פסגת האדרנלין
סירת מרוץ בתעלות רוטרדם, קפיצה מגג של מלון בברלין, בר לונדוני אפלולי שנכנסים אליו דרך דלת של מקרר והקלטות בסטודיו של ריהאנה. גאיה קורן הצטרפה למסע מטורף עם קוקה קולה זירו
שלוש מדינות בחמישה ימים, ארבע שעות שינה בלילה וג'ט לג אינסופי. "אורבן אקספיריינס" של המותג קוקה קולה זירו היה מסע מהסוג שלא כל אחד יכול לעמוד בו, אבל הוכיח שאפשר לטייל באירופה בצורה אחרת, מקורית, מגניבה, באופן שישאיר לך טעם של עוד.
בניגוד לטיולים מסורתיים שבהם אתה שואל מה יש לראות ושולחים אותך לגן החיות המקומי, פה התבקשנו לשלוח סמסים כדי לקבל קוד גישה לבר סודי, קפצנו מגג של בית מלון, והתעמלות הבוקר שלנו הייתה שיעור היפ-הופ. חלק מהדברים לא עשיתי (טוב, את רובם, תפליגו אתם בסירת מרוץ 100-ב קמ"ש ואפס מעלות!), אבל כשאתם צעירים, יפים ותוססים כמו החבורה שאליה התלוויתי, כנראה ששום דבר לא יעצור אתכם.
נבחרת החלומות שיצאה למסע ותועדה עבור סרטון פרסומת, נבחרה מתוך עשרות אלפי מתמודדים וכללה עשרה מאושרים בני 20 פלוס שכוחם במותניהם ובצעדי הריקוד שלהם, אבל גם אנשי ההפקה הבוגרים הוכיחו שגיל זה רק מספר. הם פיזזו במועדונים, ריססו גרפיטי וגילו שאפשר ליהנות גם בלי לעשות שופינג. כלומר, הם גילו, אני בדקתי את האופציה השנייה. בשעה שהם המתינו שציקלון קטן יירגע כדי שיוכלו להתעופף עם הרוח מקומה ,37 מחוברים לרתמה קלה, אני העדפתי לקנות לעצמי צ'וקולטה חמה עם הר קצפת. ומגפיים. ועוד זוג. מדהים כמה הרבה מספיקים )לבזבז( בזמן כל כך מוגבל.
הנסיעה נועדה לספק חוויה ייחודית של פעם בחיים, כזאת שבנאדם פרטי בכלל לא מודע לקיומה. לשם כך בנו בחברה תוכנית שמתאימה לערכי המותג של קוקה קולה זירו, כלומר אורבניות, יצירתיות, טרנדיות ומחתרתיות. הכי לא "בואו נראה את הביג בן בלונדון ואת מוזיאון ואן גוך באמסטרדם."
המקומות שהם מצאו משלבים אמנות ואדרנלין, ואני התנדבתי להקריב את גופי לקור האירופי ולגלות את נקודות המסתור שלא שמעתם עליהן מעולם. נאמר זאת כך, ווטסון ידידי, בפעם הבאה שאתה רוצה להזמין רום סרוויס, דע לך שאפשר להזמין לא רק פיש אנד צ'יפס, אלא גם גיטרה.
לונדון
וואן דיירקשן ואתם: סטודיו מטרופוליססטודיו מטרופוליס הוא אחד מאולפני ההקלטות המובילים באירופה, והוא שייך לצמד ישראלים שמתגוררים בלונדון. מאחורי הדלתות האטומות הקליטו להקות ואמנים כמו קווין, מארק רונסון, וואן דיירקשן, ריהאנה, איימי וויינהאוס ועוד רבים וטובים.
גם אם הכלי היחידי שאתם יודעים לנגן בו הוא תוף מרים, אי אפשר שלא להתפעל מקונסולת הענק שמשפרת את ביצועי האמנים, ובואו נודה בזה, חלקם טובים בעיקר עם פלייבק מאחוריהם. מלבד הקלטות, מיקסים, מאסטרים וסיוע לאמנים, המקום מתפקד כמרכז בידור, אבל לא לכם, אלא לג'סטין ביבר ואורחיו.
