איינשטיין והחרדים: האמינו שהוא עוד ישוב
בשונה ממקרים אחרים שבהם נפטר גיבור תרבות ישראלי-חילוני, דומה כי אריק איינשטיין הצליח לגעת בלב המגזר. מדוע? הביטו בסרט החתונה, שבו נראה איינשטיין היפה והשמח חובש כיפה ענקית. עם פטירתו, מתה גם פיסת ישראליות שהרכיבה את הזהות של כל מי שחי כאן. גם שלנו, החרדים
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ההיסטוריה של איינשטיין דווקא לא מייצרת אסוציאציה לצדיק קלאסי מן הספרות החסידית. בלשון המעטה, הוא לא ייצג באופן מובהק את הקונוונציה החרדית. גם תהליך החזרה בתשובה של אורי זוהר, שנטש את העולם הזוהר בשיא תהילתו פסח עליו. בנותיו החוזרות בתשובה אמנם נישאו לבניו החרדים של הרב אורי זוהר, אך שלא כמו באגדת הילדים החרדית הקלאסית, לא כולם חזרו בתשובה וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
מדוע אפוא נגע אריק בליבותיהם של צעירי - ובוגרי המגזר? התשובה, כך נדמה, טמונה בסרט החתונה הקצר של רנן שור, שבו נראים הרב אורי זוהר ואריק איינשטיין מובילים את ילדיהם לחופה. ברקע קורא הכרוז "לכבד את רגשותינו", "לא לקלקל את שמחתנו" - ו"לשמור על הפרדה".
אך הפריימים הלקוחים מעולם סוריאליסטי-כמעט – מציגים את זוהר ואיינשטיין לצד מיטב בניה של "ישראל היפה": צבי שיסל, שלום חנוך ושאר החברים שהישראלים אהבו לאהוב. למשך ערב אחד התערבב העולם החרדי האותנטי, המתבדל, עם האידיאה האלטרנטיבית – אליטת התרבות הישראלית, ללא מחסום, פילטר, או דיון המחויב לפוליטיקלי קורקט.
האיש שאהב את החרדים
הרב זוהר נישא על כתפי בחורי הישיבה כשהוא חובש שני כובעים, אפיזודה מעט מצחיקה המעלה קונוטציה של ימיו מ"חור בלבנה", ואריק איינשטיין היפה והשמח מנופף בידיו באושר, וחובש כיפה ענקית. הוא אהב את החרדים, אהב את השונים ממנו, והם גם אהבו אותו. מכאן גם האמירה שרווחה ברחוב החרדי כי אריק "כמעט" וחזר בתשובה, והוא עוד "יחזור" בוודאי, באחד הימים.
שכן בסופו של יום, מסתבר, כולנו ישראליים, גם החרדים. מלבד הקבוצות הקיצוניות, רואים החרדים בישראל את
מולדתם ולא היו מוכנים להמיר אותה בעד כל אתר אחר, או לשכוח את "עוף גוזל" ו"אדון שוקו". האמוציות, האינטרסים הפוליטיים והמצוקה הכלכלית משכיחים מכולנו לא פעם את העובדה הבסיסית הזו, אך בערב, כשהאבק שוקע, כולנו מצטערים על פטירתו של רב אהוב, ומצירים על לכתו של ענק תרבות חילוני. כשאריק איינשטיין נפטר, מתה גם פיסת ישראליות. ופיסת הישראליות הזו הרכיבה את הזהות של כל מי שחי כאן. גם שלנו, החרדים.
אל מול ארונו של הישראלי שידע לאהוב את כולם, ולהכיל את כל גווני החברה הישראלית - גם זו של בני ברק וקריית ספר - אנו מבינים כי עם המדינה הזו אנו מעדיפים להזדקן, ולא נותר לנו - אלא למחות דמעה על הגוזל שפרח, עף לשמים, ואיחד את כולנו לשעה קלה.
ברשת טוענים כי כך זה נשמע אמש (יום ג'), בעיצומה של חתונה חרדית, עם היוודע דבר פטירתו:
לפנייה לכתב/ת 
