הקבלנים נגד העמותות: מייקרות את הדירות

יוקר הדיור בישראל הוביל ליצירת דרכים מגוונות לרכישת דירה. כך התפתחה תופעת קבוצות הרכישה, ובאחרונה החלו להתארגן עמותות שמגבשות בעצמן קבוצות רכישה כדי לחסוך את הרווח הקבלני. העמותות מארגנות קבוצות רוכשים בטרם הגשה של הצעת רכישה לקרקע. כשהן כבר ערוכות ומגובשות כקבוצה - העמותה מציעה את הצעת הרכש בשם חברי הקבוצה.

• הקבלנים בחריש: להחזיר את מענק הפריפריה
  
• חריש: המכרזים זולים, מחירי הדירות יעלו
  
• מענק הדיור יבוטל - רוכשי הדירות מסתערים
  

אך חברות הבנייה לא מתכוונות לאפשר לעמותות לנגוס להן ברווחים. בשיחה עם ynet טוענים מספר קבלנים כי יש עמותות שמציעות מחירים גבוהים בהרבה ממחירי השוק במכרזי המדינה, וכך הן אלה שאחראיות, בעצם, לעליית מחירי הדירות.

"העמותות גוררות את השוק כלפי מעלה מכיוון שהשיטה מאפשרת זאת", טוענת עופרה חדד, סמנכ"לית חברת הבנייה יורו ישראל, הבונה בין היתר פרויקטים בירושלים, מודיעין, פתח תקווה, אריאל ונתיבות. "לפני שנה זכינו במכרז באריאל, לאחר שהצענו 'רק' 65 אלף שקל ליחידה (מחיר עבור יחידת דיור על הקרקע - א.ש)", היא מספרת. אולם לדבריה, במכרז אחר זכתה אחת העמותות לאחר שהציעה לא פחות מ-240 אלף שקל ליחידה - ואז חברת הבנייה מליבו הייתה צריכה להציע 190 אלף שקל ליחידה כדי לזכות גם היא.

"העמותות רוצות לזכות בכל מחיר, אך לא עושות תחשיב נכון. אין שום סיכוי שעמותה תבנה במחיר זול יותר מחברת בנייה שקיימת 10-20 שנה בשוק", ממשיכה חדד לטעון. "ההערכות של העמותות מוטעות, ואחר כך - כשמגיעים לשלב הביצוע - הן מעלות את המחיר לצרכן. לא פעם העסקאות הללו מסתיימות במפח נפש - כי הרי אין מצב שמישהו יפסיד כסף".

ובאמת, רק אתמול פרסם משרד השיכון תוצאות של מכרזים במספר ערים, המצביעות על כך שעמותות הרכישה אכן מציעות סכומים גבוהים יותר במכרזים מאשר הקבלנים. כך למשל, במעלות שילמה אחת העמותות פי 13.5 מקבלן על יחידת מגורים, ובאפרת הציעה עמותה כ-15% יותר מקבלן. במכרזים קודמים המגמה הייתה זהה: בבית שמש הציעה אחת העמותות מחיר הגבוה בכ-10% מהמחיר שהציע קבלן; במכרזים בחריש הפער בין המחיר שהציעה עמותה לבין מחיר שהציע קבלן עמד על כ-40% ובמודיעין הפער עמד על 19%.

"המדינה היא המרוויחה הגדולה"

תומר מוסקוביץ', מנכ"ל חברת הבנייה משהב, סבור שגם הקבלנים וגם העמותות אשמים בהקפצת מחירי הדיור. "אחת הסיבות שהממשלה לא מצליחה להוריד מחירים נעוצה בכך שקבלנים ועמותות מציעים מחיר גבוה על הקרקע", מסביר מוסקוביץ', "כולם אשמים בזה - גם הקבלנים וגם העמותות. אני לא ממש מבדיל ביניהם".

לדבריו, המדינה היא זאת שצריכה להחליף את שיטת המכרזים על מנת להוזיל, בסופו של יום, את מחירי הדיור. "המדינה בעצם שואלת למי היא תיתן לבנות 100 יחידות דיור, לדוגמא. מה שקורה הוא שהיא מעריכה את מחיר המינימום כמחיר נמוך יחסית - ואז מציעים קבלנים, יזמים ועמותות מחירים גבוהים - שמתגלגלים על הצרכן", הוא אומר.

מוסקוביץ מספק גם פתרון. "תיאורטית, המדינה יכולה לערוך הגרלה במקום המכרז. כלומר, לתת מחיר שהיא תקבע למחיר הקרקע, והיזם, הקבלן או העמותה שיוגרלו - יבצעו את הפרויקט. זה יכול להיות אחד ממנגנוני בעצירה של עליית מחיר הקרקע".

העמותות: חוסכים על חשבון הרווח היזמי

ישראל זעירא, מנכ"ל חברת "באמונה", העוסקת בארגון עמותות רכישה וקידום פרויקטים לציבור הדתי-לאומי, לא נשאר חייב. לשיטתו, המחיר הגבוה שמציעות העמותות על הקרקעות הוא בשל חיסכון צפוי מרווח עצום של קבלנים. "לקבוצות ולעמותות רכישה יש אינטרס לזכות במגרש. הן מגיעות מגובשות ולכן חוסכות כסף רב ברווח היזמי ויכולות להציע יותר עבור מחיר הקרקע", הוא אומר.

לדברי זעירא, "העמותות מארגנות את הלקוחות במסגרת של קבוצות רכישה עם ליווי אדריכלי ועם הקפדה על איכות הבנייה, כך שבסופו של יום מחירי הדירות בפרויקטים שמנהלת החברה על ידי עמותות רכישה זולים יותר מאלו של חברות הבנייה - גם אם האחרונות רכשו את הקרקעות במחירים זולים יותר". עם זאת, הוא מודה כי "יש עמותות לא אחראיות וחסרות ניסיון, השואפות לזכות בכל מחיר בקרקע - מה שמייקר את עלויות הפרויקט ומעלה את מחירי הדירות".

חמי בר אור, ממארגני חברת "חריש הירוקה" העוסקת בארגון עמותות רכישה ושיווק דירות בחריש, פוסל גם הוא את טענות הקבלנים. "אנחנו מוציאים הרבה יותר כסף לפני הגשת ההצעות", הוא אומר. "קבלן שם הצעה. לוקח - לוקח, לא לוקח - לא קרה שום דבר. אנחנו משווקים ולוקחים סיכון לפני שאנחנו מציעים את ההצעה. זאת הסיבה שהעמותות מציעות מחירים ריאליים. אם לא נזכה - ההפסד יעלה לנו הרבה כסף".

"בשורה התחתונה", אומר בר אור, "אנחנו משווקים דירות ב-200 אלף שקל פחות לצרכן. את הכסף על הקרקע אנחנו לא לוקחים לעצמנו - זה הולך ישירות למשרד השיכון ולרשות מקרקעי ישראל. אני לא מבין מה זה משנה בכלל מה רכיב הקרקע. מה שחשוב זה שהעמותות מייצרות לצרכן דירה זולה יותר".