מדי פעם הוא, או כל אמן אחר, מביא את מקורביו כדי לבדוק עליהם שיר חדש, ולא נדיר למצוא את קיית מוס בקונטרול רום. "אין אמן עלי אדמות שרגלו לא דרכה כאן," אומרים עופר שאבי )המכונה או-ג'י,) ויניב פרידל, הבעלים של הסטודיו, מפיקי מוזיקה ומלחינים. "המקום עובד 24 שעות רצוף ולאמנים פרוש שטיח אדום מנמל התעופה בהית'רו ועד הכניסה האחורית שלהם לחדרי העריכה."
למעשה, יכול להיות שממש עכשיו להקת וואן דיירקשן נמצאת פה באחד החדרים, אבל אני לא יכולה לדעת. הסטודיו מספק נגנים מקצועיים במקרה הצורך, ומספרים שגם עובדי הקבלה מוכשרים ביותר. אחד מהם זכה אף להופיע עם ריהאנה על הבמה לאחר שהגיטריסט שלה שבר את היד. כשאני מגיעה לסטודיו, נגן הבס דייל דייויס יושב באולפן ההקלטות.
דייויס היה נגן ההקלטות הקבוע של איימי ווינהאוס וחבר קרוב, שליווה אותה עד רגעיה האחרונים. אם תבקשו יפה, גם אתם תוכלו לנגן איתו. המחיר נקבע בהתאם למשך החוויה, לנגנים שתבחרו ולחדר שתקחו. כיוון שהמקום מתמקד בהפקות מוזיקליות יוקרתיות ולא מקבל אורחים שאינם מתעשיית המוזיקה, קחו בחשבון שלא יהיה קל להגיע.
זול זה בטח לא יהיה. המחיר נע בין כמה אלפי פאונדים 10,000-לכ פאונד לשלוש שעות. בעיקרון, לא ניתן להגיע באופן עצמאי, אבל אם אתה רוצה להפתיע את אשתך המזמרת במקלחת, אולי הסחבקיות הישראלית תגבר על הנימוס הבריטי.
כתובת: The Power House, Chiswick High Road, London W4 1SY 70
אתר: www.thisismetropolis.com
כל לילה מסיבה: מלון ג'נרייטור
הג'נרייטור נראה כמו דיינר מגניב במיוחד, שאוטובוס נכנס בו. כן, באמת נכנס, וחלקו הקדמי הוא חלק מהתפאורה. המלון טרנדי, סטייליסטי, מעוצב, והכי חשוב: יש בו WiFi חינם – מצרך נדיר ברחבי אירופה. בכל ערב יש מסיבה בלובי עד שלוש לפנות בוקר, כך שאם אתם בעניין של רומנטיקה והתכרבלות נינוחה, זה לא המקום בשבילכם.
אם אתם חיות לילה, תעשו פה חיים משוגעים. בכל פינה במלון הושקעה מחשבה, שהיה ממש נחמד אם מעצבים ישראלים או בעלי מסעדות בארץ ייקחו ממנו השראה. הג'נרייטור הוא רשת מלונות, המתפרשת בכל הערים האירופיות המשמעותיות (ברצלונה, קופנהגן, ונציה ועוד) והראשון שבהם הוא המלון בלונדון. זה יותר הוסטל ממלון, אבל גם גן עדן לצעירים, ובמיוחד לקבוצות חברים שנוסעות ביחד ורוצות חוויה אורבנית אמיתית, בלי להוציא יותר מדי כסף. המחיר לחדר הוא 52-22 פאונד, תלוי אם אתם רוצים שירותים פרטיים או מוכנים לחלוק אותם עם חברים חדשים מהמסדרון.
