ישראל 2013: מי שעני יותר - שמן וחולה יותר

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

עוד על מערכת הבריאות בישראל:

• שוויון בבריאות? העשירים בישראל מקבלים יותר
• באמת צריך גם ביטוח בריאות וגם משלים? מדריך
• דו"ח: ערבים ואתיופים חולים יותר - ומטופלים פחות
  

תוחלת חיים: יהודים חיים יותר

מהנתונים עולה כי אי השוויון בין אוכלוסיות שונות בישראל מתבטא כבר בתוחלת החיים עצמה. בעוד שנשים יהודיות חיות 84 שנה בממוצע וגברים יהודים 80.6 שנה, הרי שנשים ערביות חיות 80.7 שנה וגברים ערבים 76.9 שנה בלבד. בעוד שתוחלת החיים בכל העולם, כולל בישראל, עולה בשנים האחרונות - דווקא אצל הנשים הערביות חלה ירידה משנת 2010, אז תוחלת החיים שלהן עמדה על 81.2 שנה.

ואיפה הכי כדאי לגור? תוחלת החיים הממוצעת בארץ היא 80.8 שנה, אבל ברעננה חיים 85.5 שנה בממוצע, במודיעין 84.1, ובבית שמש מגיעים לגיל 83. ביישובים הערביים מוצאים את תוחלת החיים הנמוכה ביותר: 77.1 שנה ברהט ו-77.9 שנה בנצרת.

תמותה: הערים הערביות בראש

גם נתוני התמותה מראים פער גדול בין יישובים יהודיים לערביים. במודיעין עלית מתים 2.5 בני אדם לכל אלף תושבים, בשוהם 3 לכל אלף תושבים, 3.3 לאלף בגדרה ו-3.5 לאלף במועצה חורה הבדואית.

לעומת זאת, כל עשר הערים שבהן שיעור התמותה הוא הגבוה ביותר הן ערביות, ובראשן ג'סר א-זרקא עם 9.2 מקרי תמותה לכל אלף תושבים. אחריה נמצאות אעבלין ומעלה עירון (8.5).

לחץ דם וסוכרת: משכילים חולים פחות

מהנתונים מתברר כי עולים ואנשים בעלי השכלה נמוכה חולים יותר בסוכרת, ביתר לחץ דם ובמחלות לב. בקרב עולים ממדינות אסיה שיעור התחלואה בסוכרת הוא 155 לכל אלף בני אדם, ובקרב עולים מאפריקה השיעור הוא 154 לאלף. לשם השוואה, בקרב ילידי ישראל הוא 24 לאלף בלבד.

ככל שההשכלה יורדת, התחלואה עולה, ובעוד שבקרב בעלי 16 שנות לימוד ומעלה השיעור הוא 30 לאלף בלבד, הרי שבקרב בעלי עד שמונה שנות לימוד הנתון עולה ל-154 לאלף. גם מובטלים חולים הרבה יותר - 107 לאלף איש לעומת 41 לאלף בלבד בקרב המועסקים.

בקרב ילידי ישראל סובלים 55 אנשים לכל אלף בני אדם מיתר לחץ דם, אבל בקרב העולים המספרים גבוהים בהרבה: 345 לאלף בקרב יוצאי אסיה, 286 לאלף בקרב עולים מאפריקה ו-247 בקרב עולים מברית המועצות. גם כאן ההשכלה משחקת תפקיד, ובקרב אנשים בעלי פחות משמונה שנות לימוד יש 268 חולים לכל אלף בני אדם, לעומת 89 לאלף בלבד בקרב בעלי 16 שנות לימוד ומעלה.

הנתונים דומים גם בכל הנוגע למחלות לב: רק 14 לכל אלף ילידי הארץ סובלים ממחלות אלה, לעומת 70 לאלף מהעולים מברית המועצות ו-64 לאלף בקרב יוצאי אפריקה. בקרב בעלי עד שמונה שנות לימוד יש 62 חולים לאלף, לעומת 21 חולים לאלף בלבד בקרב בעלי 16 שנות לימוד ומעלה.

