מולטי טאלנט
היא רוכבת על סוסים, שוחה, מסייפת, רצה ויורה באקדח. נועה ברקמן היא הישראלית שנושאת על כתפיה את ענף הספורט האלמוני קרב-5 מודרני וחולמת על כרטיס לריו 2016. "אני החלוצה, אבל אולי אחרי שאביא תוצאות ספורטאים אחרי יילכו בעקבותיי"
אפילו אם יהיו לכם עשרה ניסיונות, כנראה לא תצליחו לנחש מהו ענף הספורט של נועה ברקמן. גם כאשר תצפו בבריכה בגבעת חיים באימון שפותח עוד יום לחוץ ועמוס, רוב הסיכויים שעדיין תישארו אבודים. אפילו כשהיא תחליף את בגד הים לחליפת סיוף, החידה צפויה להישאר בלתי פתורה.
עוד ב-ynet ספורט:
ברקמן נושאת על 160 הסנטימטרים שלה ענף ספורט שלם בישראל. עד לפני שנה וחצי, לא הייתם יכולים למצוא אפילו ישראלי אחד לרפואה שעוסק בו, לפחות לא באופן תחרותי. מן הסתם, רוב הישראלים אפילו לא שמעו עליו, וגם מי שמודע לקיומו כנראה לא יוכל להסביר איך לעזאזל מתחרים בו. ככה זה עם קרב-5 מודרני, ענף אנונימי לגמרי, אפילו אזוטרי, הרחק בשוליים של הספורט העולמי.
למרות שמו, קרב-5 מודרני אינו חדש
"אני החלוצה של הענף הזה בארץ", מצהירה ברקמן בת ה-24, שגדלה בין השדות המוריקים, הרפת, הלול, הפרדסים והפרחים הצבעוניים במושב כפר ויתקין במערב עמק חפר. "מילדות הייתי רוכבת סוסים, בהמשך התחלתי להתעסק גם בריצה, ואז גיליתי שיש ענף שמשלב בין כל התחומים. החלטתי לנסות וללכת על זה".
הצעירה עם החיוך הביישני לא רק החליטה ללכת על זה, אלא לעשות זאת עד הסוף. סביבה עובדים לא פחות מחמישה מאמנים שונים, ביניהם שמות מוכרים כמו מאמן נבחרת ישראל בסיוף, אוהד בלוה, השחיין לשעבר, גרשון שפע שייצג את ישראל בשלוש אולימפיאדות והקלע האולימפי לשעבר, אלכס טריפולסקי. אליהם מצטרפים גלעד קראוז בריצה ונעה לברון ברכיבה.
זה ענף יקר. איך מממנים את העיסוק בו, בטח עם כל כך הרבה ציוד וצוות מקצועי גדול?
"אני מקבלת הרבה עזרה מההורים שלי, שתומכים בי ורוצים הכל בשבילי. צריך לממן הכל לבד, וזה מגיע ליותר מ-10,000 שקל בחודש. אני גם עובדת כמדריכת רכיבה על סוסים ומדריכת ריצה, אבל ככל שאני עובדת יותר אני מתאמנת פחות. אמנם לא צריך לבוא לתחרויות עם סוס משלך, לגדל אותו ולהטיס אותו, כי בתחרויות מספקים לך את הסוס, אבל לצערי המדינה לא תומכת. קודם מבקשים תוצאות, ורק אחר כך מישהו מסתכל עליך".
זה לא הקושי היחיד שאיתו מתמודדת ברקמן. מאחר שהיא הישראלית היחידה בארץ שעוסקת בקרב-5 מודרני, מן הסתם אין לה עם מי להתחרות כאן. לכן היא נאלצת לנדוד בעולם. "העובדה שאין תחרויות בישראל מקשה מאוד על צבירת ניסיון", היא אומרת. "צריך להתאקלם במקומות חדשים, להתרגל לשפות זרות. למזלי, אין לי בעיה להסתדר במקומות חדשים ולהכיר חברים מכל העולם. זה הבונוס של הספורט. לא נמצאים הרבה בבית, אבל מגיל אפס הייתי בחורה עצמאית".
שגרת היום של ברקמן מעוררת השתאות. היום נפתח בדרך כלל באימון רכיבה על סוסים בחווה בגבעת חיים או באימון שחייה בבריכה במושב. אחר כך היא נוסעת למועדון הירי בהרצליה וסוחטת את הדק האקדח, ואז מקנחת במועדון הסיוף בכפר-סבא. כל אחד מהאימונים הללו נמשך בין שעה וחצי לשעתיים.
מאחר שאין איגוד ישראלי בענף הזה, ברקמן רשומה בחמישה איגודים שונים (סיוף, אתלטיקה, קליעה, רכיבה ושחייה) ומשתתפת בתחרויות שונות בכל אחד מהענפים. בתחרויות בחו"ל היא צריכה לדאוג בעצמה לכל הלוגיסטיקה. כמעט בלי עזרה, בלי תמיכה חיצונית.
באופן טבעי, החלום הגדול שלה נמצא במרחק שלוש שנים – אולימפיאדת ריו 2016. כדי להגיע לשם, ברקמן כבר מסמנת מטרות, שכוללות את אליפות אירופה בחודש יולי ואת איפות העולם כעבור חודשיים. בשנה האחרונה היא השתתפה במספר תחרויות בחו"ל, ואף הצליחה לזכות במקום השני באליפות פולין הפתוחה.
בסביבתה הקרובה מספרים שברקמן מצוידת בכוח רצון שחסר להרבה ספורטאים, וטוענים כי היכולות הפיזיות שלה נדירות. "היא בחורה מאוד שאפתנית", מספר יפתח לברון, מנהל חוות הסוסים, שמלווה אותה מאז הייתה ילדה קטנה. הוא הדביק אותה בחיידק הריצה ואף שילב אותה בעבודה בחווה עם ילדים בחינוך המיוחד, במסגרת שנת שירות.
"נועה טובה מאוד בספורט, בריצה ובסוסים, אבל חיפשה את האתגר להגיע לאולימפיאדה", מסביר לברון. "היא בחרה ספורט קשה ומתאמנת הרבה שעות. היא לא מצטיינת באף תחום, אבל טובה בהכל. וזה מה שיכול להביא אותה לריו. החיסרון שלה הוא בשחייה, ולכן גרשון שפע לקח על עצמו את המשימה לחזק אותה בבריכה.
"חוץ מזה", מוסיף לברון, "יש לה אישיות כל כך לבבית וחמה, וכל מי שפוגש אותה מתלהב. נועה הדביקה את כל המשפחה בחיידק שלה. היא עקשנית מאוד, מסורה למטרה ויודעת מה היא רוצה".
ברקמן מקווה לא להישאר לבדה בספורט הזה בישראל. "נכון שכרגע אני היחידה והחלוצה של הענף, אבל אולי אחרי שאביא תוצאות ויתחילו לשמוע עליי, ספורטאים אחרים יילכו בעקבותיי", היא אומרת.
תגיעי לריו?
"מבחינה עולמית זה ענף יחסית קטן, וקל יותר להתברג בו בצמרת. זה אחד המניעים שהובילו אותי לקרב-5 מודרני. אני דוחפת את עצמי לקצה כדי לבדוק לאן אני יכולה להגיע. נכון שזה ענף מסובך ויקר, שדורש המון שעות, אבל אני אעשה הכל כדי להיות בריו ואי אפשר יהיה לעצור אותי. אולי רק עם אקדח".