כתובת: Tavistock Place 37
אתר: generatorhostels.com/en/destinations/london
בפייסבוק: www.facebook.com/GENERA- TORhostels
אצל השף העירום: מסעדת Fifteen
יש המון מסעדות בלונדון, זולות יותר ויקרות הרבה יותר, אבל פה יש לכם הזדמנות לאכול ולהרגיש שתרמתם לאנושות. "פיפטין" היא אחת מהמסעדות הרבות של השף העירום ג'יימי אוליבר, אם כי הוא עצמו לא נוכח במטבח והשפים לבושים, למרבה הצער.
חלקה העליון של המסעדה מעוצב בטוב טעם ועל הבר תוכלו להזמין היביקי – וויסקי יפני שיפיל אתכם לקרשים. אנחנו ישבנו בחלקה התחתון, וזה פחות כיף, אם כי ניתן לראות את הטבחים בפעולה. ייחודה של המסעדה הוא בכך שהיא מאפשרת לצעירים בסיכון לעבוד כשפים מתלמדים ומרחיקה אותם מחיי פשע. שימו לב, יש להזמין שולחן לפחות כחודש מראש והמחיר מתחיל 60-ב פאונד לסועד. מצד שני, הנה הרחקנו פושע נוסף מרחובותיה של לונדון, אז תראו בזה תרומה לקהילה.
כתובת: Westland Place 15
אתר:www.fifteen.net
להיכנס למקרר: The Mayor ofScaredy Cat Town
פולנייה נכנסת למקרר. זה נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל היא על חשבוני. כשאני רואה דלת של מקרר אני חייבת לפתוח אותה, במיוחד כשאני יודעת שיש מאחוריה בירה.
The Mayor of Scaredy Cat Town הוא בר שכונתי מגניב במיוחד, שנראה כמו דיינר שבמרכזו דלת של מקרר. אתם יכולים להזמין אוכל (התפריט נורא מצחיק, "מאיפה אתה, יצור סקסי שכמוך? תגיד לנו אם אתה לא רוצה מרשמלו בשוקולטה שלך"), וכשהקיבה מרופדת כמו שצריך זה הזמן לפתוח את דלת המקרר ולגלות גרם מדרגות שמוביל לבר אפלולי. הבר מזכיר את המסבאות של פעם, והמאפרות על השולחנות נועדו לחלב המטפטף של הנרות, לא לסיגריות. מארחת חביבה אך קשוחה תקטוף מידכם בלי לומר מילה את הסיגריה שהעזתם להדליק ברוב טעותכם. המקום, כמו רוב המקומות שהם לא תל-אביב, נסגר בחצות.
כתובת: 12-16 Artillery Lane
אתר: www.themayorofscaredycattown.com
רוטרדם
לרקוד עם פופאי: סדנת היפ־הופ
כל חיי רציתי לדעת לרקוד היפ-הופ והתביישתי. בפעם היחידה שניסיתי להזיז את גופי בתנועות של רובוט, זה נגמר בצוואר תפוס ובמבטים מביכים, כך שהיה לי ברור שגם הפעם אשב בצד בבושת פנים.
אם אתם מגיעים לעיר הנמל התעשייתית רוטרדם, ואם אתם אוהבים היפ-הופ, אתם חייבים להשתתף בשיעור של פופאי ושריתה המופלאים. קודם כל, זה עולה רק 7 יורו ושנית, תגלו שאתם לא קלמזי כמו שחשבתם. כלומר, אתם כן, אבל למי אכפת. "אנחנו הכי זולים במדינה," אומר פופאי, שבכלל קוראים לו גיל בריאנו. בבית ההיפ-הופ של רוטרדם (היפ-הופ)מתאמנים רקדנים מובילים וגם מתקיימים שיעורים למקומיים, כי אין כמו שיעור ריקוד כדי לחלץ את העצמות או לפקוק אותן.
אתר: www.hiphophuis.nl
100 קמ"ש בתעלות: "ריבס"
אחרי שהזענו בריקוד, זה הזמן לעלות על סירת מרוץ ולחטוף דלקת ריאות. "חוויית אקסטרים בסירת מרוץ שמגיעה 100-ל קמ"ש בתעלות של רוטרדם היא משהו שכל מכור לריגושים חייב אותו," מסבירים בזירו, "מפני שזה מרגיש כמו נסיעה בכביש 200-ב קמ"ש."
