ביטוח לאומי: הטרדה מינית גרמה נכות נפשית

התנהגות בוטה ורצופה של מעסיק גרמה לעובדת התקפי זעם וחשש לצאת מהבית. התוצאה: נקבעו לה 40% נכות. מדריך לנשים המתמודדות עם הטרדה מינית בעבודה ותשובה לשאלה: מה הפיצוי הכספי המגיע לה?

עו"ד אייל פייפרפורסם: 02.12.13 , 16:53

גלית (שם בדוי) עבדה שנים רבות באותו משרד וסבלה פעם אחר פעם מהטרדה מינית מצד המעסיק שלה, שנהג להפנות כלפיה אמירות בוטות. בסופו של דבר היא מאסה בהתנהלות המשרד: היא התפטרה ופנתה לביטוח לאומי בתביעה שיכיר במקרה כתוצאה של הטרדה מינית בעבודה.

פסקי דין מעניינים - בערוץ משפט ב-ynet:

המוסד לביטוח לאומי שלח חוקרים למקום העבודה של גלית על מנת לבדוק את טענותיה, והם שוחחו עם עמיתים של גלית שאישרו שראו את המעסיק מטריד אותה. התיק הועבר לוועדות הרפואיות, שהכירו בכך שהתקפי זעם שמהם סבלה וחשש שהביעה מלצאת מהבית היו תוצאה של ההטרדה המינית שחוותה במשרד.

הביטוח הלאומי בדק את הנזקים שנגרמו לגלית וקבע לה נכות נפשית בשיעור 40%.

אילוסטרציה. 515 תלונות, רק 25 כתבי אישום(צילום: Shutterstock)

המקרה של גלית מייצג נשים רבות שבוחרות לא להגיש תלונה במשטרה במקרים של הטרדה מינית בעבודה, ובוחרות לטפל בו במסגרת אחרת – בין אם במסגרת תביעה בבית משפט, פנייה לביטוח לאומי או על ידי דרישת פיצוי ממקום העבודה עצמו. הן עושות זאת כי הנתונים מדברים בעד עצמם: ב-2012 הוגשו למשטרת ישראל 515 תלונות בגין הטרדה מינית, אולם בגלל הקושי להוכיח את האחריות הפלילית הסתיימו רק 25 מהן בכתבי אישום.

המוסד לביטוח לאומי ממשיך את המגמה של בתי הדין ושל המחוקקים ונוטה להכיר במקרים של הטרדה מינית במקום העבודה גם כתאונת עבודה.

מה הפיצוי על כל הטרדה?

חרף המודעות הגוברת והולכת לנושא ההטרדות המיניות במקומות העבודה, התופעה עדיין רחבה ופוגעת על פי הערכות משרד התמ"ת במאות אלפי נשים מדי שנה.

מדריך

הוטרדת מינית בעבודה? כך תוכיחי את זה

עו"ד מיה צחור

כמעט כל מי שחוותה הטרדה מינית חוששת שלא יאמינו לה. מה צריך לעשות כדי להגיש תביעה? לנהל יומן עם תאריכים, לשתף אדם קרוב בזמן אמת ולשמור מסרונים

הוטרדת מינית בעבודה? כך תוכיחי את זה

בשבוע שעבר אושר בקריאה שלישית תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית שמטרתו לנסות להמשיך לצמצם את התופעה בקרב עובדי ציבור. מהות התיקון היא הקביעה שלפיה התנהגות תיחשב הטרדה גם במקרה שבו האישה לא הראתה למטריד שהיא לא מעוניינת בהצעות או בהתייחסות המינית שהפנה כלפיה. בכך ממשיכה הכנסת את המגמה של בתי המשפט, המרחיבה את ההגנה על נשים במקום העבודה, במקרה זה תוך התמקדות בעובדי ציבור.

אלא שהמגזר הציבורי הוא רק חלק משוק התעסוקה בישראל. מה הסיכויים של נשים, גם כאלה המועסקות במגזר הפרטי, לזכות בהכרה בהטרדה מינית?

נשים יכולות לתבוע את המעסיק או ישירות את המטריד. החוק למניעת הטרדה מינית קובע שהן תהיינה זכאיות לפיצוי של עד 50 אלף שקל, זאת ללא הוכחת נזק כלשהו. על מנת להרתיע קבעו בתי הדין שנשים שהוטרדו מינית כמה פעמים תוכלנה לתבוע גם בגין כל מעשה בנפרד. כך למשל, אם יוכחו שלושה מקרים שונים של הטרדה, המעסיק/המטריד עשוי להיות מחויב בפיצוי של 150 אלף שקל ללא הוכחת נזק.

המעסיק שהתעלם

וכאמור, כמו במקרה של גלית, אישה יכולה לוותר על התביעה לפיצוי "ללא הוכחת נזק", ולתבוע פיצוי עבור הנזק שנגרם בפועל. נשים שהוטרדו מינית סובלות לעיתים מנזק נפשי המקשה עליהן לחזור למעגל העבודה,

ובמקרים מסוימים אף מפתחות פיברומיאלגיה (דאבת, מחלה הגורמת לכאבים כרוניים בכל הגוף ופורצת לעיתים בעקבות טראומות נפשיות).

כך קרה לאישה שעבדה בחברת הייטק ופנתה לבית המשפט בטענה שהוטרדה על ידי מעסיקה בשבעה מקרים שונים. הוא ליטף את רגליה, ליטף את שערה, קרא לה בשמות חיבה בעלי הקשר מיני ועוד. לטענתה, היא נקלעה לדיכאון קשה ששיתק אותה ומנע ממנה לעבוד. הפיצוי שקיבלה עמד על 400 אלף שקל.

במקרה אחר חויב מעסיק לפצות עובדת ב-300 אלף שקל בגין הטרדה המינית שממנה סבלה. בית המשפט קבע שהמעסיק התעלם מאותות אזהרה, כולל דיווח שקיבל מעובדים אחרים על המתרחש. הוא בחר לעצום את עיניו, והתוצאה הייתה שחויב לשאת באחריות ולפצות את האישה בעצמו.

הפיצוי ניתן בגין צלקות נפשיות שנגרמו לקורבן, קשיי תפקוד בבית ומשבר בזוגיות, אך בית המשפט הדגיש שהסכום היה גבוה יותר אלמלא הצליחה האישה להתאושש ולעבור לעבודה אחרת.