כפר גלובלי: מוסלמית מסודן, לומדת בפתוחה
נג'וד חסן מחרטום וחייראללה סביח הירדני רחוקים מלהיות ציונים, ובכל זאת הם לוקחים קורסים מקוונים בפרויקט חדש של האוניברסיטה הפתוחה. בשיחה עם ynet אומרת חסן: "אני לא חוששת מביקורת, אני רוצה לרכוש ידע"
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- "אתה לא אדם, אתה מוצר". חיי עובדי הקבלן
- חום אוקטובר-נובמבר: מהיבשים זה 70 שנה
- ביום חתונתו: דרור אלפרון ישוחרר ממעצר
אחת הסטודנטים האלה היא נג'וד חסן, תושבת חרטום בירת סודן, שהסכימה היום (ב') לשוחח עם ynet. לשאלה אם קורס שנלקח מאוניברסיטה ישראלית יתקבל בעין יפה במדינתה היא ענתה: "אני לא חושבת שתהיה ביקורת נגדי בכל מה שקשור ללימודים וידע". היא מצטטת פתגם מוסלמי רווח שלפיו "תבקשו ידע, אפילו בסין". לדבריה, "איני חוששת מהביקורת בשום אופן כיוון שאני מאמינה במטרה שלי – שהיא לרכוש ידע".
למיזם היא הגיעה במהלך שיטוט באינטרנט. היא נרשמה, התקבלה והחלה ללמוד קורס בפסיכולוגיה חינוכית בשפה הערבית. "בחרתי באוניברסיטה ישראלית קודם כול בשל ריבוי השפות", היא מסבירה. "חוץ מזה אני מודעת לעוצמה של הלימוד והשיטה הישראלית, שאותה גם רציתי להכיר באופן אישי. במקביל, האוניברסיטה הפתוחה הציעה קורס שרציתי ללמוד עוד מילדות. זה קורס שיסייע לי לגדל את הילדים שלי".
חסן אינה סטודנטית חדשה. היא למדה בפקולטה לספרות באוניברסיטת חרטום, עשתה תואר שני באוניברסיטה במוסקבה ובימים אלה היא עושה דוקטורט בארכיאולוגיה. "הלימודים בסודן חזקים וקשים וקיימת תחרות בין הסטודנטים סביב קבלה למוסדות", היא אומרת, ומוסיפה: "גם הלימודים בישראל חזקים ומצוינים".
מי למעשה מלמד אותך?
"למרצה שלי קוראים איברהים ג'אבר. כמו כל המרצים בעולם, הוא מעביר את המידע בצורה פשוטה וטובה ונותן הזדמנות לדיון ודיאלוג פתוח. ההרצאות שלו מהנות מאוד. הוא מציג שאלות עד שהתלמיד מסביר באופן מפורט מה הוא הבין מהחומר".
בעיניי זאת מהפכה
למיזם של האוניברסיטה הפתוחה נרשמו כבר 2,000 משתתפים מכל העולם. מדובר בקורסי העשרה אקדמיים המוצעים באופן מקוון ובחינם לכל מי שחפץ בכך. הקורסים מועברים במקבץ של חבילות לימוד שכוללות קטעי וידאו של הרצאות (4-2 סרטונים בכל שבוע), פרקים מספר לימוד דיגיטלי, מאמרים, מצגות, מבחנים ועבודות. מדובר בקורסי העשרה בלבד ולא בתואר אקדמי.
האוניברסיטה הפתוחה היא הראשונה בארץ שמיישמת את המיזם באופן עצמאי והיחידה בעולם שמשיקה אותו בארבע שפות: עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. כרגע היא מציעה קורס אחד בכל שפה: מזרח תיכון בימינו (עברית), פסיכולוגיה בחינוך (ערבית), יחסי יהודים ונוצרים מימי הביניים ועד העת החדשה (רוסית), וג'נוסייד (אנגלית).
"מדובר באחת האופנות החמות היום בהשכלה הגבוהה כי לפתע היא בחינם ופתוחה לקהל הרחב", אומר ד"ר יורם קלמן, מנהל היוזמות האקדמיות הבינלאומיות בפתוחה. "המשתתפים משתמשים בקורסים האלה כמה שהם רוצים. האוניברסיטה לא אומרת להם איך לעבוד. המטרה היא ליצור עניין אצל אלה שמבקשים להרחיב את האופקים, או לאפשר זאת לאלה שאין להם היכולת הכלכלית לכך. בעיניי זאת מהפכה".
שיטות הלימוד של האויב
חייראללה סביח, מורה ירדני, הצטרף גם הוא לפרויקט בעקבות שיטוט אקראי באינטרנט. אבל הוא נזהר ביחסו לישראל: "זאת לא נורמליזציה. אני לא מכיר בישות האויב הישראלי. אני סבור שהמרצים הם ערבים ישראלים, כיוון שהערבית שלהם טובה מאוד".
איך אתה מעריך את רמת הלימוד הישראלית?
"אני לא מעודכן בשיטות הלימוד של האויב. ירדן היא מהמדינות המתקדמות בחינוך וכל העולם יודע זאת".
אז למה בחרת ללמוד באוניברסיטה ישראלית?
"לא בחרתי את האוניברסיטה אלא את הנושא.
מה שהביא אותי להירשם זה הקורס בפסיכולוגיה בחינוך שעניין אותי".
ואיך מתנהל הקשר שלך עם המרצה?
"אני משתתף בקורס הזה פעם או פעמיים בשבוע בלבד, והמענה הוא על שאלות ספציפיות בלבד".
ד"ר קלמן מסרב להתרגש מהטון השלילי של סביח. "האמונה שלי היא שזה הדבר הנכון לעשות, ולא משנה מי יושב בצדו השני של המחשב", הוא אומר. "אני מאמין שבסופו של דבר זו הדרך להגיע לקרבה. הבורות היא בטח לא הפתרון, והעובדה שההשכלה והידע נהיים בינלאומיים היא חשובה. אני לא מצפה שיגידו 'אוניברסיטה ישראלית מאפשרת לנו להשתתף בקורסים אז הישראלים מדהימים', אבל זה צעד אחד קדימה. השכלה והיכרות הופכות את העולם למקום טוב יותר בטווח הרחוק".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