הסירות נקראות ריבס RIB – Rigid - Inflatable Boat והן מתנפחות וקלות במיוחד. מה שמייחד את ה"נסיעה" זה הנוף של רוטרדם. לא שאפשר לראות משהו כשהרוח עוצמת לך את הריסים. מיועד לקבוצות של שישה אנשים מינימום, תלוי מזג אוויר, והמחיר נע בין 40-30 יורו לאדם 25-ל דקות.
אתר:www.rib-experience.nl
לעצב נעליים לבד: סדנה של סר ג'ו
איש גבוה עם בלורית שיער גבוהה מכין אספרסו קצר בלופט עצום ברוטרדם, הולנד. האיש הזה, פול שמו, היה צלם שלא מצא לעצמו קפה טוב בעיר הולדתו ולכן בנה לעצמו סטודיו עם מכונת אספרסו שווה. אנשים שנכנסו לחזות בצילומים שלו ביקשו קפה ושאלו אם יש גם מה לאכול, אז הוא הכניס שולחנות וכיסאות שמצא בשווקים בבלגיה. עכשיו יש לו גלריה, שבה מוצגות עבודות מרחבי העולם, ואפשר לעשות כל מיני סדנאות.
אנחנו השתתפנו בסדנה לעיצוב סניקרס עם האמן סרג'יו קמרון, המכונה סר ג'ו. כל אחד מאיתנו קיבל נעליים לבנות חלקות, עיצב סקיצה לפי טעמו האישי וייצר לעצמו נעליים שכמותן יש רק זוג אחד בעולם. קמרון הסביר את סודות המקצוע )נקו את האזור באצטון לפני שאתם צובעים עליו( וחילק צבעים ומכחולים.
נטלתי מכחול וחטפתי בלקאאוט. פתאום שכחתי איך מציירים אפילו סמיילי. אחרי ניסיונות עקרים השלכתי את הנעליים לפח. "חבל," אמרו לי החבר'ה ההמומים מקוקה קולה זירו, "זרקת עכשיו 170 יורו." השתגעו לגמרי, הייתי קונה אחלה מגפיים בסכום הזה. הסדנה בתיאום מראש ולקבוצות בלבד דרך חברות תיירות, אבל נסו לפנות לסרג'יו דרך האתר ולעשות לו עיניים, או נעליים. תתבקשו להביא אותן מהבית, מינימום חמישה איש, וזה יעלה לכולכם יחד 400 יורו לשעתיים וחצי.
אתר:sir-jo.com/home
רוקחים משקאות בסתר: בר "הדוקטור"
אפשר למות עד שמוצאים פה איזה דוקטור, וגם אז לא בטוח שהכבד שלכם יחלים במהירות. בר הדוקטור הוא מקום מוזר, שרוצה שתגיעו אליו אבל יעשה אתכם חולים עד שתמצאו אותו, וגם אז יכביד על הכבד שלכם.
אין שום מידע על המקום באינטרנט וההזמנות לבר המחתרתי נעשות מפה לאוזן. אתה מתקשר למספר טלפון ומקבל בחזרה סמס שלא נותן כתובת אלא רמזים: "לך לרחוב הזה והזה, מצא בניין ירוק, בין המספרה לחנות הטבק תראה דלת אדומה, צלצל בפעמון."...
כשאתה מגיע אתה מתבקש לסגור את הנייד, לא לענות לשיחות ובוודאי לא לצלם. מארחת חמורת סבר לוקחת את המעילים ומאפסנת אותם בחדר צדדי, ואם בא לכם לצאת היא תפתח עבורכם את הדלת, כי לכם אסור לגעת בידית. למה? ככה. סטפן ודוד, שני גברים שנראים כמו רוקחים (או כמו חשפנים במועדון לילה, רגע לפני ההופעה) ישאלו אתכם ממה אתם סובלים – מהתמוטטות עצבים כמו איימי וויינהאוס או משיגעון גדלות כמו נפוליאון בונפרטה, יבקשו מכם להביט בגיליונות המחלה המפוברקים שלהם וירקחו עבורכם את הקוקטייל המתאים.
