"תשובה יפצה תושבי גבעת עמל כמו אקירוב"
יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, מירי רגב, דנה במאבק שמתנהל בין תושבי גבעת עמל ב' בתל-אביב לבין היזם יצחק תשובה, שמתכוון להקים במתחם את פרויקט היוקרה "פארק בבלי". התושבים טוענים שמבקשים לפנות אותם מהשכונה ללא הסדר, אך בקבוצת תשובה כבר החלו להעניק פיצויים
המאבק של תושבי שכונת גבעת עמל ב' בתל-אביב, הסמוכה לשכונת בבלי היוקרתית, נגד פרויקט "פארק בבלי" של יצחק תשובה - הגיע היום (ב') לדיון בוועדת הפנים של הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב, החליטה להקים ועדה מיוחדת שבה יהיו חברים תושבי השכונה, היזם וחברי כנסת, כדי לנסות ולהגיע לפשרה בין הצדדים. זאת משום שבעוד תשובה מעוניין להקים במתחם פרויקט מגורים, התושבים טוענים כי הוא וראש העיר רון חולדאי מקדמים את הפרויקט על שטח שבו מתגוררות כ-130 משפחות - ללא הסכם פינוי מסודר.
פרויקט בבלי - עוד כותרות בערוץ הנדל"ן :
מדובר בפרויקט של קבוצת תשובה-פלאזה, שאותו מובילה האדריכלית גל נאור, בתו של תשובה, במסגרתו צפויים לקום ארבעה מגדלים שיכללו כ-800 דירות יוקרה. במסגרת ניסיון הפשרה, תנסה הוועדה להגיע עם התושבים למתווה שהושג בעבר עם תושבי השכונה האחות, גבעת עמל א', עליה בנה יזם הנדל"ן אלפרד אקירוב שלושה מגדלי מגורים.
הוועדה שתוקם תלמד את הקריטריונים שלפיהם פיצה הקבלן אקירוב את תושבי גבעת עמל א'. הקריטריונים מבחינים בין מעמדם של התושבים במקום, משך החזקה על הקרקע, גודלו של הבית, האם המשפחה היא דור ראשון שני או שלישי ועוד.
אמש נראה היה שהצדדים על סף פיצוץ, ובשכונה כבר החלו לארגן הפגנות נוספות נגד הפרויקט. זאת לאחר שבית המשפט הוציא צו לפינויו של אחד מתושבי השכונה, הרצל ציון, עוד השבוע - קביעה תקדימית שהעלתה חשש בקרב התושבים שתביא לפינוי בכוח של המשפחות במתחם. בעקבות הדיונים בוועדת הפנים, בשלב זה לא התושב לא יפונה.
עם זאת, גורמים המעורבים בפרשה טוענים כי התנהלות התושבים היא חלק ממו"מ לקבלת פיצויים מהיזם. עד כה פוצו 30 משפחות בשכונה שנחשבות זכאיות, משום שהתיישבו בה בשנות ה-40 של המאה הקודמת - לאחר שהגיעו לפשרה עם תשובה. גובה הפיצוי מוערך בכ-1.5 מיליון שקל.
משפחות שאינן זכאיות לפיצויים (אלו שהגיעו לשכונה אחרי המתיישבים משנות ה-40) עתידים להתפנות ולקבל פיצויים נמוכים יותר. במהלך הדיון שנערך בכנסת הציע עו"ד גד חלד, המייצג את חברת אלעד מגורים מקבוצת תשובה שתבנה את הפרויקט, להוסיף כ-250 אלף שקל למשפחה ללא זכויות שתתפנה.
סיפור ארוך שנים
הסיפור מאחורי שכונת עמל ארוך שנים. בשנת 1947, מייסדי השכונה נשלחו להתיישב בכפר הערבי הנטוש ג'מוסין (היום גבעת עמל), במטרה להגן על גבולות העיר העברית הראשונה. שנתיים מאוחר יותר, ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, קרא לעיריית תל-אביב להסדיר את עניין מגורי הקבע בשטחה, אך דבר לא נעשה.
הסכם להסדרת השכונה נקבע בשנת 1961, והוא התייחס לתושבים המקוריים בשכונה - כך שהמחלוקות העיקרית הייתה לגבי ילדי התושבים ולגבי אלה שהצטרפו לשכונה לאחר מכן. מאז שנות ה-60 החליפה הקרקע מספר בעלים, וכיום נמצאים כ-70% ממנה בבעלות אלעד מגורים. היתר שייכים לעיריית תל-אביב.
תושבי השכונה טוענים כי התב"ע (תוכנית בניין עיר) המקורית על הקרקע כללה הקמה של 440 יחידות דיור בלבד; אולם כעת, משאושר לקבוצת תשובה לבנות יותר מפי שלוש יחידות דיור - הפיצוי נותר כפי שהוא ואפילו נפגע. "מי שהפקיר אותנו זה מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל - א.ש.). בגלגולים שבהם הקרקע החליפה ידיים, נשמטו סעיפים שבהם התחייב המינהל לפצות את התושבים - דרושה כאן ועדת חקירה", אמרה ל-ynet מלי אלפסי, תושבת השכונה.
מחברת אלעד מגורים ישראל נמסר בתגובה כי "אף שפסיקת בית המשפט, שקבע שלרוב המשפחות במקום אין זכויות בשטח, אנחנו מנהלים מו"מ מתקדם עם עשרות משפחות לפינויים בהסכמה - ונמשיך לעשות זאת עד לפינוי מלא של השטח".
מעיריית תל-אביב נמסר בתגובה כי "סוגיית פינוי המחזיקים השונים בגבעת עמל הינה מחלוקת משפטית בין התושבים לבעלי הקרקע, אשר נמצאת בערכאות שיפוטיות, לרבות בית המשפט העליון, קרוב לשני עשורים. יחד עם זאת, בהסכמים שנחתמו עם בעלי הקרקע, לרבות ההסכם האחרון, העירייה דרשה מקבוצת תשובה ערבויות אישיות גבוהות על מנת להבטיח כי פיצוי התושבים יעשה אך ורק בהסכמתם המלאה או על פי פסיקת בית המשפט, וזאת על מנת להבטיח את זכויותיהם. העירייה תפעל על פי הנחיות בית המשפט ותשתף פעולה עם כל ועדה שתוקם בנושא בכנסת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
