קוקטייל מושלם: התרופה הטובה ביותר לנשאי HIV

קורס ברמנים מקצועיים נמשך בין 50 ל- 200 שעות, ואחריו צריך לרכוש המון ניסיון. ועדיין, כדי להכין את הקוקטייל המושלם צריך מעבר ללימוד ולניסיון איזה טאצ' מיוחד. קוראים יקרים, לא התבלבלתם, זה לא מדור הבילויים או הבישול, זה מדור הבריאות, וליתר דיוק מדור חודש המודעות לאיידס.

עוד כתבות באתר חודש המודעות לאיידס

אבל גם כאן נשאים רבים שואלים אותי איך אני מסייע להם להרכיב את הקוקטייל המושלם, ואני עונה להם באמצעות למידה ארוכת שנים, הרבה ניסיון, וטאצ' האישי.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

עוד כתבות

כשיצא קוקטייל התרופות נגד נגיף ה- HIV לשוק (לפני 17 שנה) הייתה מלאכת הרכבת הקוקטייל פשוטה ביותר, כיוון שהיו בנמצא רק כחמש שש תרופות. כיום, עם למעלה מעשרים תרופות בשוק, תוחלת חיים רגילה והשמת דגש על איכות חיים ומניעת תחלואה נלווית הפכה המלאכה למורכבת הרבה יותר.

החיים עם הקוקטייל, במיוחד כיום, כאשר ההמלצה היא להתחיל טיפול כמה שיותר מוקדם ולא להפסיקו לעולם (או לפחות עד שיימצא ריפוי), הם כמו חתונה קתולית.

אז מה יותר נכון, להתחתן מאהבה ממבט ראשון או אולי באמצעות שידוך בכלל (כאשר הרופא הוא השדכן) טוב, אז בחירת קוקטייל זה לא בדיוק בחירת החתן המושלם כי בניגוד לזוגיות, הכי טוב הרי היה בכלל לחיות בלי הקוקטייל. אין דבר כזה קוקטייל מושלם כי הרי אז לא היה צריך לבחור והיה בשוק רק קוקטייל אחד (אגב, כנראה גם אין בשוק חתן מושלם).

אז מה מדריך אותנו בבחירת הקוקטייל המתאים ?

1. יעילות

תפקידו היחידי של הקוקטייל הוא לעכב את שכפול הנגיף. עיכוב יעיל של הנגיף (הווה אומר שבדם לא ניתן יהיה למצוא נגיפים HIV ברי חיות (מה שמכונה בעגה המקצועית undetectable viral load) יביא כבר לשאר התוצאות הרצויות כמו שיפור מערכת החיסון, מניעת מחלות הקשורות באיידס וכאלו שאינן קשורות באיידס, הפחתת הסיכון להדבקה של שותפי מין ושיפור ניכר בתוחלת ובאיכות החיים.

אבל, כל אלו תלויים בכך שהקוקטייל יעכב את שכפול הנגיף. יעילות הטיפול תלויה בכך שהתרופה עצמה תהרוג במהירות וביעילות את הנגיף. למרבה הצהלה והשמחה כל התרופות הקיימות כיום בשוק עושות זאת. מקצת התרופות עושות זאת רק כאשר העומס הנגיפי ההתחלתי נמוך מערך מסוים (בדרך כלל 100,000 עותקים של הנגיף בממ"ק דם).

מצד שני, כדי שהתרופות יעכבו את שכפול הנגיף ביעילות צריך שהנגיף יהיה רגיש להן. בגלל תכונותיו הביולוגיות וההסתגלותיות של הנגיף הוא עלול לפתח עמידות לאחת התרופות או יותר, בייחוד בחולים אשר נוטלים את הטיפול התרופתי שלהם לא בצורה אדוקה.

 10-15% מהנשאים נדבקים מראש עם נגיף שעמיד לתרופה אחת או יותר. לכן, אחת הבדיקות הראשונות שעושים לנשא חדש או לנשא שרוצים להחליף לו טיפול עקב כישלון טיפולי היא בדיקת עמידות בבדיקה זו מגלים אילו מהתרופות פחות יעילות בעיכוב הנגיף הספציפי של הנשא.

2. בטיחות

כמובן שאם התרופה תעכב בצורה מושלמת את הנגיף אך באותו זמן תגרום נזק לנשא לא עשינו כלום, ואולי אפילו עשינו רע. לכל תרופה יכולות להיות בתנאים מסוימים תופעות שליליות. בחלק מהמקרים האשמה רק בתרופה, כלומר, יש סיכוי שווה לכל אדם לפתח תופעת לוואי אם הוא יקבל את התרופה הספציפית.

למשל, כל אדם המקבל תרופות ממשפחת מעכבי האנזים פרוטאז עלול לפתח רמת שומנים גבוהה בדם. לעומת זאת, תרופות אחרות ישפיעו באופן שונה בבני אדם שונים. למשל, תרופה מסויימת תגרום לתופעה אלרגית מסוכנת רק במטופלים הנושאים גן מסוים.

