דרור משעני ויהודית קציר מועמדים לספיר
המועמדים לפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס הם דרור משעני, יהודית קציר, נעה ידלין וישי שריד, וכן סופרת הביכורים אורה אחימאיר
היום (ב') פרסם מפעל הפיס את הרשימה הקצרה לפרס ספיר לספרות לשנת 2013: חמשת המועמדים הם נעה ידלין, דרור משעני, יהודית קציר וישי שריד, וכן סופרת הביכורים אורה אחימאיר. זוהי השנה ה-13 שבה מחולק הפרס מאז שנוסד.
הספרים שזיכו את הסופרים במועמדות המכובדת הם "כלה" מאת אורה אחימאיר (הוצאת עם עובד), "בעלת הבית" מאת נעה ידלין (הוצאת כנרת זמורה-ביתן), "אפשרות של אלימות" מאת דרור משעני, (הוצאת כתר), "צילה" מאת יהודית קציר (הוצאת הקיבוץ המאוחד), ו"גן נעמי" מאת ישי שריד (הוצאת עם עובד). הסופרת מירב נקר-סרי זכתה בפרס הביכורים על הרומן "אוקסנה" (הוצאת אחוזת בית).
מנימוקי השופטים על "צילה" מאת יהודית קציר: "זהו רומן משפחתי עשיר ופנוראמי המספר באומץ על מציאות של כמה דורות ומעניק לה משמעות. הדרך הרחבה רבת-הפיתולים אינה חוסכת בתיאורים מפורטים של דמויות רבות בשפה עשירה וקולחת. שילוב בין חיי הכלל והציבור לבין חיי הפרט באופן משכנע ביותר. חשיבותו הרבה באהבת האדם ואהבת החיים ובדמויות הנשיים הגדולות, הבלתי נשכחות".
מנימוקי השופטים על "בעלת הבית" מאת נעה ידלין: "נעה ידלין יצרה רומן שנון ומהנה, השולח את חיציו לנקודות חולשה רבות בחיים המודרניים ובחיים במדינת ישראל בפרט. כמעט אין תחום שאינו נבחן במראה הסטירית הביקורתית של ידלין: כשליו של ה'ניו אייג', זיופו וחולשותיו של השמאל הישראלי האשכנזי השבע, וכל אלה העוסקים בתדמית במקום במהות וכוללים את יועצי התקשורת, תוכניות ריאליטי והמדיה לסוגיה. תחום נוסף, מרכזי, הנבחן במראה הסטירית הוא הלשון. באמצעות אסא, בנה של אלישבע שמפיו מסופר הסיפור, יכול הקורא להבחין מצד אחד בביטויים מליציים המשובצים בשפתו, ומצד שני בעליבות, בבנאליות, בשטחיות ובזיוף של השפה העברית העכשווית שבה מדברים רוב גיבורי הרומן".
מנימוקי השופטים על "כלה" מאת אורה אחימאיר: "הספר חושף את רקמת החיים הייחודית בעולם הצפתי בראשית המאה ה-20 מצד אחד ואת העולם הירושלמי בשנות ה-30 וה-40. אך הסיפור לוקח את הקורא גם לחיים היהודיים בגליציה ובהונגריה. מעניין במיוחד הוא תיאור נסיעתם של חיה ואביה להונגריה, לאחר התאלמנותה הפתאומית, כדי לקבל חליצה מאחיו הצעיר של הבעל שנרצח. במהלך הרומן הסודות המשפחתיים הולכים ונחשפים והם יוצרים מתח, עניין ודרמה, אך נראה שסוד קסמו של הספר טמון בכנותו, בתיאור העדין והמוקפד של הדמויות ובעיצוב הפסיכולוגי שלהן".
מנימוקי השופטים על "אפשרות של אלימות" מאת דרור משעני: "זהו הישג ספרותי שחורג מהז'אנר של סיפור בלשי הן מבחינת הפניית המבט לפינות מציאות לא מטופלות, הן מבחינת העיצוב השלם של הדמויות, הן מבחינת העיצוב הלשוני המדויק וכמובן, כמתחייב מהז'אנר - תפירת עלילה מהודקת ומפתיעה".
מנימוקי השופטים על "גן נעמי" מאת ישי שריד: "הגן כמשל למציאות הישראלית. ספר שיש בו הכל - צבא, קיבוץ, יחסי הורים וילדים. הספר מתרחש בשנה אחת, קפסולה של זמן שבה החדש, המודרני, הצעיר, מנצח את ישראל הישנה. זהו ספר על השינוי והתמורה שחלה בחברה הישראלית. הגן אמנם ממוקם בצפון תל אביב, אך מעלה תחושה של פריפריה במובן של מאבק יומיומי. הספר מהווה הדהוד של המחאה החברתית. סיפור קולח, שובה לב, אמיתי".
מנימוקי השופטים על רומן הביכורים "אוקסנה" מאת מירב נקר-סרי: "הסיפור מסופר מנקודת ראותן של כמה דמויות הלוקחות חלק בחייה של אוקסנה. כל דמות היא עולם ומלואו, כל דמות וסיפורה המורכב, כל דמות מדברת בשפתה הייחודית. אך מכולן יחד, נרקם סיפורה של אוקסנה המופלאה ובנה המוכשר והמיוחד. מירב נקר סרי העמידה במרכז הרומן שלה דמויות שנחשבות לאנשי שוליים, דמויות, שהחברה דורכת עליהם ולעתים קרובות ברגל גסה, והיא מספרת את סיפורן בטבעיות, וללא דידקטיות מיותרת".
כל אחד מהמועמדים לפרס ברשימה הקצרה והזוכה בספר הביכורים יקבלו פרס בסך 40 אלף שקלים. הזוכה בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס יקבל פרס כספי בסך 150 אלף שקלים, וספרו יתורגם לערבית ולשפה זרה נוספת על פי בחירת הזוכה. כמו כן, רוכש מפעל הפיס מהדורה בת 500 עותקים של כל אחד מחמשת המועמדים וכן מספר הביכורים, ומעניק אותם לספריות ציבוריות ברחבי הארץ.
פרס ספיר לספרות נוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את הספרות העברית ואת תרבות הקריאה. דולין מלניק, מנהלת אגף תרבות ואמנות, מסרה: "פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס הפך עם השנים לפרס המשמעותי בישראל הן מבחינת הפרס הכספי והן מבחינת חשיפת הסופרים המתמודדים בפני הקהל הרחב. הפרס מהווה גב כלכלי ומאפשר לזוכים בו ליצור ולכתוב. השנה לצד הפניות הרבות לפרס הראשון הגיע מספר שיא של ספרי ביכורים המעידים על יצירה ישראלית עשירה".
בשנה שעברה זכה בפרס שמעון אדף על ספרו "מוקס נוקס" (הוצאת כנרת זמורה-ביתן).