תכנון, מארב, ירי, מרדף, צילום, הקלטה, נפילה. כך קרס "מבצע צבאי" לחיסול פלילי
כלי הנשק נגנב מקצין מבה"ד 1, היורה רק השתחרר מקרבי. גם ההכנה המדוקדקת להתנקשות בבני שלמה - יריבם של שלום דומרני והאחים לביא - לא עזרה לחבורה שנלכדה. לידי ynet הגיע התיעוד וחומרי החקירה מהאירוע שהוליד כנראה את מלחמת הפיצוצים באשקלון: מהסכסוך על מטמנת הזבל למעצר בקבר במירון ועד הווידוי בתא המעצר. מי הזמין את הרצח?
זה התנהל כמבצע צבאי לכל דבר. חוליית המתנקשים שביקשה לחסל את העבריין בני שלמה, סיירה לילה קודם סביב ביתו במושב חלץ שבדרום. כלי הנשק, רובה M-4 צה"לי, הוטמן מבעוד מועד בחורשה שליד צומת גבעתי. טלפונים מבצעיים, אופנוע T-MAX גנוב ומכונית מזדה לצורך מילוט לאחר הרצח כבר היו מוכנים. אפילו חדר במלון הושכר לטובת המבצע.
מאה על 100 - לכל הכתבות
הירי הוטל על מורדי דיין, חייל קרבי שרק סיים את שירותו הצבאי ו"גויס" למשימה. הכול עבד כמו שעון עד לשעה 09:45, אז דברים החלו להשתבש. היריות, לאכזבת החוליה, לא היו קטלניות, הבריחה תועדה על ידי המשטרה - כולל הקלטות מתוך החדר במלון - ואחרי מעצר בקבר רשב"י, מדובב הפיל בפח את הנאשם מספר 1.
על פי הדו"חות המודיעיניים של המשטרה יש קשר ישיר בין הפיצוצים באשקלון בשבועות האחרונים, שהדהדו בכל המדינה, לבין אותו חיסול כושל ב-2 ביולי. מפרטים שהגיעו לידי ynet ניתן לשרטט את הסיפור מאחורי המזימה להרוג את שלמה, שהיה פעם אחד האנשים הקרובים ביותר לשלום דומרני אבל עם הזמן הפך ליריב מר. הוא ניצל רק במזל.
הסכסוך
ביחידה המרכזית (ימ"ר) של מרחב לכיש בפיקודו של סגן-ניצב שמעון פורטל, מכירים היטב את הדמויות ורגילים לקרבות בין החבורות. שלמה היה עד לפני זמן לא רב יד ימינו של דומרני ושימש איש הכספים של הארגון. גורמי מודיעין במשטרה שמכירים את האיש מציירים אותו כאדם אינטליגנטי מאוד ובעיקר בעל כישרון להרוויח כסף. בין דומרני לבין שלמה התפתח ויכוח כספי שבסיומו החליט ראש הארגון על פרידה. השניים אף עשו זאת ברוח טובה, לטענת מקורבים. אבל כיוון הרוח השתנה במהרה.
על פי הדו"חות המודיעיניים של המשטרה, הסכסוך הגדול בין השניים קשור למטמנת זבל השייכת לדומרני: הוא ואנשיו דאגו שכל הקבלנים באזור אשקלון והדרום ישליכו את האשפה איפה שצריך. אלא שעם הזמן התברר כי שלמה, שעזר לכמה קבלני פיתוח לזכות במכרזים, נתן להם "גב" לזרוק את הפסולת במטמנות אחרות.
"כאן למעשה התחיל הסכסוך המר", מסביר קצין בכיר באגף המודיעין של המשטרה. העימות הפך במהרה למסוכן. הוא הוליד בתחילה ירי לעבר אחד הקבלנים שעובד עם שלמה, ומיד תגובה - רימון שנזרק לכיוון קבלן אחר שעבד עם דומרני.
