יום פרידה מאריק איינשטיין: 'הוא נטוע בתוכנו'
מכל הארץ, בוגרים ובני עשרה, חילונים ודתיים - ליוו את הזמר המנוח והשתתפו בטקס האשכבה ובלוויה בת"א. דנה בת ה-16: "אני מעריצה שלו, הילדים שלי יגדלו על שיריו". נפתלי, חרדי מבני ברק: "הוא היה חתיך וכריזמטי. אגדה". מלכה מת"א: "ראיתי אותו בכסית. הוא היה האהבה הראשונה שלי"
בין עשרות אלפי המלווים שהגיעו מאז שעות הצהריים לטקס האשכבה של אריק איינשטיין בכיכר רבין בתל אביב והמשיכו ללוויה בבית העלמין טרומפלדור היו גם לא מעט חרדים. שניים מהם, אב ובנו, נפתלי (64) ואברימי (34) פישמן מבני ברק, כמוזיקאים בעצמם, התחברו לדמותו וליצירתו ובאו לחלוק לו כבוד אחרון.
פרידה מאריק איינשטיין - כתבות נוספות ב-ynet:
- 'מלך הקוליות': מות איינשטיין בחדשות בעולם
- איינשטיין והחרדים: האמינו שהוא עוד ישוב
- אריק איינשטיין: הפסקול של ישראל
נפתלי גדל בתל אביב וחזר בתשובה אחרי מלחמת יום כיפור, שבמהלכה פגש כחייל את איינשטיין ואת להקת הצ'רצ'ילים שהופיעו בפני היחידה שלו. "אריק היה הפרנק סינטרה הישראלי, האחד והיחיד", חזר נפתלי על המשפט שנשמע פעמים רבות ביממה האחרונה. "היה לו קול נדיר ותוכן השירים שלו היה איכותי ולא רדוד וזול כמו שאנחנו שומעים היום. הוא היה שחקן מעולה וזמר מעולה, ותסלח לי על הביטוי - גם חתיך וכריזמטי. ומעל כל המילים, הוא פשוט אגדה".
הבן אברימי, חרדי מבטן ומלידה, סיפר שכמתופף הוא נוהג גם כיום לנגן את שיריו של איינשטיין. "'מול הצמרות' ו'הוא לא ידע את שמה' אהובים עליי במיוחד", אמר.
ארבעה נזקקו לטיפול רפואי
גם יממה אחרי שנדם לבו של גדול זמרי ישראל, מעריציו עדיין מתקשים לעכל את האובדן. כבר בצהריים הגיעו עשרות אלפים לטקס האשכבה בכיכר, ומשם יצא מסע הלוויה ההמוני. במהלכו נפצעו ארבעה בני אדם באורח קל ונזקקו לטיפול רפואי. מאז שעות אחר הצהריים התכנסו רבים הן בכיכר והן ליד ביתו של הזמר ברחוב חובבי ציון, הדליקו נרות נשמה ושרו בליווי גיטרות.
דנה כהן בת ה-16 מראשון לציון הגיעה ללוויה של הזמר הנערץ עליה, שהפסיק להופיע יותר מעשור לפני שנולדה ושמרב הלהיטים שלו התפרסמו בימים שהוריה היו בגילה. "למרות שהוא לא מהתקופה שלי, תמיד שמעתי אותו בבית", היא אומרת. "חברות שלי לא השלימו עם ההערצה הזאת אבל זה לא מעניין אותי. כשאני מסתובבת כאן ורואה את כל עם ישראל זה מחזק אותי. כבר עכשיו אני יודעת שהילדים שלי יגדלו על שירים של אריק איינשטיין".
אורי מזור ומיכאל בז'רנו בני ה-18 הגיעו ללוויה כדי לחלוק כבוד לאיינשטיין, שכמוהו גם הם אוהדי הפועל תל אביב. "גדלתי על השירים של אריק באוטו ובנסיעות", אומר אורי. "האהדה שלו להפועל והשירים שלו 'אדומה שלי' ו'סע לאט' חיברו בינינו באופן מושלם".
מלכה מתל אביב המשיכה לעמוד בבית העלמין דקות ארוכות אחרי הלוויה והתקשתה להסתיר את התרגשותה. "בצעירותי הייתי הולכת לראות את אריק ב'כסית'", היא משחזרת. "באותה תקופה כל מי שהלך בדיזנגוף זכה לכינוי הגנאי 'מזדנגף'. החברים שלי בצופים נידו אותי אבל נשארתי נאמנה לאהבה שלי אליו. הוא היה האהבה הראשונה שלי ומאוד קשה לי עם זה שהוא לא יהיה איתנו יותר".
כבד לי על הלב
בין המלווים היו אמילי וצור, שני חברים בני 14. "אני עדיין גדלה על השירים שלו כמו 'אדון שוקו' ו'גברת עם סלים'", אמרה אמילי. "הוא איש מכובד. גם אימא שלי סיפרה לי שהיא גדלה עליו ולכן רציתי לבוא ולכבד, זה כבד על הלב".
צור מוסיף: "זה אדם שגדלנו פשוט על המוזיקה שלו. אני מכיר את הבן שלו, הוא גולש איתי בים. אני והמשפחה שלי עצובים מאוד".
כמה עשרות צעירים יושבים במעגל בכיכר רבין מול כמה נרות נשמה דולקים ושרים את "עוף גוזל". לא רחוק עומד אבנר (40), שהגיע במיוחד מבאר שבע. "היה לי מאוד חשוב להגיע", הוא מסביר. "בגילים שלנו, 40 פלוס,
אין אפשרות שאריק לא נטוע בתוכך. הוא אדם שלקח את השמיים והארץ ובאמצעות הקול שלו שם אותם בלבו של אדם אחר. באנו להחזיר".
גם גלי ונופך, שתי חברות מאזור המרכז, הרגישו חובה לצאת מהבית. "את הלילה כמעט לא עברנו בשלום", אומרת גלי. "הפתאומיות שבה הוא הלך גרמה לי להרגיש שחלק ממני ניתק. אי אפשר היה להישאר בבית".
נופך הוסיפה: "אני בשנות ה-50 שלי וכל חיי אני שומעת שירים שלו. כלומר אני מכירה אותו בעצם מהתקופה שבה הוא התחיל לשיר".
בהכנת הכתבה השתתפו גלעד מורג, קובי נחשוני ואיתי בלומנטל
לפנייה לכתב/ת 