עודף משקל: עשירים במשקל תקין

מחצית מהאוכלוסייה בישראל סובלת מעודף משקל או מהשמנה, אבל גם כאן השכבות המבוססות פחות - סובלות יותר. 53.5% מבעלי ההכנסה של עד 2,000 שקל בחודש אינם במשקל תקין, וכך גם 55.9% מהערבים ו-63.25% מבעלי עד שמונה שנות לימוד.

הנתונים מראים שלא מדובר רק בבעיות בריאותיות ובמחלות, אלא אפילו בוויתור של ממש על אוכל. הבדיקה העלתה ש-18% מכלל האוכלוסייה ויתרו על אוכל בשנה האחרונה, אך בקרב עולים (27.2%), מובטלים (29.3%), ערבים (30.2%), בעלי שמונה שנות לימוד ומטה (30.5%) והכנסה של פחות מאלפיים שקל בחודש (32.9%) הנתונים גרועים בהרבה.

רופאים לנפש: הפריפריה מאחור

מדוע מצב הבריאות באוכלוסיית הפריפריה פחות טוב? סיבה אחת אפשר למצוא בפריסת הצוותים הרפואיים: בתל אביב יש 4.5 רופאים לכל אלף איש ובחיפה 4.3 לכל אלף, אבל בצפון יש רק 1.7 ובדרום 2.8. בחיפה יש 7.1 אחיות לאלף איש ובתל אביב 5.8, הרבה יותר מבפריפריה: 3.9 לאלף בצפון ו-3.3 בדרום.

בפריפריה יש גם פחות מיטות אשפוז - 1.4 לאלף בדרום ו-1.58 בצפון, בעוד שבחיפה וירושלים מדובר על 2.3 מיטות לאלף ובתל אביב על 2.1.

12% מהנשאלים הודו שוויתרו על טיפול או תרופות בשל הצורך לשלם תמורתם, אך כך רק 7% בתל אביב ו-10% במרכז. 10% ויתרו על טיפול בשל המרחק שנדרש מהם לעבורו כדי לקבל אותו, אך בתל אביב היו רק 4% שוויתרו.

משרד הבריאות: פועלים לצמצום הפערים

"יש קשר בין השכלה לבין קיום אורח חיים בריא ופעילות גופנית, ואוכלוסיות חלשות לא יכולות לרכוש מוצרים מקמח מלא שהם בריאים יותר", מסביר ד"ר טוביה חורב, סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות.

"מערכת הבריאות צריכה להתמודד עם פערים שהיא אחראית להם כמו בתחומי התשתיות, ואנחנו עושים את זה בעזרת העדפת הפריפריה בהוספת מיטות אשפוז, אבל גם עם הבדלים בסגנון החיים וחסמים כלכליים. גם שם אנחנו מבצעים פעולות כדי לגשר על הפערים".

"אי השוויון בבריאות הוא תוצאה של הפערים החברתיים-כלכליים בישראל", אומר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו. "מערכת הבריאות הציבורית היא אמצעי מרכזי לצמצום הפערים. אנחנו נמשיך לפעול ללא לאות לצמצומם, למרות שאת פירות העבודה הקשה נקצור רק בעוד כמה שנים".

רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח מסרו בתגובה לדו"ח כי "אחד הגורמים העיקריים להידרדרות מצב הבריאות של האוכלוסייה הוא עוני ומצב חברתי-כלכלי מוחלש. משרד הבריאות לא יוכל להתמודד לבדו עם הבעיה שבבסיסה עומדים גורמים שהוא אינו האחראי הבלעדי עליהם, לכן יש צורך בתוכנית ממשלתית רחבה".

ח"כ אילן גילאון (מרצ), יו"ר השדולה לשוויון בבריאות בכנסת, אמר כי "פעם נוספת אנחנו רואים שעניים חולים יותר מעשירים. במציאות שבה יותר ויותר אנשים מרוויחים פחות ופחות, ופחות ופחות מרוויחים יותר ויותר, מדובר בנתונים מדאיגים ביותר. לא די במס שפתיים, נדרשים תקצוב של ממש להתמודדות עם הפערים ההולכים ומחריפים בבריאות".