גל פיטורים במשק? האוצר יכול לעצור אותו

חשבתם שהדולר הנמוך לא משפיע עליכם? בימים אלו מפוטרים מאות ואלפי עובדים - כמעט רבע מציבור העובדים בישראל, שהם שכירים בחברות יצוא או בחברות תומכות יצוא, גם בגלל שער הדולר הנמוך. הדולר הנמוך מכרסם בהכנסות היצואנים ובימים אלו ממש יושבים באלפי חברות המנכ"לים ומנהלי הכספים על רשימות של אנשים המיועדים לפיטורים בשנת 2014, אלא אם שער הדולר יתחיל להתאושש ובהקדם.

• מכת אבטלה: 14,420 מפוטרים באוקטובר
• האם המשק הישראלי בעיצומו של גל פיטורים?
• לפיד על גל הפיטורים: "נתערב איפה שנוכל"
  

זה נשמע לכם מוגזם? הזוי? לא רציני? הלוואי שהייתם צודקים, אבל המציאות הקשה של שחיקה רב-שנתית מתמדת ברווחיות היצוא מתחילה לשבור ולהפיל חללים. במידה שלא ייעשה משהו ומהר – הכותרות על המפוטרים הנוכחיים עוד יחווירו לעומת הכותרות העתידיות הללו, ואת הסיבות לכך אפשר לקרוא במאמר הקודם שפרסמנו כאן.

(צילום: הרצל יוסף)

הפעם, באמת ובאופן חד משמעי, הפתרון נמצא בידי משרד האוצר. על שולחנו מצויה תוכנית שמימושה יכול לעזור ללכוד שתי ציפורים במכה אחת: גם להגן על מדינת ישראל מפני הסיכון של עליית חובות החוץ שלה וגם לעזור ליצואנים, שהם כיום גורם המפתח בהמשך צמיחת המשק הישראלי ובמקביל למנוע פיטורי עובדים.

התוכנית הזו, מציעה לגדר בהיקפים גדולים את החוב החיצוני של מדינת ישראל. היא מקובלת על בכירים במשרד האוצר וגם נתמכת על ידי בנק ישראל. תוצר הלוואי שלה יהיה עליית שער הדולר.

האיום המתמיד: פיחות השקל

חשוב להבין: החוב החיצוני של מדינת ישראל, העומד נכון לימים אלו על היקף של כ-100 מיליארדי שקלים (29 מיליארדי דולר), נקוב ברובו במטבע דולר וחלק קטן ממנו במטבע אירו. הוא חושף את המדינה לסיכוני מטבע, לאור העובדה שהמקורות לכיסוי החוב הם שקליים (תקבולי מס הכנסה בעיקר).

כלומר, אם ייווצר פיחות בשקל שיימשך זמן רב, מדינת ישראל תצטרך לשלם הרבה יותר שקלים לחו"ל. למעשה, קיים איום פוטנציאלי מתמיד העלול לפגוע בתכנון התקציבי של משרד האוצר ברמה השנתית והרב שנתית כתוצאה מפיחות השקל מול הדולר ומול האירו.

על פי התוכנית הקיימת, תשלומי הקרן והריבית שעל מדינת ישראל לשלם בשנת התקציב 2013 ו-2014 עומדים על כ-18 מיליארדי שקל בכל אחת מהשנים. לצורך העניין, פיחות של השקל בשיעור של 10%, מעלה ב-1.8 מיליארדי שקל את היקף התשלומים הללו.

תחזית החזר החוב החיצוני של ישראל בשנים 2012-2041 (במיליוני שקלים)

מדובר על היקף כספי גדול מאוד ובעיקר בלתי מתוכנן, ובמידה שיקרה - הוא עלול אפילו לחייב העלאת מסים. וזה מבלי להתייחס לעלייה של כ-10 מיליארדי שקל ביתרת החוב החיצוני במונחי שקלים.

הגיע הזמן לנהוג כפירמה עסקית

בתיאוריה ובפרקטיקה של עולם ניהול הסיכונים הפיננסיים בכלל, וגידור סיכוני מט"ח בפרט, קיים כלל ברזל הקובע, כי פירמה עסקית ללא מקורות במטבע זר לא תיקח הלוואות במטבע זר. פירמה זו תקבע את המימון הקצר וארוך הטווח שלה במטבע בו היא מקבלת את הכנסותיה.

מדינת ישראל מעולם לא פעלה כך. נכון, המדינה לא עובדת כמו פירמה עסקית, אבל בתחומים הפיננסיים מן הראוי שהיתה עובדת כך. בראיית עולם של ניהול סיכונים פיננסיים המסקנה פשוטה: מדינת ישראל צריכה להפוך את התמהיל הדולרי של החוב החיצוני שלה לתמהיל שיקלי כמו כל פירמה עסקית או בנק.

(צילום shutterstock)

ביסוס למסקנה זו מגיע משורה של מחקרים אמפיריים חשובים, שהתפרסמו בעשור האחרון. למעשה, ידוע שהחברות בארגון המדינות המפותחות (ה-OECD), מחזיקות בממוצע רק כ-70% מהחוב שלהן במטבע זר, זאת לעומת כ-90% של ישראל.

כלומר, רק כדי להתקרב לממוצע המדינות המפותחות, מדינת ישראל צריכה לגדר באופן מיידי כ-20% נוספים מהחוב החיצוני שלה, בעוד שכיום מגודרים רק כ-10%. רמת הדולר הנוכחית הכה נמוכה, קרוב ל-3.50 שקלים לדולר, היא רקע מצוין לביצוע התוכנית הזו. המהלך יתרום לא רק להקטנת סיכוני המט"ח של מדינת ישראל, אלא גם יזרים ביקוש לדולרים בשוק המט"ח הישראלי.

להערכתנו, הפעלת התוכנית הזו באופן מאסיבי יכולה להעלות את שער הדולר בצורה חדה. אם שער הדולר אכן יעלה לתקופה ממושכת, איום הפיטורים ירד מעל ראשם של מאות אלפי עובדים במשק הישראלי, וזה בעצם מה שהאוצר הכריז כי הוא מעוניין בו.

הכותב הוא יו"ר רויטר מידן ומנכ"ל חיסונים פיננסים