היום ההיסטורי: 66 שנה לכ"ט בנובמבר
בסוף נובמבר 1947 התקבלה באו"ם ההחלטה שהובילה למעשה למלחמת העצמאות ולהקמת מדינת ישראל, על חלוקת ארץ ישראל בין היהודים לערבים
66 שנים חלפו מאז היום ההיסטורי: בכ"ט בנובמבר 1947, בשעה 00:40, התקבלה החלטת האו"ם שהובילה למעשה להקמת מדינת ישראל. בשנה שעברה היום ההיסטורי עלה למודעות הציבורית שוב, כשבמועד סמלי זה אישרו חברות האו"ם ברוב מוחץ את קבלת פלסטין כמדינה משקיפה.
וגם השנה, הסכסוך הישראלי פלסטיני משיב מעט את היום ההיסטורי לכותרות. בבאר שבע כבר ציינו השבוע את כ"ט בנובמבר כיום ההוקרה השני לפצועי צה"ל ובתל אביב ייפתח, דווקא הערב, פסטיבל הקולנוע השנוי במחלוקת 48 מ"מ. הפסטיבל, שעוסק בנכבה, בפליטים הפלסטינים ובזכות השיבה עורר תגובות קשות מצד גורמים בימין וקריאות לביטולו מצד חברי כנסת.
ב-29 בנובמבר 1947 אישרה עצרת האו"ם ברוב של 33 קולות נגד 13 את תוכנית החלוקה, החלטת האו"ם 181, והחגיגות בארץ ישראל לא איחרו לבוא, אך לא נמשכו הרבה זמן. למעשה, בעקבות אותה ההחלטה, החלה מלחמת העצמאות.
ההחלטה עסקה בחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית. ההצעה עלתה לראשונה לדיון בינלאומי רציני כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, במסקנותיה של ועדת פּיל שיצאה לארץ ישראל על מנת לחקור את אירועי המרד הערבי. במסקנותיה קבעה ועדת פיל כי המשך המנדט הבריטי על ארץ ישראל אינו יעיל, ועל כן הציעה לחלק את הארץ ולהקים בה שתי מדינות: יהודית וערבית. אזור שלישי יועד להשאר תחת שלטון בריטי.
הצעות הוועדה נדחו על ידי שני הצדדים, אך שבו ונידונו כמה וכמה פעמים. בעקבות השואה, בתום מלחמת העולם השנייה, הפעילה ארצות הברית לחץ על בריטניה בעניין תוכנית החלוקה. רק לאחר שהבריטים החליטו את ידיהם מהמנדט על ארץ ישראל, הקים האו"ם ועדה מיוחדת לעניין, שנקראה אונסקו"פ (.U.N.S.C.O.P), ושעל בסיס המלצותיה התקבלה ההחלטה בכ"ט בנובמבר
בהסתמך על דו"ח אונסקו"פ, קבעה ההחלטה כי המנדט הבריטי יסתיים עד 1 במאי 1948,
ובריטניה תשלים את פינוי כוחותיה מהארץ בתוך שלושה חודשים נוספים. עוד קבעה הוועדה בפירוט כיצד תחולק הארץ בין יהודים והפלסטינים, לפי התפלגות האוכלוסין היחסית במקומות שונים.
כתב "ידיעות אחרונות" דוד גלעדי תיאר אז את החגיגות בעיר העברית הראשונה. "תל-אביב לא נתנה תנומה לעיניה בלילה שעבר. היא יצא מכליה. נתנה פורקן לשמחה, שדורות רבים הלכו וערגו עליה ולא זכו לה. היא התהוללה, השתוללה, נסחפה לסופה של התלהבות שהקיפה גדול וקטן. נתנה את קולה בשיר עד כלות הנפש, יצאה בריקוד מסחרר עד שאלפים סובבו במעגלות-מעגלות, הריעו בחצוצרות, הניפה דגליה, הריקה כוסות של ברכה לחיי המדינה העברית. צחוק היה מנת חלקם של עני ועשי, נער וזקן, נשים ואף הלבנה צחקה מלמעלה עד שמסר את מקומה לשמש, שאף היא זכתה לראות בני תשחורת שרים ורוקדים בחוצות העיר. תל-אביב הייתה שיכורת ניצחון".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
