באנו כעס לגרש: כך תהיו רגועים בעבודה

אנשים חרוצים ואכפתיים, כאלה שדורשים מעצמם ומסביבתם את המיטב, עלולים להתמודד עם תחושות של כעס כלפי אנשים שעובדים מעליכם, איתכם או תחתיכם. עם זאת, מדובר באחד המכשולים הגדולים ביותר בפני הצלחה. מה ניתן לעשות בנידון?

לכתבות נוספות בערוץ קריירה

• מתי המעסיק יכול לדרוש מכם מידע רפואי?
• יוצא ל"סידורים" בזמן העבודה? זו מעילה
• הידעתם? אפשר לפרוש גם בגיל 40
  

לתחושות של כעס יש השלכות שליליות גם עליכם וגם על האדם אליו מופנה הכעס. מצד המנהלים, עליהם לזכור כי כעס לא מקדם את העובדים, להיפך - הוא פוגע במוטיבציה, שכן חווית הענישה גורמת לרגש שלילי, וכן בהערכה העצמית של העובד, שכן מדובר מבחינתו באירוע שלילי במיוחד, שעלול לגרום לו לתפוס "ראש קטן". וככל שהראש קטן, כך יש פחות שטח בו ניתן לחבוט.

כדי לשלוט על הכעס יש להבין שקיימים מגוון רגשות שליליים שעלולים להפוך לכעס, כמו לחץ למשל. כשחווים אותו מעל לרף סביר, כפי שחווים עובדים ומנהלים רבים בימנו, הוא הופך לרגש שלילי ולא יעיל, והפרשנות השלילית גורמת לנו לכעוס על האדם שאנו מאשימים אותו בתחושה זו.

(צילום: Shutterstock)

רגע לפני שיחות ההערכה לסיכום השנה - כיצד מנהלים יכולים להעביר לעובדים מסרים באסרטיביות אך גם ברגישות וללא כעס? וכיצד עובדים יכולים להביע את מורת רוחם מבלי לאבד את העשתונות? לפניכם שלושה שלבים לשליטה וניהול כעסים:

ספרו עד 10

אנו נוטים לשפוט לחומרה את מעשי הזולת ולייחס לו אשמה בקלות, בעוד שבמקרים דומים בהם אנו השחקנים הראשיים, אנו נוטים לגלות הבנה ולערוך ייחוסים נסיבתיים. לפיכך:

א. סגלו לעצמכם הרגל - לשים סימני שאלה לפני סימני קריאה. שמעו את הזולת בפתיחות בטרם חריצת דינו, כי מרגע שהתקבעתם על פרשנות מסוימת, הרגש כבר מתעורר. הדבר חשוב במיוחד למנהלים – כי אין דבר שהורס מנהיגות יותר מכעס. זכרו כי למנהלים מותר להרגיש הכול, אבל לא לפעול ממקום של רגש.

ב. סייג לחכמה שתיקה. אם הפרשנות שלילית והכעס מתחיל לעלות, בדקו את יכולת ההכלה למה שקורה. אם היכולת "לא משהו", כי לפעמים זה באמת מכעיס, הישארו בעמדת ההקשבה. דברו רק אם יש באפשרותכם לחלץ משפט גבורה אמפתי כגון – "עברנו את פרעה נעבור גם את זה", או "בטח גם לך לא קל עם המצב". זה חשוב כי כנראה שהצד השני במצוקה לא פחות מכם ברגעים אלה וכאן נמדדת המנהיגות האמיתית שלכם.

ג. תאמו שיחה במועד חלופי קרוב לשם תגובה בזמן אמת, אך רחוק דיו בכדי להתקרר ולפעול מהראש. אמרו לעצמכם, "חשוב לי שנקדיש לכך את מלוא תשומת הלב ולכן אדאג לתאם לנו פגישה מסודרת בנושא". לקראת שיחה זו, שאלו את עצמכם מה אתם רוצים להשיג - וכך תבינו שהכעס לא מקדם את מטרתכם מן הסתם. בחרו תסריט שיחה אחר שיסייע לקידום המטרה. בתסריט ניתן להכניס הבעת רגשות – אך ממקום מתוכנן ולא מתפרץ.

תיאום ציפיות

עזרו לזולת להבין את ציפיותיכם מבעוד מועד וכך תמנעו מראש מצב של אכזבה וכעס. זכרו שהאחריות היא קודם כל עליכם וכי הבנה זו מאפשרת לחזור מהרגש למוח ולתכנן את השיחה. בשיחה ודאו שהציפיות יהיו ברורות וועל כן ערכו אותה בשני שלבים:

א. שמשו דוגמה אישית - הוו דוגמא אישית בהתמודדות, תוך לקיחת אחריות "אולי אני לא הייתי מספיק ברור, אז אני מדגיש את הציפיות שלי בנושא או את נהלי העבודה". לרוב, ההבהרה והמנהיגות שתפגינו יעשו את העבודה.

ב. נזפו, אך לא בכעס - אם השלב הראשון לא עזר והארוע ממשיך לחזור על עצמו - זה הזמן לעבור לנזיפה, אותה יש לבצע בשלושה חלקים:

• תיאור המקרה - קראו לילד בשמו: "אני רואה ששוב לא ביצעת, למרות שיחתנו".
  

• תארו את הגרשות שהתנהלות זו מעוררת בכם, למשל : "צר לי", "זה מכעיס אותי שאנו נאלצים שוב לבזבז זמננו על כך", או "זה פוגע בי שאתה לא מכבד את הבקשות שלי".
  

• עוררו מוטיבציה לשינוי ואמונה ביכולת להשתנות, למשל באמצעות משפטים כמו "אני אומרת לך את זה ולא מוותרת, כי אני יודעת שאתה יכול אחרת", או "ראיתי איך הצלחת בפעמים קודמות ואני מאמינה שתצליח גם בנושא זה".
  

סוף מעשה במחשבה תחילה

הטיפ האחרון הוא לאצור ולחשוב מראש - דבר שיכול להניב פרשנות מקלה ולעורר חמלה במקום פרשנות מחמירה המעוררת כעס. אם בכל זאת יש מקרים שלא הצלחתם למנוע בהם את הכעס, זכרו שני דברים, כדי שלא תמצאו עצמכם כועסים על עצמכם על כי כעסתם:

א. כעס עדיף על אדישות - כעס הוא לא דבר בריא במערכת יחסים, אך הוא מצביע על אכפתיות. אדישות היא כניסה לתחום מסוכן, ממנו ברוב המקרים אין דרך חזרה. הדבר לא מצדיק את הכעס, אך לפחות מלמד שהקשר הזה חשוב דיו ושכדאי למהר וללמוד לנהל את הכעסים להתנהלות בונה יותר.

ב. למדו לקח - גם כשמפסידים, תמיד יש לקח. ראו בכך שיעור ללמידה ושיפור לפעם הבאה.