מחאה ועימותים נגד התוכנית ליישוב הבדואים
אלפים הפגינו ברחבי הארץ במסגרת "יום הזעם" נגד "תוכנית פראוור" להסדרת התיישבות הבדואים. שוטרים נפגעו באורח קל בצומת חורה, והעימותים עברו לשטח היישוב. מאות מפגינים חסמו רחוב בחיפה וספגו רימוני הלם, עשרות מחו גם בירושלים וביפו
הפגנות ועימותים אלימים פרצו הערב (שבת) מהדרום ועד הצפון נגד "תוכנית פראוור" להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. 28 בני אדם נעצרו במהלך האירועים, ו-15 שוטרים נפגעו באורח קל. לאחר שנרגעו המהומות בדרום ובחיפה, התקבצו עשרות בכיכר השעון ביפו למחות על התוכנית ועל המעצרים. ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם השר לביטחון פנים ועם מפכ"ל המשטרה ושיבח את פעולת המשטרה. "נמשיך לקדם את החוק למען עתיד טוב יותר לכלל תושבי הנגב", הבהיר.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
הנשק הכימי הסורי יושמד על ספינה בים
הכבוד האבוד של ענת אלימלך. השבוע לפני
מאות הפגינו בצומת חורה שבנגב ובשטח היישוב עצמו, התעמתו עם כוחות השיטור במקום ויידו אבנים לעברם. הם נשאו שלטים נגד התוכנית, הניפו דגלי פלסטין וקראו למאבק על גורל בתיהם, כהגדרתם. כוחות השיטור במקום ירו לעברם גז מדמיע ועשו שימוש באמצעים אחרים לפיזור הפגנות. חלק מהנפגעים פונו לטיפול בבית החולים סורוקה בבאר שבע. כביש 31 נסגר לתנועה מצומת שוקת ועד צומת תל ערד.
צפונה משם, בחיפה, הפגינו יותר מאלף בני אדם בצומת הרחובות בן גוריון ואלנבי, תוך שהם קראו: "נקריב את חיינו למען פלסטין" ו-"לא ניתן לפראוור לעבור". רבים מהם חסמו את ציר התנועה הסמוך וספגו רימוני הלם משוטרים שעשו מאמצים לפנותם. 17 בני אדם נעצרו באירועים. אחד השוטרים נפגע באורח קל מדקירה ברגלו ומפקד מחוז חוף חגי דותן נפצע קל בידו במהלך ההפגנה.
במקביל, יצאו מאות מתושבי טייבה, טירה וקלנסווה להפגין בכביש 444, סמוך לטייבה, וכמה עשרות בני אדם הפגינו גם בירושלים, סמוך לשער שכם, יידו אבנים לעבר שוטרים וניסו לחסום את הכביש במקום. בשעות אחר הצהריים התקיימו שתי הפגנות קטנות בגדה המערבית וברצועת עזה, לאות סולידריות עם המחאה בישראל. באל-בירה, סמוך לרמאללה, התקרבו עשרות פלסטינים להתנחלות בית אל, והורחקו מהאזור על ידי כוחות צה"ל. ברצועת עזה הפגינו עשרות בני אדם שנשאו שלטים נגד התוכנית.
"שעון החול הולך אחורה מבחינתנו", אמרו מפגינים בדרום, שהכריזו על "יום זעם" נגד התוכנית. "מדינת ישראל רוצה להוציא אותנו ממולדתנו ומאדמתנו ולא נסכים לכך". לדברי מפגין אחר, סיור ועדת הפנים באזורים המיועדים לפינוי התמקד "רק בערים שנוח להם לבקר בהם".
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' גינה את התנהלות המפגינים ואמר כי "לא יעלה על הדעת כי מתפרעים אלה יכלו את זעמם בשוטרים אשר עושים עבודה נאמנה במטרה לשמור על החוק ועל הסדר. משטרת ישראל נערכת לאפשר מחאה חוקית ולגיטימית. כאשר מופנית אלימות כה קשה נגד שוטרים ברור כי מטרת המתפרעים אינה מחאה לגיטימית וחוקית".
מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, אמר כי "המשטרה נערכה מבעוד מועד להתמודדות עם אירועי המחאה ובכך מנעה הסלמה". לדבריו, היא "תאפשר קיום אירועי מחאה לגיטימיים בכפוף לחוק ולא תאפשר הפרות חוק וסדר ופגיעה בשגרת החיים של התושבים". מפקד מחוז דרום, ניצב יורם הלוי, טען אף הוא להפרת תנאי קיום ההפגנה והוסיף כי "זה דבר שלא היה צריך לקרות. המארגנים איבדו שליטה על המפגינים. מצאנו את עצמנו נלחמים, זרקו עלינו אבנים ובקבוקי תבערה".