באותו שלב, על פי דו"חות המודיעין, התחזקה הברית בין דומרני לבין האחים לביא מרחובות, עמוס ואופיר, שגם הם נחשבים ליריבים של שלמה. "פה החל מבצע התכנון ל'הורדת' בני שלמה", הסביר קצין בכיר. כשהקצין מדבר על הכנות, הוא מתכוון למה שנראה במבצע כמו ביחידה צבאית.
ההכנה
החבורה כללה את מורדי דיין, נסים כהן ומיכאל בן שמעון - צעירים בשנות ה-20 לחייהם מאשדוד. יום לפני הם שכרו חדר בבית מלון "מי עמי" בעיר. עוד באותו היום נכנסו הנאשמים לחנות "למטייל" וקנו כפפות וכיסויי פנים לצורך המבצע. קודם לכן הצליחו לארגן רובה M-4 שנגנב מקצין שמתגורר באשדוד ומשרת בבית הספר לקצינים, בה"ד 1. את הנשק הם החביאו בבור במרחק 200 מטרים מצומת גבעתי, זירת הירי.
איך נבחר המקום? מחומרי החקירה עולה כי החבורה ערכה סיור מקדים סביב ביתו של שלמה במושב חלץ. הם הניחו שביציאה מהבית, שלמה יעבור דרך הפנייה שמאלה בצומת גבעתי. לאחר שקבעו את המסלול, החליטו השלושה שדיין, האיש שבסופו של דבר סחט את ההדק, יוצב בצומת ויירה מתוך שוחה.
מפת האזור:
דיין, כך עולה מתחקיר המשטרה, היה עד לא מזמן חייל קרבי ובשירותו התמקצע בכלי נשק עם כוונות טלסקופיות. זאת גם הסיבה, כך מעריכים החוקרים, שעליו הוטלה משימת הירי, ועוד ממרחק. על פי התוכנית, כאשר יגיע רכבו של שלמה לצומת ה-T, ברמזור הוא יעמוד ממש מול פניו של דיין. על מנת להביא את המבצע לרמת דיוק מרבית, הציבה החבורה תצפיתן שעמד ביציאה ממושב חלץ ואמור היה לדווח על יציאת הרכב.
היריות
ב-2 ביולי בסביבות 09:00 התמקמה החבורה. דיין היה בתוך השוחה, בן שמעון המתין בחורשה עם אופנוע גנוב, ובמרחק לא רב חיכה נסים כהן עם המזדה - כל זה כדי לארגן דרך מילוט בטוחה ומהירה. 40 דקות בערך חלפו עד שהתצפיתן במושב חלץ דיווח על כך ששלמה ושני אנשים - גילי שאלתיאל ודניס וטקוביץ' - נכנסו לסקודה הממוגנת שלו ויצאו לכיוון הצומת. יעד החיסול ישב מאחורי ההגה. דיין היה מוכן, אבל אז צצה בעיה שלא נלקחה בחשבון: לפני רכבו של שלמה נעמד רכב אחר שהפריע לו בקו הירי.
לדיין לא הייתה ברירה - הוא המתין שמכוניתו של שלמה תנוע ותיכנס לצומת, לפנייה שמאלה. כשזה קרה הוא פתח בירי. בהתחלה כדור אחר כדור, ואז העביר למצב אוטומט, ממש ריסס את הרכב הנוסע. שלושת הנוסעים נפגעו - שלמה נפצע ברגלו, שאלתיאל סבל מרסיסים בפנים ושבר פתוח בברך שמאל, וטקוביץ' ספג כדור בראשו ונפצע קשה.
המבצע הפך בהרגה מבחינת המתנקשים לכישלון מהדהד. קודם כל, במקרה או שלא, בזמן הירי עברו במקום שני שוטרים מגדוד הפרשים שבצפון. השניים פתחו במרדף אחר החבורה שעשתה טעות אחר טעות.