כדי להפחית למינימום את תופעות הלוואי הללו מבצעים הרופאים בדיקה של הגן לאלרגיה בחולים האמורים לקבל את התרופה הספציפית (בדיקת HLA B5701), שואלים על היסטוריה של רגישויות, מחלות, ומחלות משפחתיות, כל זאת כדי להתאים את התרופה הסיכוי שתגרום לתופעות לוואי יהיה הקטן ביותר.

נקודה נוספת בנושאי בטיחות קשורה לקשרי גומלין בין תרופתיים. כיוון שרוב התרופות מתפרקות לרכיבים בלתי מזיקים באמצעות אנזימים ספציפיים הנמצאים בכבד, הרי תרופות או סמים או מזונות המעכבים אנזימים אלו עלולים לגרום לעלייה מסוכנת ברמה של תרוות אחרות בדם.

או להפך, תרופות המשרות ייצור יתר של אנזימים אלו בכבד עשויים לגרום לכך שהרמה של התרופות נגד HIV שנוטל המטופל תהיה נמוכה מדי ואז הנגיף עלול לפתח עמידות לתרופה. לכן, חלק מהתחקיר שעושה הרופא כולל שאלות על תרופות וסמים אחרים שנוטל המטופל.

3. סבילות

כדי שהתרופות יעכבו ביעילות את שכפול הנגיף הן צריכות להיות בקיבה. תרופה שלא נלקחת, תהיה יעילה ככל תהיה, לא שווה כלום. ובשביל לקחת תרופה בצורה אדוקה החולה צריך לסבול אותה ולא לסבול ממנה.

כאן מדובר בתופעות שאינן מסוכנות אלא מעצבנות. למשל, בחילה קלה, יציאה רכה או שלשול, הפרעה קלה בשינה ושאר דברים מעצבנים. גם כאן, אגב, תופעה יכולה להיות בלתי נסבלת אצל מטופל אחד יכולה להיות הצלה אצל אדם אחר.

למשל, תרופה הגורמת ליציאה רכה פעם או פעמיים ביום יכולה להיות סיוט למישהו עם "קיבה עצבנית" ולעומת זאת "ברכת אלוהים" לאדם הסובל מעצירות. רק שיחה נוקבת עם המטופל יכולה לסייע לנו להבין עם אילו תופעות הוא יכול לחיות ועם מה לא.

ומה עם הטווח הארוך ?

נשא חדש בן 22 לא יכול גם אם הוא נורא מתאמץ לחשוב לטווח של 60 שנה (וזה לגמרי בסדר, זה הטבע האנושי). אבל נשא חדש שאמור לקחת טיפול תרופתי כששים שנה (אלא אם כן יימצא ריפוי קודם לכן) צריך לדאוג שהתרופות לא יגרמו לו לנזק לטווח הארוך.

למשל, מקצת התרופות עשויות להיות בטוחות מאוד בשימוש בטווח קצר אולם לגרום להפרעות בעצמות כאשר הן ניטלות תקופה ארוכה. תרופות אחרות עלולות להגביר סיכון לתחלואה במחלות נלוות. כיוון שהתרופות החדישות נמצאות בשוק עשר שנים או פחות, כר נרחב למחקר הוא בדיקת ההשפעות ארוכות הטווח של התרופות, ואכן חברות התרופות כיום משקיעות מאמץ רב בבדיקת ההשפעה ארוכת הטווח של תרופותיהן.

ומה עם הטאץ' האישי ?

אה, זה החלק הקשה. יש תרופות קטנות וגדולות, יש תרופות שלוקחים פעם ביום וכאלו שנוטלים פעמיים ביום. יש תרופות סלחניות (לאנשים המחמיצים מנה או שתיים) ויש תרופות שאינן סולחות כלל. יש תרופות שאם מפתחים נגדם עמידות נוצרת עמידות למעשה לקבוצה שלמה של תרופות, ויש תרופות שגם אם הנגיף מתאמץ לפתח עמידות מולן יהיה לו קשה. ושלא לדבר על צבעים, וטעם, ועל יחסי ציבור, ועל מה לוקח החבר או החברים וכו' וכו'.

לסיכום

אכן, לא פשוטה מלאכת הרכבת הקוקטייל. תעיד על כך הבר-מנית במסעדה האהובה עלי. לעתים אני אחזיר לה שלוש פעמים את המשקה עד שהיא תביא את המשקה המושלם (אם כי בדרך כלל כיוון שהיא מכירה אותי היא כמעט תמיד קולעת בפעם הראשונה).

התנאי הראשון להרכבה מוצלחת של הקוקטייל נגד HIV הוא היכרות טובה של הרופא והמטופל (כמו ביני ובין הבר-מנית שלי). לאחר מכן הכרות טובה עם המטופל על ההיסטוריה המשפחתית והרפואית שלו, האהבות שלו, אופיו, הגנטיקה שלו וכדומה, כמו גם היכרות מצוינת עם הנגיף שלו והיכרות טובה עם התרופות. כל אלו יביאו בסופו של דבר להרכבת הקוקטייל המושלם עליו יש סיכוי שהמטופל יחזיק מעמד הכי הרבה זמן שאפשר.

הכותב הוא מנהל שירות האיידס תל השומר