דירות היוקרה: לא כל פנטהאוז הוא לאוליגרך
שוק דירות היוקרה בישראל מנותק משוק הדיור הכללי ומתרכז בעיקר בירושלים ובת"א. בעוד בבירה רוכשים אותן בעיקר תושבים זרים לצרכי השקעה, בת"א המיליונרים קונים אותן למגורים. והאם יש פנטהאוזים במחירים יחסית סבירים?
איש העסקים לב לבייב השיק אמש (ד') את קומת הפלטינום בפרויקט היוקרה שלו "הרב קוק 7 " בירושלים, שבו הפנטהאוז היקר ביותר עולה כ-20 מיליון שקל. תג המחיר הזה אולי נשמע גבוה, אבל ממש לא יקר ביחס לתגי מחיר אחרים שמדביקות חברות הנדל"ן לדירות הפנטהאוז בפרויקטי היוקרה שהן בונות בישראל. לרוב נמכרות דירות אלה לתושבים זרים ואוליגרכים.
ובינתיים לידיעת בעלי דירות היוקרה:
כך למשל, בפרויקט העתידי "ארלוזורוב 17" בקרן הרחובות ארולוזורוב ובן יהודה בתל-אביב מתכוונת קבוצת דן למכור את דירת הפנטהאוז שבקומה ה-29 במחיר הגבוה ביותר בשוק - לא פחות מ-200 מיליון שקל. אחריה ברשימה דירת הפנטהאוז בפרויקט "מאייר ברוטשילד" בשדרות רוטשילד של חברת ברגרואין רזידנטיאל, שבו דירת הפנטהאוז מתומחרת סביב 170 מיליון שקל; והפנטהאוז בפרויקט "הירקון 96" ברחוב הירקון של קרן פייר, שמתומחר ב-150 מיליון שקל.
אבל לא רק אוליגרכים משקיעים מיליונים בדירות פנטהאוז יוקרתיות ויקרות. בחודשים האחרונים דווח על עסקת מקרקעין, לפיה איש העסקים גבי (גבריאל) תמן רכש דירת מיני-פנטהאוז בקומה ה-19 בפרויקט "הרברט סמואל 10" ברחוב הרברט סמואל בתל-אביב של האחים עופר תמורת 47 מיליון שקל. את יחידת הדיור רכש תמן מאשת העסקים ליאורה עופר. גם בפרויקט רובע "לב העיר" של חברת אוניל שבשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, הממוקם בקרן הרחובות מזא"ה ובלפור, עולה דירה דומה 47 מיליון שקל.
וזה עוד כלום: בפרויקט מגדלי "טיילת דוד" ברחוב הירקון, שבונה איש העסקים הנרי טייק, נמכרה דירת יוקרה שאפילו כלל אינה נחשבת "פנטהאוז" משום שהיא בקומה ה-17 מתוך 26 - בלא פחות מ-81.5 מיליון שקל. ובפרויקט במתחם "W תל-אביב" ביפו העתיקה מתכוונת חברת השקעות הנדל"ן האמריקאית RFR אחזקות למכור דירות פנטהאוז ב-58 מיליון שקל. ואלה רק כמה דוגמאות.
רוצים פנטהאוז ב-4 מיליון? תעברו לפלורנטין
כפי שניתן לראות, שוק מגורי היוקרה בישראל מנותק משוק הדיור הכללי ומתרכז בעיקר בירושלים ובתל-אביב. לרוב יימכרו דירות היוקרה כשהן עם נוף לים או במרכז העיר (תל-אביב) או באזור העיר העתיקה עם זיקה להיסטוריה (ירושלים). בעוד בתל-אביב הרוכשים קונים דירות יוקרה לצרכי מגורים, בירושלים לרוב ירכשו את הדירות לצרכי השקעה, והרוכשים יהיו מאופיינים בדרך כלל בזיקה יהודית וחרדית.
לדברי שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות אקסלנס, לשוק מגורי היוקרה יש חמישה מאפיינים: נדירות, מיקום, מיתוג האזור, המפרט הטכני, שם האדירכל ומשאב הקרקע. "חלק מהאנשים שרוכשים את הדירות האלה מגיעים מאירופה ובאמת חושבים שיצטרכו לגור פה, כפי הנראה בעקבות עליית גל האנטישמיות", הוא מסביר.
אבל בעוד שמחירי הדירות בקומות הנמוכות בפרויקט שהשיק לבייב בירושלים מתחילים בכמעט 5 מיליון שקל (ולא רק אצלו), ברחבי תל-אביב יש גם דירות פנטהאוז שעולות כך. על פי נתוני רשות המסים, המחיר הממוצע של דירות פנטהאוז בתל-אביב עומד "רק" על 7 מיליון שקל - כלומר בשוק דירות היוקרה בעיר ללא הפסקה יש גם פנטהאוזים שלא פונים לפלח מצומצם של אוליגרכים. מבדיקה שערכה חברת אלדר, לרוב רוכשים את הדירות הללו משפחות בוגרות או משפרי דיור בגילאי 40 ומעלה.
כך למשל, בפרויקט "פלורנטין 2" של חברת רוטשטיין, הממוקם בשכונת פלורנטין בדרום תל-אביב, מתומחרות דירות הפנטהאוז בקומות השמינית והתשיעית בכ-4 מיליון שקל. בפרויקט "ME" של חברות אשלי וש.מיכלסון בשכונת נווה שרת בצפון תל-אביב, מתומחרות דירות הפנטהאוז בכ-6 מיליון שקל. בפרויקט "גרוזנברג 37/39", שבונה חברת קרסו נדל"ן בקרן הרחובות גרוזנברג ואלנבי, מתומחרות דירות הפנטהאוז ב-9 מיליון שקל. ואילו בפרויקט "בצלאל" של צמח המרמן וקרסו נדל"ן, הממוקם בקרן הרחובות טשרניחובסקי ומכבי (ליד שוק בצלאל הוותיק), מוצעים הפנטהאוזים בכ-10 מיליון שקל.
"אנשים כאן יודעים לשלם", הסביר אמש מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, אורן הוד, את הבחירה לבנות עוד פרויקט יוקרה בירושלים. ולא בכדי: על אף מצוקת הדיור בשוק הכללי, כל עוד יהיה ביקוש לשוק דירות היוקרה - הן ימשיכו להיבנות ולהימכר.