החוליה המשולשת ברחה דרך מקומות שבהם אנשים הבחינו במתרחש וכיוונו את השוטרים לעברם. לאחר מכן הם נכנסו לעסק לקרמיקה שהנציח במצלמות האבטחה את בריחתם. בהמשך נטשו את מכונית המזדה 5 שמילטה אותם במושב שדה עוזיה, אבל שכחו בתוכה את הטלפון, מה שגרם להם לחזור אחורה ולהיות מתועדים שוב.
בדרך, השלושה השליכו את הרובה ואת הכפפות והמסכות במסלול הבריחה. הכול נתפס על ידי המשטרה. דיין, כהן ובן שמעון המשיכו לרוץ ברגל עד למושב שדה עוזיה והתקשרו לאסף לביא, שהגיע למושב שתולים ואסף אותם ברכבו.
הבריחה
בשלב זה החבורה כלל לא ידעה שאנשי היחידה המרכזית של מרחב לכיש כבר זיהו אותם. כל צעד נצפה מבעוד מועד. השלושה החליטו לברוח צפונה, כנראה מתוך מחשבה ששם לא יחפשו אותם שוטרים, למלון "לאונרדו" בטבריה.
לא עלה בדעתם שבלשים ידאגו להטמין בחדרם, עוד לפני שנכנסו אליו, מכשירי האזנה. במהלך שהותם בחדר נשמעו דיין, כהן ובן שמעון מדברים ביניהם. כהן התקשר הביתה וגילה שהמשטרה הגיעה אליו.
כהן (בטלפון): מה מותק שלי, מה קורה? ברוך השם, מה המצב?
בן שמעון: משטרה?
כהן: ימ"ר?
בן שמעון: מה היא אמרה מה קורה בטבריה? איך היא הגיעה לטבריה?
כהן (ממשיך בשיחה בטלפון): בסדר יהיה.
בן שמעון: בואנ'ה, זה מה זה מוזר גם, אתה יודע.
כהן: מה?
בן שמעון: רק עכשיו התחילו לפנות את החדר, מאחת עשרה. כבר אחת וחצי לא באו לפנות את החדר?
בן שמעון: מה זה מקרה?
כהן: באו לי משטרה.
דיין: בוא נתקשר נראה גם מה אם אצלי?
בן שמעון: תתקשר לאבא שלך.
כהן: מהר תתקשר לאבא שלך. תסגור את הטלפון ביד, זרוק את זה מהחלון, נו.
אז מבינים השלושה שמשהו מוזר קורה במלון.
כהן: הלו, הלו, תקשיב טוב אם לא התקשרו לבית מלון מהמשטרה אמרו להם חכו שמה, תעכבו אותם... אני מלשין... הלו, מקשיבים לאבא שלך לטלפון תנתק את הטלפון מורדי.
כהן: צריך לשבור את הכרטיסים.... אני אומר לך אחי תשמע טוב, התקשרו למלון אמרו להם תעכבו אותם אחרי. אני בן זונה אח שלי, אחת בצהריים, אנחנו צריכים לפנות את החדר באחת עשרה.
בן שמעון: מה נעשה?
כהן: וואלה היינו הולכים לרבי שמעון בר יוחאי.
השלושה עזבו את בית המלון, לא לפני ששברו את כל כרטיסי הסים שהיו ברשותם, ונסעו במונית לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. בלשי ימ"ר לכיש היו כל הזמן "על הזנב שלהם", ורגע לאחר שהגיעו לקבר, אולי לבקש עזרה מצדיקים, הם נעצרו.
המדובב
על פי דו"חות החקירה שהגיעו לידי ynet, נראה כי חוקרי המשטרה ניסו בכל דרך לקשור את האחים לביא להזמנת הרצח שנכשל. הניסיונות לא צלחו, ולבסוף נקשר רק בן דוד של האחים, אסף, המואשם שמילט את החבורה.
בנוסף לכל הראיות, והעובדה שמאוחר יותר נמצאו דגימות DNA של השלושה על הנשק, כיסויי הפנים, הכובעים וגם ברכב המילוט - הרי שהחותם הסופי היה בתא המעצר. החוקרים הכניסו לתאו של דיין שני מדובבים, והאיש שירה לפי האישום התוודה בפניהם.
