: אוהד צויגנברג)
 

תזכורת, העיר חברון נמצאת תחת ריבונות ישראלית מלאה מאז מלחמת ששת הימים כמו רמת הגולן, שכונות גילה ורמות בירושלים וכמובן שכמו כל עיר אחרת בגוש דן. בשונה משאר המקומות, בחברון נרמסת עד דק זכות הקניין של התושבים. הדבר עומד בניגוד גמור לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שקובע במפורש שלא פוגעים בקניינו של אדם.

 

ילדיי, שמבינים שרכשנו בית ואף זכינו לגור בו לכמה ימים, שואלים אותי מיהם אותם אנשים שבחרו להוציא אותנו מהבית ומדוע הם נוהגים בנו במדיניות של איפה ואיפה למרות שקנינו את הבית בכסף מלא. המוכר - העצור על-ידי הרשות הפלסטינית משום שהעז למכור בית ליהודי ישראלי - מודה במכירה, ואף שהרכישה נעשתה כדת וכדין עם חוזה מלא ועל פי כל כללי הרישום ואמות המידה המחמירות בחוק, באה המדינה ומונעת מאיתנו באקט אנטי-דמוקרטי קיצוני לממש את הקנייה.

 

הייתכן שפקידי מנהל אנטי-ציוניים מנהלים את שר הביטחון או אפילו את ראש הממשלה נתניהו, שיצא לאחרונה בקריאה פומבית לאכלס את הבית לאחר רצח החייל גל קובי הי"ד? אז כן, בכל מקום בארץ, ראש הממשלה והממשלה קובעים, ובחברון המשפטן הוא שקובע. ואולי בכלל זו דעתם של ראש הממשלה ושר הביטחון המסתתרים מאחרי גבם של המשפטנים.

 

בכל הארץ מותר לקנות בית ולגור בו וגם בחברון הזכות הזו קיימת, כל עוד לא כתוב בתעודת הזהות של הקונה כי הוא יהודי. כמעט מדי יום אני וילדיי עוברים ליד בית המכפלה שאותו רכשנו במיטב כספנו ומתכננים היכן נציב את מיטות הילדים, היכן נמקם את המחשב ובאילו צבעים נצבע את קירות חדר הילדים. בחנוכה אנחנו מתכננים ללכת ולהדליק נרות בכניסה לבית ולאחר שנשיר "מעוז צור" ונאכל סופגניות נוסיף תפילה בקול שסוף סוף גם הזכות שלנו כיהודים תישמר, נוכל לחזור ולגור בביתנו ונגשים את החלומות שלנו ושל ילדינו.

 

ועד שהמצב בחברון ישתנה ואוכל לחזור עם משפחתי לבית שקנינו, אנו מתנחמים בעובדה שלפני כ-4,000 שנה כשאברהם אבינו קנה את מערת המכפלה בחברון - הקניין היהודי הראשון בארץ ישראל - עדיין לא היו קיימים יועצים משפטיים ומנהל אזרחי, כי אם היו, הוא לא היה מגיע לארץ ואת נרות החנוכה היינו מדליקים בארם נהריים.

 

שלמה לוינגר, דובר משפחות בית המכפלה 

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים