עברתם את 40? ותרו על ריצות מרתון

‭,'מ‬ גבר בשנות ‭50-ה‬ לחייו, עסק כל חייו בפעילות גופנית קלה. עם פרישתו מהצבא, כתוצאה מהזמן הפנוי שנוצר לו והרצון להפחית במשקל ולשפר את מצב בריאותו, הוא החל להגביר בהדרגה את היקף פעילותו הגופנית. מריצות של כמה קילומטרים ביום הוא עבר להשתתפות קבועה בריצות מרתון ובתחרויות טריאתלון מפרכות. באחד מאימוני הרכיבה הקשים, שנמשכים כמה שעות, החל מ' להרגיש לחצים בחזה. הוא פנה מיד לבית חולים, ולאחר שעבר בדיקות רפואיות - התברר לו לתדהמתו שעבר התקף לב קל כתוצאה מחסימה חלקית באחד מעורקי הלב.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

עוד כתבות על כושר:

• כל פציעות הספורט הכי נפוצות - ואיך מטפלים
• גב' שריר: אולגה תייצג את ישראל ב"מרת עולם"
• HIIT: האימון ששורף שומן במשך יומיים אחרי
  

מ' הוא רק מקרה אחד מתוך תופעה הולכת וגדלה של אנשים בגילים ‭50-40‬ אשר מתחילים להתאמן מתוך מטרה להפחית במשקל הגוף ולשפר את מצבם הבריאותי, מגבירים את קצב האימונים, ועושים פעילות גופנית אינטנסיבית - אולי מדי. מחקרים חדשים מראים שדווקא אנשים אלה נמצאים בסיכון גבוה ללקות באירועי לב ולסבול מפגיעה בשריר הלב.

מתון זה בריא

נתון זה מפתיע כיוון שפעילות גופנית מתונה נחשבת ככלי מרכזי במניעת מחלות לב. הפעילות מרחיבה את עורקי הלב, מונעת שקיעה של כולסטרול בדפנות כלי הדם, מפחיתה את רמות הכולסטרול ומשפרת את תפקוד שריר הלב. מדוע, אם כן, דווקא בקרב אנשים שעוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית מתרחשת התופעה ההפוכה? התשובה לשאלה זו ניתנה רק לאחרונה, כאשר נחקרה ההשפעה הבריאותית של פעילות גופנית אינטנסיבית על מתאמנים בגילי העמידה. המחקרים נערכו כיוון שריצת המרתון, שבעבר נחשבה לאתגר למכורים לריצה בלבד, הפכה בשנים האחרונות לטרנד וכל רץ חובב שואף להשלים אותה.

מספר המשתתפים בריצות המרתון ברחבי העולם עולה בהדרגה. בשנת 1976 בארצות הברית היו ‭25-כ‬ אלף רצי מרתון, ואילו בשנת 2009 מספר הרצים גדל פי 20 כמעט, ‭470-לכ‬ אלף רצים. מספר עצום זה מאפשר לאסוף מידע על השפעת המאמץ הממושך על כלל הרצים, דבר שלא היה אפשרי לפני 20 שנה.

המחקרים הראו כי העומס שמופעל על הגוף לאורך ריצה של מעל שעתיים גדול מדי וגורם לתופעות אשר אינן מתרחשות בזמני ריצה קצרים יותר. אם בעבר חשבו ששריר הלב, בניגוד לשרירים אחרים בגוף, אינו יכול "להתעייף" לאורך מאמץ ממושך, הרי שכיום יש הוכחות ששריר הלב אינו חסין בפני "התעייפות".‬

מחקרים שבדקו רצים מיד בסיום ריצת מרתון גילו פגיעה ביכולת השריר להתכווץ, בדומה למצב שמתרחש בזמן התקף לב. תופעה זו חלפה לאחר כמה ימי מנוחה, אך בחלק ניכר מהרצים, לאורך זמן נוצרת צלקת בשריר הלב אשר פוגעת ביכולת הלב להתכווץ וגורמת לעלייה בשכיחות הפרעות הקצב. מעקב של 10 שנים אחרי הרצים במרתון ברצלונה מצא אצלם עלייה בשכיחות הפרעות הקצב בלב הגדולה פי עשרה מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית.

הגוף בסטרס

הפגיעה לא מתמקדת רק בלב. הגוף כולו מגיב כאילו נחשף למצב סטרס. יש עלייה בפעילות מערכת העצבים הסימפתטית, אשר אחראית על פעילות הגוף במצבי מתח קיצוני כגון חרדה, לחץ נפשי ועייפות. כתוצאה מכך, בקרב רצי המרתון נמדדה עלייה בלחץ הדם, ונמצאו קשיחות מוגברת בעורקים וכן עלייה בתהליכים החמצוניים. כל אלה יחד גורמים בסופו של דבר לפגיעה ולהיצרות בעורקי הלב. לכן, לא פלא שאוכלוסייה זו, למרות רמות הכולסטרול הנמוכות, נמצאת ברמת סיכון גבוהה הרבה יותר ללקות באירועי לב מאשר האוכלוסייה הרגילה.

חשוב לציין שלא נמצא קשר בין כושרו הגופני של המתאמן לבין תופעות אלה. לכן, אולי מומלץ לקחת דוגמה מרצי המרתון המובילים בעולם, שלמרות כושרם הגופני המופלא, בשל המודעות שלהם למאמץ הגופני הכרוך בריצה כזאת - הם מגבילים את עצמם לשני מרתונים בשנה.

חשוב לזכור: אימונים אינטנסיביים, אף שלעתים נדמה שהכושר הגופני ומצב המפרקים והשרירים מאפשרים זאת, הם לא אימונים מומלצים לאורך זמן. בוודאי לא מומלצים מאמצים ארוכים משעתיים. אימונים אינטנסיביים גם אינם תחליף לבדיקות רפואיות: דווקא אנשים שמבצעים אימונים אלה ומרגישים בריאים יותר וגם נראים כך - עלולים להיות בסיכון, ולכן מומלץ לבצע בדיקות מאמץ או בדיקות לחץ דם.

יש להגביר את העומס בהדרגה, להקפיד על זמני התאוששות - כולל ימי מנוחה - גם אם לפעמים זה נראה כצעד מיותר. כדאי לזכור גם שאימון בקבוצת אימון יכול להיות מאתגר, אולם לעתים הלחץ החברתי של הקבוצה דוחף את המתאמנים מעבר לגבול יכולתם, מה שעלול להזיק להם.

הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט, מכון פיזילייף בהרצליה לפיזיותרפיה, שיקום וכושר אישי