ערך עליון: שירות לאומי למען המדינה

נולדתי בשנת 1993 למשפחה בדואית פשוטה וצנועה בצפון, ומאז שפקחתי עיני גדלתי על אהבת הזולת, עזרה הדדית וקבלת האחר והשונה ממני. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה בת 10, איך אמי חינכה אותי לעזור לשכנתנו הזקנה לחצות את הכביש הפנימי בכפר, או לסייע לה בלקיחת סל הקניות מהחנות בשכונה לביתה.

בביה"ס השתתפתי בפעילויות חברתיות בתחומים שונים ותמיד רציתי לעזור לחברי כיתתי שהתקשו בהכנת שעורים או בפתרון שאלות. כך חונכתי וגדלתי על ערכי העזרה לאחר ורוח ההתנדבות חלחלה בי כבר מגיל צעיר - שאבתי מבני משפחתי ומהמסורת הרבה תכונות טובות.

כשהתבגרתי נודע לי גם שדוד שלי ז"ל התנדב לשירות צבאי עוד לפני שנולדתי, ואף נהרג בהיתקלות עם מחבלים בגבול לבנון. כמשפחה שכולה, סבי וסבתי לא נרתעו מלשלוח מאוחר יותר גם את אבי ושאר ילדיהם להתנדב בשירות צבאי וביחידות קרביות בלבד. כיום, שניים מאחיי משרתים בהתנדבות בצה"ל, אחותי סיימה שנתיים התנדבות בשירות אזרחי לאומי ואני ועוד אחות מתנדבות כעת בשירות אזרחי לאומי.

כשהייתי תלמידה בתיכון ראיתי את אחותי המבוגרת ממני מסייעת לתלמידים בביה"ס וכמה היתה מאושרת כשחזרה בכל יום הביתה, מספרת להורים ולי על מה שעשתה באותו יום. כששמעתי את סיפוריה, התלהבתי יותר ויותר וחיכיתי לסיום התיכון כדי שגם אני אוכל להתנדב במסגרת השירות אזרחי הלאומי. אמנם שבתור ילדה תמיד סייעתי ועזרתי לשכנה, ולאמי בבית ולתלמידי הכיתה שלי, אבל משום מה, ככל שהתבגרתי, רוח ההתנדבות והעזרה לזולת בערה בתוכי וחיכיתי לכך בקוצר רוח.

לפני כשנה פניתי לחבר של אבא שלי - גמלאי צה"ל שטיפל בנו כמשפחה שכולה עוד כשהיה בצבא והיום עוסק בגיוס מתנדבות ממגזר המיעוטים לשירות האזרחי לאומי. באמצעותו התחלתי את דרכי בהתנדבות לשירות לאומי שהחלה בתחילת השנה הנוכחית. היתה לי בקשה ממנו, ביקשתי להתנדב במגזר היהודי וזאת מכמה סיבות: רציתי לעזור למגזר אחר ולהכיר מנטליות אחרת, וגם, לא פעם שמעתי שיש דעה שלילית עלינו כבני מעוטים והיה לי חשוב להראות שאנו יכולים לחיות יחד ושאפשר גם אחרת  - אנחנו יכולים לסייע ולהסתייע האחד בשני ויש לנו אותה מדינה ואותו גורל ואין מנוס מלחיות זה בצד זה בשלום, אחווה, אהבה והבנה. בנוסף, רציתי גם לחזק את אישיותי ולהתחזק בשפה העברית.

אני מתעוררת כל בוקר בשעה 5:30 בבוקר, מתכוננת ויוצאת מהכפר באוטובוס של 6:30 כדי להגיע לגן בנצרת עילית, מקום בו אני מתנדבת ועוזרת לגננת ולסייעת בטיפול בתלמידים בכל תחום אפשרי בגן, וחוזרת הביתה בשעה 17:00 אחה"צ מאושרת ומחכה ליום שלמחרת כדי לחזור לגן.

ערך ההתנדבות בעיני הוא ערך עליון ומיסודות חיינו. אינני מבינה איך בני אדם יכולים לקחת מאחרים מבלי לתת חזרה. אי אפשר לתאר את השמחה הרבה והסיפוק העצמי ממה שאני עושה, ואת החוויות החיוביות שאני עוברת כל יום.

אני רוצה להודות לרכז שלי, פאדל סלאלחה מ"העמותה לשוויון חברתי", על הליווי המקצועי וההכוונה, וכן ברצוני להודות למנהלת השירות האזרחי-לאומי, בראשות שר-שלום ג'רבי על הגיבוי והתמיכה במתנדבי במגזר.

אני פונה לכל צעיר וצעירה לחוות את חווית ההתנדבות, כדי להרגיש שאנחנו חלק מהחברה שבה אנו חיים, ולחוש את תחושת הנתינה וההקרבה מעצמך למען האחר, ולראות ולהרגיש כמה זה עושה טוב לנשמה וללב של כל אחת ואחד מאיתנו.