ההקלות בקניונים: מאות מאבטחים פוטרו

"אין לי ברירה. אני רואה אנשים שעבדו אצלי, בני 50 ‭60-ו‬ שאין להם לאן ללכת. אני לבדי נאלצתי להפרד ‭15-מ‬ מאבטחים. אני לא מרגיש שאנשים היום בטוחים יותר בקניונים ובמלונות. לא הייתי בונה על מערכות האבטחה‭."‬ כך אמר אתמול (א') בעל חברת אבטחה גדולה מתל-אביב על רקע גל הפיטורים בענף.

• חברות השמירה מתריעות: אלפי מאבטחים יפוטרו
• איום בשביתה במאוחדת: האבטחה תצומצם
• האם המשק הישראלי בעיצומו של גל פיטורים?
  

בשבועיים האחרונים פוטרו לפי ההערכות קרוב ל‭500-‬ מאבטחים ברחבי הארץ, בעקבות הקלות בהנחיות האבטחה, מצד המשטרה, בכ-200‬ קניונים ברחבי הארץ. גל הפיטורים מתחילת השנה בענף החל במסעדות, בסניפי דואר ובבנקים, הגיע עתה לקניונים, ובקרוב אולי יתפשט לבתי המלון. לפי הערכות ארגון חברות האבטחה, הצעדים יגרמו לפיטורי יותר ‭5,000-מ‬ מאבטחים בסך הכל.

(צילום: גלעד מורג)

לפי השינוי במדיניות המשטרה, מעתה לא יעמוד מאבטח בכניסה לקניון וישאל "יש לך נשק‭."?‬ במקום זאת, אנשי ביטחון סמויים יסתובבו בקניון ורשת של מצלמות תשדר תמונות אל חדר בקרה. בעלי הקניונים יחסכו בכך ‭30-כ‬ מיליון שקל בחודש ותתאפשר לטענתם הוזלת מוצרים. במקביל פנתה התאחדות המלונות לראש הממשלה בבקשה לבטל את האבטחה בבתי המלון, מה שיחסוך להערכתה 200 מיליון שקל בשנה ויפחית את עלות השהות.

"צביעות מצד החברות"

א' (השם המלא שמור במערכת) פוטר לפני כחודש לאחר שאיבטח במשך 3 שנים בכניסה לקניון גדול במרכז. לדבריו, "יש פה הרבה צביעות וחוסר הגינות מצד החברות המנהלות את הקניונים ובתי המלון. מישהו באמת חושב שרשתות גדולות יורידו בשקל אחד את מחיר המכנס שהם מוכרות כי אני פוטרתי? מישהו חושב שבתי קפה יורידו בשקל את מחיר הקפה בקניון כי עכשיו יש בקניון מאבטח אחד פחות, שהרוויח ‭4,300‬ שקל? עושים פה קופה על חשבון חברות האבטחה והמאבטחים‭."‬

‭,'ב‬ בעל חברת אבטחה גדולה, מזהיר: "עומדת להיות פה קטסטרופה של שינוי סדרי עולם. כל האבטחה נפרצת. עד עכשיו כוח ההרתעה עבד, אז למה היו צריכים לשנות? היו לחצים כבדים מאוד מצד בעלי הון שהקימו ממש לובי שלם סביב זה. אני מפחד אפילו לחשוב מה יכול יהיה לקרות כאן‭."‬ בעל חברה נוספת אמר: "ביום שחס וחלילה יהיה פיגוע באחד הקניונים מה נגיד אז? זה לשחק באש. אם לא צריך מאבטח בקניון, אולי גם לא צריך מאבטחים בבתי ספר או בשדה התעופה‭."‬

רפי סוויד מנכ"ל מוקד אמון, המאבטחת בין השאר את קניוני רמת אביב, שבעת הכוכבים וסביונים: "המשטרה עושה ניסוי בכמה מקומות בתחום שנקרא אבטחה פריפריאלית. בקניונים יש בדרך כלל מאות אנשי אבטחה. הם רוצים להפחית כוח האדם ולהפוך אותו לאיכותי יותר. הרעיון הוא שהאבטחה תהיה דומה יותר לנתב"ג ותהיה בנויה על פרופיל של האנשים שנכנסים לקניון, ככה שלא יעצרו כל אחד ואחד אלא רק כאלה שיש אינדיקציות שליליות לגביהם. זה בהכרח יוריד את כמות כוח האדם, אבל לא בהכרח יוזיל את ההוצאה על אבטחה‭."‬

זבנית במקום איש אבטחה?

לדברי פיני שיף, מנכ"ל ארגון חברות האבטחה, "ההחלטה להפחית דרסטית את מספר המאבטחים במקומות ציבוריים מהווה סכנה ביטחונית ברורה ומיידית. כנראה שישראל חתמה על הסכם שלום וביטול הטרור, ואף אחד לא סיפר לנו. מנהלים הסבורים שהאבטחה לא חיונית לעסקים ומהווה סרח עודף תקציבי, הם חסרי הבנה. 

"לאבטחה יש ערך מוסף עצום לעסקים בעצם ההגנה על אדם ורכוש, בהרתעה, במניעה, בשמירת הסדר הציבורי, בתחושת הביטחון של הלקוחות, בהרחקת גורמים פלילים ובלתי רצויים בדימוי ובתדמית של העסק, ובכך שפוליסת הביטוח של העסק לא תופעל ביום פקודה. מי החלופה לאנשי האבטחה? הזבנית בחנות, פקיד הקבלה‭."?‬

קניון עזריאלי. מי ישמור על המבקרים?(צילום: אמיר לוי)

בארגון מציינים עשרות מקרים בהם מנעו מאבטחים פיגועים. שיף התייחס גם לדרישת המלונאים לוותר על האבטחה וטוען כי מלון המשלם ל‭6-‬ מאבטחים 30 אלף שקל בסך הכל מדי חודש, במקרה הטוב, לא יוריד בשקל את מחירי החדרים. "הרי יש פה צעד שנועד להגדיל את רווחי המלונות, אבל יוקר המחיה הפך כאן לטרנד והנה מצאנו את נושא האבטחה כגורם העיקרי לעליות המחירים במשק. התאחדות המלונות מצאה לעצמה עילה לממן את תשלומי עתק לתעודות כשרות ולתעריפי הארנונה‭,"‬ אמר שיף.

ענף השמירה והאבטחה בישראל מעסיק 100 אלף איש, שליש מהם חמושים, בכ-400 חברות. בשנים האחרונות חלה ירידה במספר המאבטחים במקומות ציבוריים. "יש מקומות שכבר הופסקו להיות מאובטחים" אומרים בענף האבטחה. 

כיום ‭30%-20%‬ מסניפי הבנקים מאובטחים על ידי שומרים, למרות שרק במאי השנה נהרגו 4 אנשים בשוד סניף בנק הפועלים בבאר שבע. גם במרבית סניפי דואר כבר אין מאבטחים, למרות מעשי רצח: דוד מושיאשווילי ז"ל נרצח אחרי שניסה להשתלט על שודד בסניף בנצרת עילית בינואר ‭;2012‬ המאבטח יניב אנגלר נורה ונהרג כשניסה למנוע שוד בנק בבאר יעקב באוגוסט‭.2011 ‬

הכתבה התפרסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"