המכשול האחרון: הקונגרס ימוטט את ההסכם?
האיום העיקרי על ההסכם בין איראן למעצמות מגיע מגבעת הקפיטול: לעומת ממשל אובמה, בקונגרס מאמצים את עמדת נתניהו ומתנגדים להסכם הביניים המקל את העיצומים על טהרן. כעת מקדמים שם הצעת חוק לסנקציות חדשות, שטהרן איימה כי תמוטט את העסקה. מה הפשרה המסתמנת?
תקיפה ישראלית באיראן נראית רחוקה מאי פעם, לא טהרן ולא הממשלות בשש המעצמות צפויות לעשות בקרוב צעדים שימוטטו את הסכם הביניים הגרעיני שגובש בז'נבה, אבל סכנה אחת להסכם - כנראה האחרונה - עדיין נותרה על הפרק: האפשרות שהקונגרס האמריקני, שחלק ממנו עוין את אובמה וממשלו, יחליט על סנקציות חד-צדדיות חדשות של ארה"ב נגד איראן. סנקציות אמריקניות כאלה ימנעו למעשה מהאיראנים לחוש את ההקלה שממשל אובמה ושאר מנהיגי המעצמות הבטיחו להם בעזרת הקלת הסנקציות הבינלאומיות.
עוד חדשות מהעולם :
- ישראל לבד על הבמה: מדינות המפרץ שותקות
לא במקרה דאגו האיראנים לעגן את ההבטחה של המעצמות בהסכם עצמו: "לא יוטלו סנקציות חדשות במשך שישה חודשים, כל עוד איראן תעמוד במחוייבויות שלה על פי העסקה", נכתב בהסכם שנחתם בז'נבה. שר החוץ האיראני, מוחמד זריף, אף הזהיר בראיון שנתן היום לרשת NBC כי אם הקונגרס יחליט על עיצומים חדשים נגד ארצו, ההסכם יבוטל, וגם מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי הודה בראיונות לרשתות הטלוויזיה בארה"ב כי אחד מתפקידיו החשובים ביותר כעת יהיה לשכנע את הקונגרס שאין זה הזמן להחריף את הסנקציות.
מדוע בעצם כולם חוששים כל-כך מהקונגרס האמריקני? משום שבניגוד לממשל שנראה נלהב לגבש עסקת ביניים עם איראן שתעצור זמנית את תוכנית הגרעין ותיתן זמן למשא ומתן, בקונגרס יש התנגדות בסיסית לעסקה. הדמוקרטים והרפובליקנים בארה"ב מתקוטטים כמעט על כל נושא, אבל אם יש דבר שמאחד אותם גם בימים אלה, הרי שמדובר בתמיכה בישראל וההתנגדות לאיראן. בקונגרס, עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו שלפיה העסקה וההקלה בסנקציות יתנו לאיראן מרחב נשימה שיאפשר לה בהמשך לשעוט במהירות ובקלות בדרך לפצצה, נפוצה ומקובלת הרבה יותר מעמדתו של אובמה שלפיה מדובר בעסקה חיונית שמגבירה את הביטחון של ישראל ובנות בריתה של ארה"ב.
החשש באיראן - וגם בממשל אובמה - מסנקציות, לא בא משום מקום. ביולי האחרון אושרה בבית הנבחרים החלטה גורפת להחרפת הסנקציות, שלפיה ייבוא הנפט מאיראן ייאסר לחלוטין. במקביל, גם בסנאט האמריקני מתגבשת הצעת החלטה להחרפת הסנקציות על-ידי קיצוץ בחצי של ייצוא הנפט הנוכחי מאיראן. טהרן ייצאה בשיאה כשני מיליון וחצי חביות נפט ביום, ואילו הסנקציות הותירו אותה עם יכולת למכור רק מיליון חביות נפט ביום וללא יכולת לקבל את התמורה בגלל סנקציות על מגזר הבנקאות האיראני. לכן, על הנייר יש לאיראן סכום של קרוב ל-100 מיליון דולר במדינות שונות שעליו היא אינה יכולה לשים את ידיה.
כדי להפוך את שתי ההצעות הללו לחוק, יש צורך לאחד את שתי ההצעות מבית הנבחרים והסנאט לנוסח אחד של הקונגרס כולו, שיובא לחתימה ואישור של נשיא ארה"ב. הנשיא אובמה עדיין יוכל להניח את הצעת החוק על שולחנו ולעכב את החתימה, עד לאחר השלמת שיחות הגרעין עם איראן בששת החודשים הקרובים.
ההבדל בין גישת הרפובליקנים (בעלי הרוב בבית הנבחרים) לבין הדמוקרטים (בעלי הרוב בסנאט), הוא שהרפובליקנים מתנגדים להסכם בחריפות עוד בטרם קראו אותו. הדמוקרטים מצדם מביעים חשש מהונאה איראנית ומסבירים את תמיכתם בעיצומים חדשים ברצון להעניק לנשיא אובמה כלי נוסף לסנקציות למקרה שהשיחות לא יובילו לפירוק איראן מיכולות להשגת נשק גרעיני.
היום התבטאו בנושא שני אישים דמוקרטים מרכזיים הנחשבים לידידים גדולים של ישראל. אחד מהם, סטנלי הויאר הדמוקרטי, הוא מספר שתיים בבית הנבחרים. בראיון לרשת CBS הוא אמר כי הסכם הביניים עם איראן הוא "שיפור גבולי, המקפיא חלק מהפעילויות של איראן
ומשאיר במקומן את הסנקציות העיקריות". אולי חשובה מכך היא תגובתו של יו"ר ועדת החוץ בסנאט, רוברט מנדז, שבכוחו להביא להצבעה את החוק הנוגע להחרפת הסנקציות, ושמסמנת כנראה את הצעד שיינקט בסופו של דבר: "הסנאט ייתן חלון של שישה חודשים להשגת הסכם סופי לפני שנטיל סנקציות חדשות על איראן, אבל הן יעמדו לרשותנו מיד אם השיחות ייכשלו או אם איראן לא תיישם את הסכם הביניים".
הצהרתו זו משלימה את דברי מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט הארי ריד, שגם הוא ידוע בידידותו הגדולה לישראל. הוא הצהיר לפני כמה ימים על כוונתו להביא את חוק הסנקציות החדש להצבעה במליאת הסנאט בחודש דצמבר. זו תהיה כנראה הפשרה שתושג בין הבית הלבן לבין הדמוקרטים בסנאט: כל ההליכים החקיקתיים, שממילא נמשכים כמה שבועות - אם לא חודשים, יושלמו, כדי שהקונגרס יוכל להניח על המדף הצעת חוק מוכנה, שתונף כחרב על ראשה של איראן ותעמוד לרשותו של נשיא ארה"ב אם שיחות הגרעין ייכשלו.
לפנייה לכתב/ת 
