אקדח, נדל"ן ודולרים. הרוצח הוסגר לבולגריה
סכסוך עסקי בין שני אזרחים רוסים בעיר בורגס הסתיים בירייה במצח מטווח קצר. הרוצח נמלט, עלה לישראל וחי בה תחת שם בדוי עד שהתגלה. בית המשפט הורה להסגיר אותו מאחר שלא היה אזרח ישראלי בזמן הרצח
עוד פסקי דין מעניינים - בערוץ משפט ב-ynet:
- "בז"ן השפילה עובדים שהסתכנו בלבנון ה-2"
- לא מלשין: תלמיד הורחק ותבע 375 אלף שקל
- אחרי מות: נתן ירושה לעוזרת, השופטת פסלה
- אישה מוכה עזבה וקיבלה רק 35% מהכתובה
ראשית הפרשה ב-1995, אז עבר הנאשם להתגורר בבולגריה עם אשתו ובנו, ופתח בעיר בורגס חברה למסחר ומתן שירותים. ב-1999 הוא יצר קשר עם מכר ותיק שלו מרוסיה, והציע לו להקים חברה משותפת בבולגריה. המכר נענה ושלח לנאשם 396 אלף דולר, שבעזרתם נרכשו שטחים להקמת אתר תיירותי בסמוך לבורגס. לאחר זמן מה החליטו השניים למכור את השטח ולקנות במקומו מלון.
המכר הגיע לבולגריה אך סירב לחתום על ההסכם למכירת השטח, שנכתב בו שסכום המכירה יועבר לידי השותף שלא בנוכחותו. בעקבות זאת נוסח הסכם חדש, אלא שבין השניים פרץ ויכוח נוסף. לאחריו הסיע הנאשם את המכר לבית המלון כשבנו נוהג אחריהם במשאית. בשלב מסוים סטה הנאשם לכביש לא מוכר, שם ירה במצחו של המכר מטווח קצר. האיש מת במקום.
הנאשם ובנו העבירו את הגופה מהמכונית למשאית ונסעו משם. הם לא לקחו בחשבון שאיכר מקומי, שעיבד את אדמתו באותה שעה, צפה במעשיהם ממרחק של 300 מטר.
ההרשעה והבריחה
בנוסף לאיכר עוררו האב ובנו את חשדם של שני שוטרי תנועה שעצרו אותם בצד הדרך. האב והבן ניסו לשחד אותם על מנת שיתנו להם להמשיך בדרכם, אלא שאז הבחין
אחד השוטרים בדם על מושב המכונית. הנאשם הציע לשוטרים שוחד גבוה יותר, אולם השוטרים הוציאו אותו מהמכונית ואזקו אותו. אקדחו, שנפל ארצה, הביא את השוטרים לשאול את מי הרגו השניים, והנאשם ענה "אחד משלנו", והצביע לכיוון המשאית. הוא ציין שלבנו אין קשר למעשה הרצח. השניים נעצרו במקום.
הנאשם הורשע ברצח רק ב-2005 בבית המשפט המחוזי בבורגס, ונגזרו עליו 14 שנות מאסר. הוא ערער על העונש פעמיים ונדחה, וב-2006 הצליח להימלט מבולגריה. ב-2007 הוא ניצל את חוק השבות, נכנס לישראל ושינה את שם משפחתו. רק ב-2011 נודע לרשויות בולגריה על מיקומו ולישראל הוגשה בקשת הסגרה.
האיש ערער על בקשת ההסגרה לבית המשפט המחוזי בירושלים, וביקש לרצות את העונש בישראל. לדבריו, מצבו הבריאותי הירוד בעקבות מחלת הסוכרת שממנה הוא סובל עלול להחמיר בעקבות המעבר לבולגריה. עוד טען שמכיוון שישראל מעולם לא ביצעה הסגרה לבולגריה, הרי שאין לדעת אם תנאי המאסר שם עומדים בסטנדרטים בינלאומיים.
הסגרה. סוף
המדינה טענה בתגובה ששירותי בתי הסוהר בבולגריה דווקא ערוכים לצרכיו הרפואיים המיוחדים של הנאשם,
והוסיפה שרופא שבדק אותו טען שמצבו הרפואי לא יורע בעקבות הטיסה.
המדינה הציעה לנאשם להגיש בקשה לרשויות בבולגריה להתיר לו לרצות את העונש בישראל, אלא שלשם כך עליו להשלים קודם את ההסגרה. מששמע את טענות הצדדים פסק השופט בן ציון גרינברג כי הנאשם יוסגר לבולגריה.
חוק ההסגרה עבר תהפוכות רבות. בעבר אכן נרשמו מקרים שבהם עבריינים ביצעו פשעים במדינות זרות ואז מימשו את זכאותם לפי חוק השבות ועלו לישראל. החוק שונה, ונכון להיום ה"פריווילגיה" לריצוי עונש מאסר בארץ נתונה רק למי שהיה אזרח ותושב ישראל בעת ביצוע העבירה. בקשתו של הנאשם הייתה מתקבלת רק במקרה קיצון שבו הוכח שבולגריה לא עומדת בסטנדרטים המקובלים והנהוגים במערב בכול הקשור לכליאה וטיפול רפואי באסירים.
- לקריאת פסק הדין – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד מיכאל לויט
עוסק בתחום הפלילי
לפנייה לכתב/ת 
