למה באמת אנחנו זקוקים לרופא המרדים?

למעשה, תפקידיו של הרופא המרדים רבים והוא נדרש לטפל במגוון רחב של חולים במצבים שונים. מכאן הוא גם נדרש להכיר ולהבין מחלות ומצבים רפואיים מכלל תחומי הרפואה.

עוד על הרדמה

האם יש לנו סיבה לפחד מהרדמה כללית בניתוח?

אז היכן תתקלו ברופאים המרדימים?

חדר הניתוח

זהו המקום המובן מאליו, כמעט. בחדר הניתוח אחראי הרופא המרדים לשמירה על המטופל בזמן ביצוע הפעולה הכירורגית. הרופא המרדים מוודא כל העת שהמנותח חש בטוב, שסימניו החיוניים (כגון לחץ הדם, הדופק, רמת ריוויון החמצן בדם, תפוקת הלב ועוד מדדים פיזיולוגיים רבים) נשמרים בגדר הנורמה וכי רמת ההרדמה נשמרת בעומק הנכון.

הרופא המרדים אחראי על שלומו של המטופל במהלך הניתוח, וזאת בכל סוגי ההרדמה המקובלים – בין אם בהרדמה אזורית (אפידוראלית, ספינלית – המכונות לעתים "הרדמות חצי-גוף"), בין אם תחת ביצוע חסם עצבי אזורי (חסימת ההולכה העצבית לאזור מסוים בגוף, לרוב גפה עליונה או תחתונה), וכמובן בעת הרדמה כללית. במהלך הרדמה כללית נדרש הרופא המרדים לרוב גם לשלוט בדרכי האוויר של המטופל באמצעים שונים ולהנשימו.

הרופא המרדים נמצא ליד המטופל במהלך כל הניתוח ומטפל בו ברציפות החל מהכניסה לחדר-הניתוח ועד ההגעה לחדר ההתאוששות לאחר סיום הניתוח.

הרופא המרדים עוקב אחר מהלך הניתוח ואחר המדדים השונים שהוא מנטר ואשר יכולים להצביע על התפתחות תחלואה תוך כדי הניתוח, דוגמת הפרעות קצב, התקף לב, תסחיף ריאתי, התקף של "אסתמה" וכן אחר סיבוכים ניתוחיים כגון דימום חריף.

מהירות התגובה של הרופא המרדים לשינויים הרבים שעלולים להתפתח ושחלקם לעיתים אף צפוי מראש (לדוגמא, שינויים בריכוז המלחים בדם, לחץ על כלי הדם כתוצאה מניפוח הבטן בזמן לפרוסקופיה ועוד) היא קריטית. כדי למנוע תחלואה ולהכין היטב את החולה לניתוח, נדרשת מצד המרדים הבנה נרחבת של מחלות הרקע של החולה, של השפעת המחלה בגינה הגיע החולה לניתוח על תפקודו וכמובן הבנה מעמיקה של שלבי הניתוח.

הניטור בו משתמשים הרופאים המרדימים הוא בקדמת הטכנולוגיה, וחלקו דורש מיומנות גדולה. הטיפול שניתן בזמן הניתוח כולל, בתלות במקרה, שימוש בתרופות החייאה, מתן דם ומוצריו, טיפול בשינויים במלחים ובסוכר בדם, וכמובן החלטה על "מינון" ההרדמה והטיפול בכאב. התעוררות החולה בסיום הנתוח ללא כאבים אולם עם רמת ערנות אשר מאפשרת נשימה עצמונית היא אמנות בפני עצמה שהמיומנות לה נרכשת עם השנים.

חדר ההתאוששות

גם חדר ההתאוששות מנוהל על-ידי רופאים מרדימים. הסיבה העיקרית לכך היא שהתקופה המיידית שלאחר סיום ההרדמה והניתוח טומנת בחובה סכנות וסיבוכים רפואיים ייחודיים, אשר בהם בקיאים הרופאים המרדימים.

למעשה, מדובר ביחידה לטיפול-נמרץ קצר-טווח, כאשר מרבית הסיבוכים האפשריים בשעות הראשונות של ההתאוששות מהניתוח ומההרדמה כוללים כאבים, בחילות, דימום בלתי צפוי, אירועים לבביים או מוחיים והפרעות בנשימה התקינה. שוב, סיבוכים אפשריים אלו הנם בתחום מומחיותו של הרופא המרדים, ועל כן נדרש להימצא בחדר ההתאוששות או בסמוך לו רופא מרדים כל העת.

היחידה לטיפול נמרץ

ביחידה לטיפול נמרץ מאושפזים החולים הסבוכים ביותר, אשר לוקים במחלות ומצבים רפואיים המסוכנים והדחופים ביותר. הם דורשים טיפולים מורכבים ומתקדמים, כמו גם מעקב צמוד של אחיות ורופאים המיומנים בטיפול במצבים אלו.

נדרש ידע נרחב בפיזיולוגיה של מערכות הגוף, ידע מקיף של מחלות שונות, ניסיון בעבודה בטראומה, בחדר ניתוח ובהחייאות. מסיבה זו רבים מהרופאים המאיישים את היחידה לטיפול נמרץ הנם רופאים מרדימים. כל רופא מרדים נדרש לעבור במהלך התמחותו הכשרה בת לפחות 6 חודשים ביחידה לטיפול נמרץ. התמחות-העל בטיפול נמרץ היא בת שנתיים נוספות.

רופא מרדים. צריך להבין איך כל המערכות בגוף פועלות(צילום: shutterstock)

חדר הלידה

מרבית הנשים יודעות כי בחדר הלידה נדרש רופא מרדים, וזאת לצורך ביצוע אלחוש לכאבי הלידה, לרוב בצורת זריקה אפידוראלית. הסיבה לכך היא שביצוע הרדמות אפידוראליות הינה מיומנות הנדרשת מרופא מרדים גם בחדר-הניתוח ועל כן הוא בקיא בה.

