כמה מילים על רישיון רכיבה ורפובליקת בננות

לא רבים זוכרים, אך מאז 2007 מותאמים רישיונות הנהיגה בישראל לתקנות המקובלות באירופה. מעטים עוד יותר מכירים בשינוי המשמעותי שחל ב-2013 בחוקים האירופים. ועוד פחות מכך, בעובדה כי משרד התחבורה הישראלי - בניגוד מוחלט להנחיות ולהבטחות - אינו מיישר קו עם המקובל בעולם. שכן אינו מתאים את הרישיונות בישראל למציאות החדשה שיצרו התקנות העדכניות.

אותו פער שנוצר בין הרישיונות בישראל - המתנהלים מתחילת השנה לפי חוקים ישנים - לבין המקובל באירופה, אחראי לשתי בעיות גדולות עבורנו:

1. מדרגת הרישוי A2, זו המהווה באירופה "מדרגת ביניים", ולפי החוקים החדשים מאפשרת רכיבה על כלים שהספקם המרבי עד 47 כ"ס, עדיין קבועה בישראל כ"מדרגה בסיסית", אשר מאפשרת רכיבה על כלי בעל נפח מנוע של עד 125 סמ"ק בלבד. כלומר, ישראלי המחזיק ברישיון נהיגה בדרגת A2 ובישראל מוגבל לקטנועים בנפח 125 סמ"ק ו-13 כ"ס, יכול לרכוב באירופה על כלי גדול בהרבה ממה שמתיר לו הרישיון בישראל.

עם זאת, במקרה בו רוכב ישראלי המחזיק ברישיון A2 ירכוב באירופה על הכלי המותר שם למחזיקי רישיון כזה, ומסיבה כלשהי יבדק הרישיון על-ידי שוטר חשדן (או חלילה לאחר תאונה), עשויות לעלות בעיות חמורות. שכן הרוכב עשוי להיות מואשם ברכיבה על כלי ללא רישיון מתאים, וכמובן שגם ללא ביטוח ראוי.

2. מאחר ושינוי החוק באירופה העלה את מגבלת ההספק המרבי לבעלי רישיון A2 מ-33 ל-47 כ"ס, שינו יצרני קטנועים ואופנועים את מפרטי הכלים. למעשה, לא מייצרים יותר כלים דו-גלגליים עם מנועים המפיקים 33 כ"ס בלבד. המשמעות היא כי - בהתחשב בתקנות הישנות התקפות - מי שמוגבל ל-33 כ"ס (דרגת רישוי A1) לא יכול לרכוש קטנוע או אופנוע חדש, המתאים לרישיון הנהיגה בו הוא מחזיק.

כישלון משרד התחבורה בהתאמת רישיונות הנהיגה בישראל לחוקים החדשים באירופה, חמור במיוחד כשלוקחים בחשבון כי היו לו (משרד התחבורה) לא פחות משבע שנים כדי להיערך למצב החדש. שכן השינוי באירופה נקבע עוד ב-2006, ונכנס לתוקף בתחילת 2013. האם הנושא הבטיחותי והצרכני הזה חשוב עבור שר התחבורה ישראל כץ, בכירי משרדו או פקיד אחראי אחר? במקרה הטוב - אולי. במבחן התוצאה - לא.