אם כבר יגעתם ומצאתם, דעו לכם שהמקום אינו טרנדי במובן המקובל של המילה, אין סצנת דייטינג או אווירה מסיבתית. בית מרקחת, כבר אמרנו? מחיר ממוצע לדרינק הוא 13 יורו, שזה סביר לגמרי.
אז איך מגיעים? הו, בשביל זה אני עיתונאית חוקרת. הנה דף הפייסבוק של דוד טראמפ, אחד הבעלים: www.facebook.com/david.
ברלין
כמו בחללית: מלון NHOW
מלון NHOW הוא מהיפים והמפורסמים ביותר באירופה, בעיצובו של קארים ראשיד. הוא נקרא "מלון המוזיקה," מה שמסביר את מערכת התופים בלובי ואת זה שאפשר להזמין לחדר גיטרה עם .'הסנדוויץ המלון צבוע בוורוד זרחני, מדלפק הקבלה ועד למסדרונות הניאון, ובקלות אפשר לדמיין שנמצאים בחללית. הטלוויזיה בחדר היא חלק מהמראה שבקיר וכפכפי הרחצה כה מפנקים, שהצטערתי שהם גדולים עליי במידה. המלון רחוק קצת מאתרי השופינג, אבל שווה ביותר. החל מ-125 אירו לאדם בחדר זוגי.
אתר:www.nh-hotels.com
לקפוץ מהגג: מלון פארק אין
אחת האטרקציות המיוחדות שיש לברלין להציע היא קפיצה מגג מלון פארק אין בגובה 125 מטר. אין מדובר בקפיצת בנג'י, אלא בירידה מהירה )מאוד( המדמה נפילה לקרקע. כשהגענו לראש הגג שרקו רוחות שהעיפו אותי כמו אנורקטית בסופת הוריקן.
נמלטתי לחדר המדרגות, שם היה שלט: "למעלה צ'אק נוריס, למטה כל השאר." ירדתי קומה וגיליתי עוד שלט, החץ למעלה אמר "אדרנלין," החץ למטה אמר "ריטלין." הבנתי את הרמז ויצאתי מהבניין.
כעבור שעתיים הרוחות שככו והתברר שכולם (מלבדי) קפצו. הם אמרו שהיה מדהים ושאין דברים כאלה, אבל מה הם יגידו, שנשר להם האף מרוב קור? לא לבעלי לב חלש ולא לסובלים מפחד גבהים ומקור. המחיר בעונה 90-כ יורו לאדם. † אתר:.www.parkinn-berlin.com/baseflying-en.html
סיפורים בלשיים: סיור גרפיטי
ברלין עמוסת יצירות אמנות שחולפים על פניהן בלי לשים לב או לדעת מה מסתתר מאחוריהן. אם עד היום חלפתי על פני ציורי גרפיטי בחוסר עניין מובהק, הרי שהתברר לי שהם צופנים מסרים וסיפורים בלשיים מרתקים.
גם אתם יכולים להזמין סיור גרפיטי, ללמוד על האמנים )יש אפילו קבוצות מחיפה ומתל-אביב)! ולגלות מה יקרה לכם אם תציירו על אחד הקירות בלי לבקש רשות. לא מהמשטרה, אלא מהכנופיה שהקיר שייך לה. ניתן לקיים סיורים של שעה או שלוש שעות, ולסיים בסדנה מעשית. 150-40 יורו לסיור, 280 יורו לסיור כולל סדנה, והמחירים הם פר קבוצה, לא אדם.
כתובת: Danziger Strasse 61
אתר: alternativeberlin.com
הכותבת הייתה אורחת חברת קוקה קולה