CoD Ghosts: הכי טוב מאותו דבר
המותג הגדול ביותר בתחום הגיימינג מתחיל סיפור חדש בו ארה"ב נלחמת על חייה בסיפור משעמם במיוחד עם משחקיות שלא מחדשת דבר מלבד שותף על ארבע. המצב מרובה המשתתפים דווקא מספק את הסחורה
אז ברוכים הבאים ל-Ghosts משחק הקול אוף דיוטי השנתי. הוא יוצא שנה לאחר בלאק אופס 2, שסיפק חוויה סבירה בסך הכל ושנתיים אחרי הכותר האחרון בסדרת מודרן וורפייר - טרילוגיה שמהווה אם רוחנית ומהפכנית שיצאה מאותו אולפן שלו. הוא גם משחק חוצה פלטפורמות: הראשון מהסדרה ל-PS4, ולאקסבוקס וואן, האחרון כפי הנראה לדור הקונסולות הנוכחי. בדקנו אותו על ה-PS3, מן הסתם בקונסולות הדור הבא החוויה קצת משודרגת.
לרדת על הברכיים; ועל ארבע
ונתחיל בחדשות. החדשות הן שאין חדשות. זה בסדר? אם חיפשתם את משחק הירי מגוף ראשון המלוטש ביותר שנשמע הכי טוב, שנראה הכי טוב, שמגיב הכי טוב - אז זה זה. אבל זה אותו דבר: כרגיל התקדמות ליניארית שלבים צרים שאין בהם היכן להתבלבל, וכרגיל אין צורך לחשוב כלל. רוץ פול, זחל, אש אש אש, התחבא. אש, רימון אתה מת. שוב. עד שתצליח. במשחק הזה נצמדים כמו עלוקה לנוסחה ןלא הולכים על תוספות ניסיוניות כמו בבלאק אופס 2 "שלבים אסטרטגים", או תרחישים שונים.
ובכל זאת, אי אפשר בלי שינויים בכלל. אז ככה: קודם כל במסדרון הירי ממנו לא ניתן לסטות במילימטר נוספה לנו האפשרות להחליק על הברכיים לאחר ריצה. רכיב משחקיות נוסף הוא כלב זאב אותו נשלח אל האויבים. שלבים מיוחדים? יש כמובן שלב מים שם הצוות התגאה בדגים שמתנהגים באופן ריאליסטי באמצעות AI (למי אכפת) ושלבי חלל שבינינו, יש בהם פיזיקה של שלב המים. עוד חידוש: נהיגה בטנק שנגנבה ישר מבאטלפילד 3 ושלב מסק"ר די מחפיר. אה, ומשחקים את הכלב בשני שלבים. כן. יש גם שלב רכבת. כי עוד לא ראיתם כזה.
10 שעות וביי
נגזרת מההחלטה לא להוסיף שום רכיב משחק משמעותי, אם אתם שחקני גוף ראשון די מנוסים שום דבר לא יפריע לכם לסיים את המשחק בשלושה ימים לא גדושים במיוחד. 10 שעות משחק בערך. בקול אוף דיוטי ממשיכים להעדיף את המשחק הרציף והלא מתסכל על פני איזה אתגר כלשהו ואין שום מקום בו נתקעים - גם ברמה קשה.
יש לציין: השלבים נראים נהדר מבחינת נופים וגרפיקה. הסאונד מפוצץ כרגיל. זה עשוי טוב. המעברונים בין המשימות לא פחות ממרהיבים גרפית. עוד יש לציין: זה לא משאיר כלום. ולא רק בגלל שאין שינויים, או קושי, אלא גם בסיפור והעברתו.
משחק של אחרי מלחמה
למרות שמדובר בסופו של דבר במשחק יריות, הסיפורים והדמויות של מודרן וורפייר ובלאק אופס כן היו חשובים. למרות שהם לא היו הגיוניים עד הסוף או בוגרים במיוחד. הפעם נתנו ככל הנראה לילד בן 6 לכתוב את הסיפור - ומתברר שילדים הם לא התסרטיאים הטובים ביותר.
זה הולך ככה: היתה מלחמה (מי? איפה? למה?), עכשיו הרעים הם הפדרציה של דרום אמריקה, הטובים הם נחשו...ארצות הברית! והם על הברכיים. חיים בין גלי הריסות ומנסים להשיב מלחמה, ולעתים מצליחים. זה רעיון טוב בגדול, כמו במשחק הומפרונט למשל, אבל הרבה פרטים לא ברורים: נניח על מה נלחמים? מה הסד"כ שלנו, מי נשיא אמריקה או מה קורה באירופה ו-ובכן,מה השנה. כלומר, כי יש איזה נשק לוויני ג'ימס בונדי פסיכי מהחלל עם "לייזר", אבל עדיין משתמשים בכדורים רגילים ומטוסי F18. כלומר שאיכשהו הכל קורה בין מחר לעוד 60 שנה. או משהו.
בנוסף לסיפור הרקע הדבילי, יש לנו גם את הדמויות. הם חיילים מאותה משפחה: הילדים לוגאן, האש, אביהם אליאס וריילי דה דוג. אנחנו מתוודעים למשפחה הקטנה ביום של תחילת המלחמה עם סיפור על יחידה מסתורית - גוסטס. כאן אנחנו נפרדים וחוזרים אליהם אחרי 10 שנים.
