גל פיטורים? ענף הביוטכנולוגיה זקוק לעובדים
כ-10,000 עובדים בישראל כבר עובדים בחברות העוסקות מחקר ופיתוח בתחום הביולוגיה לצרכים כמו רפואה, תעשייה וחקלאות. בימים אלו של פיטורי אלפי עובדים במשק - על הממשלה להירתם לתמיכה מאסיבית בענף. דעה
בימים אלה פוקד גל פיטורים את המשק , עם הודעותיהן של חברות כגון כי"ל, בז"ן, בבילון וסרגון על פיטורים של עשרות ומאות עובדים. מצב זה מחייב חשיבה מחודשת לגבי תעשיות שיכולות להפוך לקטר התעסוקה הבא של מדינת ישראל, כמו ענף הביוטכנולוגיה - הבולט בשיעורים הגבוהים של מקומות העבודה האיכותיים שהוא מייצר.
תעשיית ההיי-טק תמיד נחשבה לקטר הצמיחה של המשק הישראלי, אולם בשנים האחרונות עבר הענף טרנספורמציה. על אף שעדיין מדובר בנדבך חיוני בייצוא המקומי, הרי שהוא מייצר פחות ופחות מקומות עבודה. חברות היי-טק מצמצמות את מספר העובדים ופניהן לפיתוח טכנולוגיות "רזות", שדורשות פחות כוח אדם מבעבר.
בנוסף התבשרנו לאחרונה, כי בעוד השכר הממוצע עומד על כ-9,000 שקל, השכר החציוני במשק נמוך מכפי שחשבנו עד כה ומחצית מהעובדים משתכרים מדי חודש כ-6,500 שקל בלבד. התפתחויות אלה מעידות על המשבר במשק הישראלי ועל עלייה בפערים ובקיטוב בהשתכרות בין העשירונים העליונים, ש"מושכים" את גובה השכר הממוצע למעלה, לבין המעמד הבינוני, בו רמת האבטלה נמוכה יחסית, אך חלה ירידה מתמשכת בשכר ועלייה בחלקיות המשרות.
אם מגמה זו תימשך, אנו צפויים להוסיף לסבול מפריון עבודה נמוך ומשיעורי צמיחה מדשדשים הפוגעים בסופו של דבר בכח הצריכה במשק ובכיס של כולנו.
אומת סטארט אפ ללא עובדים
ישראל היא אולי ה"סטארט אפ ניישן" ושנייה רק לעמק הסיליקון במספר האקזיטים. עם זאת, חברות התוכנה שלנו עוסקות בעיקר בפיתוח אפליקציות למחשב ולסלולר – ולא בייצור מוצרים ושירותים המצריכים מאות ואלפי עובדים. גם תעשיית הגז והנפט לא דורשת ידיים עובדות רבות, אלא נשענת בעיקר על טכנולוגיה ומחשוב מתקדם.
הפתרון יכול להגיע מענף הביוטכנולוגיה - תמיכה בענף ועידוד היזמים להקמת חברות יצרניות המעסיקות עשרות ומאות עובדים, עשויים לשנות את מפת התעסוקה של המדינה.
בישראל קיימות בין 700 ל-800 חברות העוסקות במחקר ופיתוח בתחום הביולוגיה לצרכים כגון רפואה, תעשייה וחקלאות. כבר היום הן מעסיקות כ-10,000 עובדים, עם צפי להגדלת שיעור המועסקים ככל שהחברות יתפתחו.
עוד מעניין לגלות, כי רוב העובדים בתחילת דרכה של חברת ביוטכנולוגיה, הם אקדמאים בעלי תארים מתקדמים. עם התקדמות הפעילות נכנסים למעגל העבודה עובדים נוספים מכל הרבדים של החברה הישראלית. בנוסף, החברות בענף מייצרות גם מאות ואלפי מקומות עבודה במעגלים השני והשלישי במשק, כולל מדענים ועובדי ייצור במעבדות התמיכה, משווקים ועובדים במערך התומך.
נוסף על אלה, ענף הביוטכנולוגיה לא מעשיר רק מעט יזמים, שה"אקזיט" רשום על שמם, אלא מאפשר חלוקת עושר טובה יותר לקבוצה גדולה בהרבה של עובדים, התורמים מצדם למשק במסים מהכנסתם ומצריכה פרטית.
מנוע צמיחה חשוב
המסקנה היא, שענף הביוטכנולוגיה הוא מנוע צמיחה חשוב לכלכלה הישראלית ועל הממשלה להירתם לתמיכה מסיבית בו. הכנסת עובדים חדשים בתמיכה ממשלתית לחברות אלו תסייע לא רק ביצירת מקומות עבודה איכותיים, אלא גם בפיתוח מוצרים ושירותים מתקדמים, שיעניקו לישראל יתרון איכותי בשווקים הבינלאומיים.
העלות של הקצאת משאבים לענף היא שולית ביחס לתמיכה האפשרית ברבבות מובטלים, העלולים להיפלט מחוץ למעגל התעסוקה אם לא נתעורר בזמן. המדינה כבר החלה לפעול, למשל בהקמת קרנות ובניית מנגנון "כרית בטחון" לגופים מוסדיים, שישקיעו את נכסיהם בקרנות המשקיעות בתחום מדעי החיים והיי-טק, אך אין די בכך.
אם אנחנו רוצים למקסם את הפוטנציאל של הענף, על הממשלה להגדיל את תקציבי המדען הראשי בתחום, להרחיב את השקעות המוסדיים בחברות טכנולוגיה, להקצות שעות הוראה לפיתוח לימודים במערכת החינוך, ולתמרץ כספית לימודים בתחום בקרב המוסדות להשכלה גבוהה.
הממשלה גם נדרשת לסייע לחברות ביוטכנולוגיה ישראליות ביצירת שיתופי פעולה בינלאומיים, להעניק תמריצים והטבות מס ליזמים בתחום, וליישם את תכניתה לשילוב חרדים וערבים בתעסוקה דווקא בענף זה, המשווע לידיים עובדות איכותיות. אם נשכיל לתמוך בביוטכנולוגיה הישראלית, ניתן זריקת עידוד לחדשנות וגם נגן טוב יותר על מקומות העבודה שלנו.
הכותב הוא מנכ"ל חברת הביו-רפואה פלוריסטם
לפנייה לכתב/ת 