ביצוע הפעולה אינו כה מסובך מבחינה טכנית, אולם נדרשת הבנה עמוקה של מנגנון הפעולה, האנטומיה המדויקת של חוט השדרה לאורכו, התנהגותן של התרופות המוזרקות ובעיקר היכולת לצפות, לזהות ולטפל בסיבוכים האפשריים של אלחוש שכזה.

אולם זהו אינו תפקידו העיקרי של הרופא מרדים בחדר הלידה. הרופא המרדים נדרש גם לטפל ולבצע הרדמות בנשים העוברות ניתוחים קיסריים, בין אם מתוכננים או דחופים.

גם כאן נדרשת הבנה ייחודית של מהלך ההריון והלידה התקינים, כמו גם של מצבים מיילדותיים דחופים אליהם נדרש הרופא המרדים (דוגמת רעלת ההריון, היפרדות שליה, מצוקת עובר ודמם מסיבות מגוונות). הן המהלך הפיזיולוגי של הריון תקין והן הסיבוכים המיילדותיים השונים הנם בעלי השפעה עצומה על ביצוע הרדמה בנשים הרות.

חדר הטראומה וטיפול בפצועים

בשל אופי העבודה של הרופא המרדים, אשר נדרש לעתים קרובות לזהות ולטפל במהירות רבה במגוון מצבים מסכני חיים, נדרשים הרופאים המרדימים לעתים קרובות לטיפול בפצועים בחדר הטראומה.

על אף שבמרבית בתי-החולים הטיפול בפצוע מנוהל על-ידי הכירורגים, נדרש הרופא המרדים להיות מסוגל לנהל טיפול בפצוע מורכב בחדר המיון ובחדר הניתוח.

בנוסף, נדרשים מרדימים רבים לטפל בפצועים בשטח, טרם ההגעה לחדר המיון, אם במתאר אזרחי (על-גבי ניידות טיפול נמרץ של מד"א) ואם במתארים צבאיים (באמבולנסים ובמסוקים צבאיים, בשגרה ובלחימה). גם במשלחות השונות לטיפול באסונות ברחבי העולם יימצאו רופאים מרדימים על-מנת לטפל בפצועים ולהפעיל חדרי ניתוח במידת הצורך.

החייאות ואירועים רפואיים דחופים

בשל מיומנותו של הרופא המרדים בשליטה בנתיב האוויר ובהנשמת חולים, נדרשים הרופאים המרדימים לכל רחבי בתי-החולים מדי יום (ובעיקר מדי לילה) על-מנת לסייע בטיפול בחולים הדורשים החייאה ממגוון רחב של סיבות.

לשם כך נדרש המרדים גם להכיר על בוריים את הפרוטוקולים הרפואיים המחייבים למצבי חירום לבביים ולהיות כשיר לבצע החייאות על פיהם. בנוסף, נדרש המרדים פעמים רבות לסייע בהנשמת החולה ובשליטה על נתיב האוויר שלו, בעיקר כשהמדובר בפעולות מסובכות מבחינה טכנית.

הרדמות וסדציה מחוץ לחדר-הניתוח

אחד האתגרים הגדולים בשגרת עבודתו של המרדים היא הצורך להעניק הרדמה, אלחוש או סדציה ("טשטוש", הרדמה לא-עמוקה) למגוון מטופלים ברחבי בית החולים ומחוצה לו.

דוגמאות לכך כוללות פעולות לא נעימות כגון גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה, פעולות כואבות דוגמת קיבוע שבר, שאיבת מח עצם או החלפת תחבושות בפצועי כוויות, וכן טיפולי שיניים בהרדמה, ביצוע בדיקות הדמיה ארוכות בילדים ועוד.

פעולות אלה מאתגרות הן בשל המגוון הרחב של המטופלים בהם נתקל המרדים, חלקם חולים קשים ומסובכים מבחינה רפואית, והן בשל הריחוק והניתוק היחסי מחדר הניתוח, על מגוון האמצעים והעזרה המקצועית המצויים בו, בעת הצורך.

מרפאות הכאב

לאור נסיונם הרב של הרופאים המרדימים בטיפול בכאבים ממקורות שונים, רבים מהרופאים המאיישים את מרפאת הכאב הנם מרדימים.

בשנים האחרונות הפך מקצוע הטיפול בכאב להתמחות-על, ועל אף שניתן למצוא בהתמחות זו רופאים מומחים מתחומים רבים, חלק ניכר מהרופאים המטפלים בכאב, הן במחלקות בית החולים השונות והן במרפאות הכאב הייעודיות לכך, הם רופאים מרדימים.

לסיכום, לא לחינם הופכות בשנים האחרונות מחלקות ה"הרדמה" בבתי-החולים ל"מחלקות לטיפול סב-ניתוחי", שהרי הרופא המרדים מטפל בחולה החל ממפגש במרפאה הטרום-הרדמתית, דרך הטיפול הצמוד בחדר הניתוח וכלה בטיפול האוחר, אם ביחידת ההתאוששות, ביחידה לטיפול נמרץ, במחלקה המאשפזת כיועץ לענייני שיכוך כאב או במרפאת הכאב.

בנוסף, לאור המיומנויות והידע הייחודיים הנדרשים מהרופא המרדים, הוא נדרש פעמים רבות לטיפול בפצועים, בחולים קשים ובמצבים מסכני-חיים מיידיים.

הכותב הוא מתמחה בחטיבה להרדמה, כאב וטיפול נמרץ במרכז הרפואי תל-אביב