אולמרט: הכרזנו מלחמה על הממשל האמריקני
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט תוקף הערב בחריפות את התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין הגרעין האיראני: "מפוטין תבוא ההצלה? במי אנחנו מתגרים? אפשר לעשות דברים בשקט". האלוף במיל' עמוס ידלין: "איראן נמצאת במרחק פריצה מפצצה"
ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, העביר הערב (א') ביקורת פומבית ונוקבת על בנימין נתניהו בכל הנוגע לטיפולו מול ארצות הברית בעניין איראן. לדבריו, ראש הממשלה מבצע פרובוקציות מול אובמה ומעלה את המחלוקות עם בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל מעל פני השטח. "הכרזנו מלחמה על ארצות הברית. מפוטין תבוא ההצלה או מאובמה? אנחנו צריכים לצאת נגד נשיא ארה״ב? לעורר שאלות, להתווכח, בדיון סגור, בהחלט כן", אמר בכנס של המכון למחקר ביטחון לאומי. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב לדברים בטקס הדלקת נר חמישי של חנוכה בבית הכנסת הגדול ברומא, ואמר כי "בניגוד לאחרים, כשאני רואה שאינטרסים חיוניים לביטחונם של אזרחי ישראל נמצאים בסכנה - לא אשתוק. קל מאוד לשתוק ולהרכין ראש, אבל אני מחויב לביטחון עמי ולעתיד מדינתי".
עוד בחדשות ynet:
אולמרט ציין כי גם במהלך תקופתו כראש ממשלה היו חילוקי דעות עם הממשל האמריקני אך "בשום מקרה לא רצינו שהמגעים והדיונים הללו יהפכו להתנצחות פומבית בינינו ובין בעלות בריתנו. ודאי שלא עלה על דעתנו לנהל קרב נגד בעלת הברית מספר אחת של ישראל ולשסות את הקונגרס בנשיא, דבר שהוא גם חסר תקדים. סכנתו ונזקיו גדולים לאין ערוך מההישגים הפוטנציאליים".
אולמרט הוסיף כי צריך להבין שבארה"ב יש נשיא אחד – אובמה. "אתם יכולים לתאר לכם נשיא אחר, שמקבל את האזהרות של ישראל ומחר בבוקר צריך לפעול על פי האזהרות שמגיעות מירושלים כי אם לא, יבולע לו? זה רציני?! אם את האזהרות האלה היינו מפעילים בדרך הראויה בשקט במסלולים הסמויים שבנינו במשך עשרות שנים מול הממשל האמריקני היינו מקלים בהרבה על הממשל הזה לקבל את ההחלטות שאנחנו רוצים".
אולמרט: ישראל לא צריכה להוביל מהלך מול איראן
לדברי אולמרט, מי שצריך להוביל את המהלך הבינלאומי הן ארצות הברית והמעצמות. "ישראל צריכה להיות שותפה במאבק הזה, אך איננה יכולה ואיננה צריכה להוביל את המאבק הבינלאומי הזה. זו הייתה עמדת ממשלת שרון וגם עמדת
ממשלתי", אמר. "אינני זוכר, למעט הצהרה כללית בתקופתי, אני לא זוכר גם בתקופת שרון הצהרות ואיומים, אלא אני יודע על דיונים שקטים ואינטנסיביים בלתי פוסקים, שניהלה ממשלת שרון וגם בתקופתי".
אולמרט אמר כי האיום מצד איראן הוא יכולתה לפתח גרעין למטרות שאינן למטרות שלום, אלא לאיום על ישראל. "ממשלות ישראל עסקו בסוגיה הזו הרבה יותר מאשר בעשור האחרון. שתי ממשלות, ממשלת שרון והממשלה שבראשה עמדתי, הגדירו את העמדה הישראלית לגבי העיסוק בסוגיה: ישראל איננה יכולה ולא תשלים עם איראן גרעינית. זה מהווה איום ממשי על קיומה של המדינה", אמר אולמרט. "החל משנת 2009 חל שינוי יסודי בהתנהלות של ישראל בכל מה שקשור לטיפול שלנו בסוגיה הזאת. פעלנו בשקט, היו פעולות מכאיבות וקשות מאוד שאולי תרמו לכך שהחששות של ישראל שלאיראן יהיה נשק גרעיני ב-2009 לא התממשו גם בסוף שנה זו".
ראש המכון למחקר ביטחון לאומי עמוס ידלין, אמר בכינוס המיוחד כי איראן נמצאת בנקודת פריצה לייצור פצצה גרעינית. לדבריו, לא מדובר בתוצאה של ההסכם הנוכחי אלא במהלך מתמשך של שנים, שבהן לא נעצרה התוכנית האיראנית על ידי העולם. "יש לזכור כי מדובר בהסכם ראשוני ולא בהסכם סופי. יש בהסכם הזה אמירות מעצבות על ההסכם הסופי, ולכן הוא לא רק התחלתי", אמר ידלין. "העובדה שאיראן מדינת סף גרעיני לא נובעת מן ההסכם הזה, אלא בגלל שהאיראנים פיתחו יכולות במשך שנים ארוכות, ואף אחד לא הצליח לעצור אותם. איראן נמצאת במרחק פריצה מפצצה. זה עצוב, אבל זו עובדה".