דיין: מישהו מכר בקשר לטבריה. מישהו מכר אותנו בטבריה.
מדובב: מישהו מכר אותך מטבריה? או מישהו מכר אותך מאשדוד?
דיין חושד שאחד מהאנשים הקשורים לאיש שאיתו דיבר בטלפון והזעיק עזרה, פנה למשטרה. בהמשך הוא מספר למה עשה את שעשה.
מדובב: זה בשבילך או בשביל אנשים?
דיין: גם וגם. מי שלא יכול אני אשב.
מדובב: זה שאתה עושה בשבילו את כל הבלגן, זה שאתה עושה לו עכשיו את הטובה הזאת, זה אנשים שאתה מכיר? אתה עושה לו טובה שאתה עושה לו שפיטה? (כלומר "יושב בשבילו" - א"ס)
דיין: כן, בטח. בתור חבר, לא בתור שבאו אליי... לא חייל של אף אחד, חבר של כולם. אם לא תיקח אותי בתור חבר אני לא אהיה איתך, אתה מבין?
אחרי שדיין מאשר בפני המדובב כי הוא זה שירה, ומסמן לו כיצד נמלט ולאיפה, הוא חושב כבר על היום שאחרי ועל העונש שייגזר עליו.
דיין: אם אומרים לי שבע (שנים - א"ס), אחי אני לא יודע אם אני קונה בשתי ידיים. כי שבע זה ארבע שנים. זה שנתיים וחצי, זה עוד שנתיים וחצי.
בהמשך מספר החייל המשוחרר על חששו שבית המשפט יבקש להעניש אותו בחומרה.
דיין: איך זה כאילו מבחינת המשפט, איך זה שבן אדם בא לצומת ככה. השופט אמר איך בן אדם יכול לבוא לצומת מרכזית עם אלפי רכבים שנוסעים שם ולשחרר...
מדובב: בגלל זה שאלתי אותך מהשאלה הראשונה, מזל שלך באלוהים שמר עליך.
דיין: אחד לא, אתה מבין? אחד לא מת, מבין?
מדובב: איזה מזל.
דיין: מזל מאלוהים אחי.
השאלות
מבחינת חוקרי ימ"ר לכיש, מעצר חברי חוליית החיסול, שהוביל לכתב אישום, לא רק שפתר את תעלומת ניסיון החיסול של שלמה, אלא גם מנע שפיכות דמים גדולה יותר. "זאת חוליה שגויסה במיוחד למשימות כאלה", הסביר גורם בכיר במחוז הדרומי. "ארגוני הפשע סיגלו להם צורת עבודה חדשה - מגייסים 'עברייני רקק' כאלה כדי שיבצעו להם משימות. זה בדיוק מה שקרה בסיפור הזה. ממה שאנחנו יודעים זאת לא הייתה אמורה להיות העבודה האחרונה של החוליה הזאת". לשולחיהם, כאמור, לא הגיעו.
לטענת גורמי המשטרה, היה ברור שניסיון החיסול לא יעבור בשתיקה מצד שלמה וחבריו.
על פי הדו"חות המודיעיניים, הפיצוץ שהתרחש כמה חודשים לאחר מכן במכונית באמצע אשקלון - שממנו נהרג ג'קי בניטה ונפצע אבי ביטון, שניהם מקורבים של דומרני - היה פרק נוסף בעלילה. שבוע אחר כך נפצע אנוש עבריין אחר. בתיק זה אין חשודים ואף אחד לא נעצר, ובכל מקרה - במשטרה מעריכים שהירייה האחרונה בקרב בין העבריינים החזקים בדרום עדיין לא נשמעה.
סנגוריהם של האשמים - זוהר ארבל, ליה פלוס וחן בן חיים - מכחישים בשמם כל קשר למיוחס להם. לטענתם מדובר בתיאוריה קונספירטיבית שמציגה המשטרה שלא נאחזת בראיות אמיתיות.
לפנייה לכתב/ת 