הצעת החוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב הוגשה על ידי הממשלה בעקבות מסקנות הוועדה להצעת מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג ולאחר בחינת הנושא של השר לשעבר בני בגין. היא עוסקת בפן המשפטי של סוגיית תביעת הקרקעות, לאחר שהמדינה הבהירה כי הדין הקיים לא מאפשר לקבל תביעות אלה, "אך בשל התנאים החברתיים והכלכליים המיוחדים בנגב, היוצרים בעיה חמורה הרובצת לפתחה של החברה בישראל זה עשרות שנים, מוצע לקבוע הסדרים מיוחדים לפתרון המצב, הסדרים הכוללים הענקת תמורה בקרקע ובכסף בשל תביעות הבעלות על הקרקעות".
מטרת הרפורמה היא לפתור באופן סופי את תביעות הבעלות של הבדואים על קרקעות הנגב, תוך הצעת מתווה של פשרה הכוללת העתקת מקומות מגורים ופיצויים כספיים באופן שיביא לסיום ההתיישבות הבלתי חוקית. דו"ח פראוור מתייחס לתביעות הבעלות שהגישו הבדואים בין השנים 1971-1979, בעקבות החלת הסדר המקרקעין בנגב הצפוני, בקרקעות שגם כיום מיושבות או מעובדות על ידי מגישי התביעות.
לדו"ח הוכנסו שינויים שיצמצמו משמעותית את היקף הקרקעות שיקבלו הבדואים לכ-100 אלף דונם בלבד, וזאת בהנחה שכל התובעים יצליחו להוכיח את זכויותיהם על הקרקע, ויקבלו את מתווה הדו"ח.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "פיתוח הנגב לטובת כלל תושביו הוא משימה לאומית מן המעלה הראשונה. הבדואים בנגב, המונים כיום כ-200 אלף נפשות, הם אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל וככאלה הם זכאים למסגרת כלכלית-חברתית שתאפשר להם לממש את ההזדמנויות לצמיחה העומדות לכל אזרחי ישראל. צריך לנקוט אמצעים יעילים כדי לאפשר לבדואים בנגב להיחלץ ממצבם האמור בתוך שנים אחדות ולהעניק להם את הכלים הדרושים כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד".
אישור המתווה בממשלה הוביל לתגובות חריפות וביקורת. לטענת ארגון עדאלה, מדובר בפגיעה אנושה בזכויות הבסיסיות של האזרחים הבדואים, "שתביא לעקירת עשרות אלפי תושבים מבתיהם והריסת כפרים רבים". מנהל פרויקט הנגב של עדאלה, ד"ר תאבת אבו ראס, הוסיף אז כי "ממשלת ישראל הכריזה מלחמה נגד הבדואים בנגב. אישור הדו"ח מוכיח כי הממשלה הזאת רואה בבדואים סוגיה ביטחונית ולא
אזרחים שווי זכויות".
הרפורמה, המעוגנת בחוק שעבר בקריאה ראשונה בחודש יוני האחרון, חוללה גם גל של התנגדות בכנסת. חברי הכנסת הערבים נטשו את המליאה, ח"כ אחמד טיבי שפך מים על הצעת החוק וחברי כנסת אחרים קרעו אותה מעל הדוכן.
הרשות להסדרת התיישבות הבדואים טענה, עם זאת, כי "התוכנית פורצת דרך וכוללת הסדרה של מרבית האוכלוסייה במקומה, תוך התייעצות, התחשבות ויצירת מודלים התיישבותיים כפריים וחקלאיים, בהתאם לצרכי המגזר הבדואי". ברשות הוסיפו כי התוכנית כוללת פיתוח
כלכלי והשקעה בתשתיות, חינוך ותעסוקה לטובת המגזר הבדואי בנגב.
בסטטוס שפרסם הערב בעמוד הפייסבוק שלו, אמר שר החוץ אביגדור ליברמן כי "ההפגנות הן חמורות אך צפויות. מחובתנו לפעול להפסקת המצב שנוצר ולפיו ישנם אזרחים במדינה שכפופים לחוקים, לחוקי התכנון והבניה, וישנם אלו שמצפצפים עליהם ויצרו באמצעות אלימות מצב שהחוקים אינם חלים עליהם". לדברי ליברמן, "אין שום סיבה שבאום אל פחם לא יבנו בניינים רבי קומות כפי שבונים בביירות, בקהיר ובעזה. גם שם אין רק בתים צמודי קרקע. המדינה חייבת לקחת יוזמה ולבנות עבור האוכלוסייה הערבית ערים מודרניות, לגובה עם כל התשתיות והאישורים. אישורי בניה זה לא רק ליהודים".
בהכנת הידיעה השתתף גלעד מורג
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