ידלין הוסיף עוד כי "בשלוש השנים האחרונות הוחצן הוויכוח על איראן והוא הגיע לקדמת בימת הדיון הציבורי, וזאת ביוזמת בכירים מאוד במנהיגות הישראלית. הציבור ברובו נשאר נבוך וחסר כלים לגבש דעה בסוגיה זו, בשעה שאחד אומר כי תקיפה זה הדבר הטיפשי ביותר לעשות, ואילו האחר אומר כי היה צריך לתקוף כבר אתמול".
הנגבי: הסכם כניעה וניצחון לאיראן
ח"כ צחי הנגבי תקף את ההסכם שהושג וכינה אותו הסכם כניעה. "בעבר הסכמנו שלא להסכים בנושא אחד, וזה הנושא האיראני. הגישות שלנו שונות, שלי ושל אולמרט. אין חולק על כך שאם איראן תצטייד בנשק גרעיני, זה יהווה איום חמור על ביטחון ישראל", אמר יו"ר ועדת חוץ וביטחון לשעבר. "אין נכונות איראנית לוותר מרצון על תוכניתה עדיפה מפני כל חלופה אחרת. אין חולק על כך שאיראן בנקודת זמן קריטית, לקראת השלמת הפיכתה למדינת סף גרעינית. פרק הזמן להפוך לבעלת נשק גרעיני אינו יותר מכמה חודשים. אין על כך חולק".
הנגבי אמר כי על פי ההסכם יש הקלות על איראן ומוענקת לה לגיטימציה לדברים שנעשו בדרכים לא חוקיות. "המערב הסכים שההסכם הסופי יתיר לה להעשיר אורניום במתקניה, אלה שהוקמו בחשאי, ואלה שבגללם הוטלו על איראן סנקציות. אם זו לא תבוסה מוסרית, מהי תבוסה מוסרית? אם זו לא כניעה מה היא כניעה?", תהה.
על פי ח"כ הנגבי, ההסכם חושף את הרווחים של איראן מההסכמות, וכיצד הצליחה לקבל הטבות ללא מתן דבר משמעותי. "איראן התחייבה לא לבנות את אראק, אך ממילא המתקן הזה יושלם רק בעוד כמה שנים. איראן זוכה בהכרת המערב בזכותה להמשיך ולהעשיר אורניום. המרחק שנותר לאיראן עד פריצת דרך הוא מזערי", אמר הנגבי. "לדעת ישראל לא הייתה כל סיבה למיתון הסנקציות, במיוחד לא לנוכח הצעדים המאוד מינוריים של איראן".
על העמדה הישראלית אמר: "קולנו איננו קול קורא במדבר. אם ישראל תגמגם או תתחנף כל הקולות האחרים יחלשו גם הם. יש לעמדה שלנו תמיכה לא מעטה בקונגרס, יש לנו תמיכה גם בקרב מעצמות אירופיות, וגם יש תומכות בעמדה שלנו גם אם לא בפומבי בסביבה שלנו. גם אם זה מעורר אי נחת בקרב ידידותיתיה, אבל זה לא צריך להרתיע אותנו. במקביל, יש לחזק את הדיאלוג הדיסקרטי בין ישראל ולארה״ב".
להשקפת הנגבי, העמדה הישראלית צריכה להיות חריפה יותר. "על ישראל לתבוע את הוצאת כל האורניום המועשר שנצבר, 7.2 טון שיאפשרו בניית כמה פצצות", אמר. "עלינו לתבוע פירוק של הכורים בנתנז ובקום. ישראל לא מתנגדת שאיראן תפתח אנרגיה גרעינית. כמעט 20 מדינות מחזיקות באנרגיה זו, והן לא מעשירות גרם אחד של אורניום מועשר וגם לא צנטריפוגה אחת".
על פי ההסכם שעליו חתומות ארצות הברית, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין וגרמניה, איראן תוכל להעשיר אורניום עד לרמה של 5 אחוז בלבד, ולא תוכל להעשיר יותר מ-20 אחוז. בנוסף, יהודק הפיקוח על מתקני הגרעין. מצד שני, המעצמות התחייבו
לא להטיל עוד סנקציות ובמקביל לצמצם את אלו הקיימות על שוק המתכת, על חלפים לרכב ומטוסים ועל מוצרי נפט מזוקקים. בבריטניה כבר הזהירו את ישראל לא לחתור תחת ההסכם ולא לנסות להרוס את התוצאות שהושגו עד כה, ונחשבות בעיני המעצמות הישג.
הסכם הביניים יהיה בתוקף למשך שישה חודשי משא ומתן. נשיא ארה"ב ברק אובמה ושר החוץ שלו, ג'ון קרי, הבטיחו כי בהמשך ייחתם הסכם קבע שיפרק את איראן מיכולותיה הגרעיניות הצבאיות. בישראל חוששים כי הסכם הביניים יהפוך להסכם קבע, ועלול להפוך את איראן למה שהיא כיום - "מדינת סף גרעינית" שיכולה להשיג חומר לנשק גרעיני בתוך 8-6 שבועות.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