בעשור שחלף נראה כי אנשים אלו לא מפתחים אישיות או משהו שעשוי לעניין יותר מנניח, שיח או עץ. וזה חבל כי זה משנה לשחקן כשסופ מת במודרן וורפייר 3. זו הייתה רק הפעם השלישית שהוא נפצע קשה. רציני. כדי לאזן קצת: זה מאוד עצוב כשריילי הכלב נפצע ועושה קול של כלב פצוע, אבל זה לא מספיק רגש. אולי חתול היה לוקח אותנו למקום יותר רגשי. כי זה חסר. נו. עוד טרוניה אחת: הרע בסיפור, פשוט לא מעניין. בצורה קיצונית. לא היינו רוצים לפגוש בו בסמטה חשוכה.
משחקים בצוותא
עכשיו תשכחו את כל מה שאמרנו, בדיוק כמו שאתם עומדים לשכוח את הקמפיין ליחיד. כי המולטיפלייר מגיע והוא טוב. ויכול להיות שהגעתם רק בשבילו. אז הכל טוב תודה. העבודה חלקה, שרתים מלאים, זמני טעינה קצרים. הכל בסדר כאן. גם גרפית, גם טכנית.
וישנם מצבים חדשים: הכחדה וסקוודס (חוליות). נתחיל במצב הרגיל: מצבי כולם נגד כולם, קבוצה נגד קבוצה, ושליטה וחבלה ב-15 מפות שונות. החידושים לרצפי הרג הם בין השאר מסוק זעיר ששומר עליך ויורה על מי שמתקרב (מלש"ב לחש לנו עכשיו באוזנייה שקוראים לזה כטב"מ - כל הכבוד לצה"ל), חליפת שריון פלוס מיניגאן, המניאק (באמת!) - שריון עם סכין, טייס מסוק, התקפת לווין, ואחד הטובים: להיות כמה דקות צלף ממסוק מעל שדה הקרב. אה, וכמובן, אפשר לקבל גם את הכלב ריילי (או אחד ממש דומה לו) שיאכל את מי שיתקרב אליכם אם לא יספיקו לירות בו (כן יורים בכלבים - בואו נתקדם).
היחידה שלי
מצב Squads (חוליות) הוא מצב מולטיפלייר שמכניס עניין חדש למשחק. הקונספט הוא משחק מרובה משתתפים שמבוסס AI. כלומר, באפשרותנו לשחק יחד עם עוד שחקנים ברשת מול קבוצה של בוטים. אפשרות נוספת הוא לשחק מול שחקן אחר ברשת כאשר לכל אחד מכם יש כמה בוטים שבקבוצה שלו. ההשערה שלנו כאן, היא שתמיד יהיה תיקו פלוס ההריגות של שחקני הבשר ודם - תקנו אותנו אם אנחנו טועים. מה שנחמד הוא שהמצבים האלה אפשריים גם באופליין והם מצויינים למי ששחקנים בשר ודם קשים לו בהתחלה והוא מת כל הזמן מהר מדי (זה מאוד לגיטימי).
מצב נוסף מזכיר מצב דומה במודרן וורפייר 3: אתם ועוד שחקנים עוצרים גלי אויבים שמגיעים - בכל פעם רבים יותר ועם יותר כלבים שיורים בהם. סליחה. המצב האחרון הוא Extinction (הכחדה). כאן אנחנו ועוד 1 עד 4 אנשים מהרשת נילחם בחייזרים שהגיעו מיד אחרי תחילת המלחמה המקושקשת מהקמפיין ליחיד. וזה גם מצב מוצלח, מהנה ביותר, בצורה מטופשת, כמו הזומבים של בלאק אופס.
לסיכום החלק הזה, ניתן לומר שזה טוב. מצב החוליות עשוי להיות הדבר הבא בסדרה אולי, אם כמו בבאטלפילד ניתן יהיה לשלוט בחיילים שלנו או לתת להם הוראות זה עשוי אפילו עוד יותר מעניין. לסיכום המשחק בכלליות, זו חבילה סבירה אם באתם למולטיפלייר. מצב הקמפיין ליחיד באמת לא מחדש שום דבר, ואקטיוויז'ן חייבת לשנות משהו אם היא לא רוצה למצוא את עצמה, כמו ארה"ב בסיפור שלה, סובלת אבידות מאיזה מתחרה שצץ פתאום, וידיח אותה מצמרת המשחקים - ואז היא תצטרך להילחם על חייה.
סתם, לא כזו דרמה, אבל באמת - צריך מלחמה חדשה כי יכול להיות שבמשחק הבא בסדרה זה כבר לא יספיק. וכן, אומרים את זה בכל פעם כשיוצא משחק חדש של המותג, והציבור דווקא נוהר בהמוניו לקנות. עכשיו נניח, המשחק נמצא במקום הראשון במכירות (PS4). וגם בשני ובשלישי (PS3 ו-XBOX). אולי צריך להחליף את הציבור.
