החרם האירופי: נתניהו ולבני חותרים למתווה פשרה חדש

דיון חירום על עתיד המחקר בישראל: ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה הלילה (יום ג') להמשיך במגעים עם האיחוד האירופי במטרה להגיע להבנות שיאפשרו לישראל להצטרף לתוכנית המחקר היוקרתית "הורייזן 2020". זאת לאחר שהאירופים דחו מתווה פשרה ישראלי שביקש להפריד בין ישראל לבין השטחים.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

'רק המוות יפריד בינינו'. רומיאו ויוליה של ערב

130 מפוטרים נוספים: "אין פה רחמים"

בימים האחרונים הגיעו המגעים עם האיחוד למבוי סתום, לאחר שבאירופה דחו את הצעת הפשרה הישראלית, לפיה המחקרים בתוכנית המדעית היוקרתית יתקיימו בתוך קווי 67'. הלילה כינס נתניהו דיון חירום שבו השתתפו חלק משרי הממשלה, בהם יובל שטייניץ, נפתלי בנט, ציפי לבני, אביגדור ליברמן, שי פירון ויעקב פרי, וכן יו"ר הוועדה לתקצוב ותכנון במל"ג פרופ' מנואל טרכנטברג וראש המל"ל יוסי כהן.

בדיון הביעו השרים דאגה שישראל לא תיכלל בתוכנית ושמאות מיליוני אירו יאבדו. בכינוס הוחלט כי שרת המשפטים לבני תשוחח עם שרת החוץ של האיחוד האירופי קתרין אשטון כדי לנסות להגיע להבנות ולמנוע פיצוץ. שר החוץ וסגנו המליצו שלא לחתום על ההסכם עם האירופים בגלל הדרישה שלא לשתף במחקרים, הממומנים על ידי האירופים, גופי מחקר מעבר לקווי 67'.

מנגד, הוביל שר המדע פרי קו לפיו אסור לישראל לוותר על השתתפותה בתוכנית ויש לעשות כל מאמץ להגיע להבנות עם האיחוד. גם שר הכלכלה בנט, שר החינוך פירון ושרים נוספים הביעו דאגה מהחרפת היחסים ומניתוק ישראל מתוכניות אירופיות.

הקשיים בהצטרפות ישראל לתוכנית החלו לאחר שבאיחוד החליטו להחרים מוסדות מחקר המצויים בשטחים. ישראל הגיבה בחריפות להחלטה ולאחר מכן נפתח משא ומתן של כמה שבועות בסוגיה. בסוף השבוע האחרון חלה התרחקות בין הצדדים והחרפה בטונים.

שר החוץ ליברמן אמר כי אסור לישראל להיכנע ללחץ האירופי בסוגיה, וסגנו זאב אלקין המליץ אתמול להודיע לאירופים כי ישראל לא תהיה שותפה לתוכנית. אולם שר המדע פרי היה זה שדרש פגישה דחופה עם ראש הממשלה וזו כונסה בלשכתו של האחרון. לפגישה הוזמנה כאמור שרת המשפטים שעליה הוטל לנסות לשכנע את בכירי האיחוד האירופי למצוא פתרון.

האירופים דורשים את החרגת המוסדות האקדמיים מחוץ לקווי 67' בתוך ההסכם, ואילו ישראל דורשת להפריד את הנושא הזה למסמך נלווה, ואף להבהיר כי מדובר בהחרגה אך ורק בעניין תוכנית הורייזן 2020. .

תוכנית הורייזן 2020 היא השמינית במספר, וחלוקת התקציבים למחקרים שייכללו בה יפורסמו כבר בחודש הבא. תקציב התוכנית עומד על כ-70 מיליארד אירו ל-7 שנים, שבמהלכן אמורה ישראל לשלם כמיליארד אירו. ההחזר שתקבל ישראל מהתוכנית, המהווה גורם משמעותי ואף עיקרי במימון המחקר המדעי האקדמי בארץ, עומד על כ-150%. כלומר ישראל תרוויח כחצי מיליארד אירו במחקר.

הנחיות האיחוד פורסמו ביולי האחרון ולפיהן הוטל איסור על מימון מיזמים

 ופעולות ישראליות מעבר לקו הירוק. מדובר בכללים המצמצמים דרמטית את יכולתם של גופים ישראליים הפועלים ביהודה ושומרון לזכות במענקים ובכספים ממדינות האיחוד.

משמעויות ההחלטות האירופיות השפיעו, בין היתר, על תוכנית המחקר והפיתוח "הורייזן 2020", שבה התכוונה ישראל להשקיע 600 מיליון אירו, ועל תקצוב קרנות אירופיות שבהן משקיעה גם ישראל, על מנת לאפשר גם לישראלים להתמודד על מענקים. כמו כן, במשרד המדע ובמשרד החוץ חוששים כי גם מוסדות מחקר הפועלים בתוך ישראל עשויים להיפגע, בגלל קשר עם מוסדות מקבילים ביהודה ושומרון.

Read this article in English