הצבא ושר ההגנה שולטים. חוקה מצרית חדשה
"מדינה דמוקרטית מודרנית המבוססת על צדק ומגשימה את השאיפות של היום ושל המחר עבור הפרט" - כך נפתח המבוא לחוקה החדשה שכינן הממשל הזמני במצרים. אך בה בעת מעניקה החוקה סמכויות יתר לצבא בענייני שפיטה ושר ההגנה מקבל מעמד ייחודי. האם המצרים ייצאו שוב לכיכר תחריר?
חמישה חודשים אחרי הדחתו הדרמטית של הנשיא מוחמד מורסי עשה אתמול (יום א') הממשל המצרי הזמני צעד ראשון לעבר כינון שלטון קבוע. אולם החוקה החדשה לא טומנת בחובה תקווה לדמוקרטיה מהפכנית גדולה, שכן מסעיפיה עולה כי היא מעניקה לצבא כוח לשפוט אזרחים ולשר ההגנה מעמד ייחודי משאר השרים.
הפגנה, רק באישור. חבית הנפץ הבאה במצרים
עוד חדשות בעולם:
ארה"ב: כביש כוסה בקרח, 65 מכוניות התנגשו
אש בקייב: "עימות דרמטי בין ארה"ב לרוסיה" אלימות ברחובות בנגקוק: רה"מ לא תתפטר
במשך יומיים ערכו 50 חברי הוועדה, המגיעים מכל קצוות החברה המצרית, ישיבות מרתוניות כדי לאשר את כל 247 הסעיפים שאמורים כבר מחר להגיע לידיו של נשיא מצרים הזמני עדלי מנסור וממנו למשאל עם שעשוי להיערך כבר בתקופה הקרובה.
שלשום בבוקר הודיע בביטחון יו"ר הוועדה, עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית לשעבר, כי יש הסכמה מלאה על כל סעיפי החוקה. אחד הסעיפים המעניינים בה הוא האיסור על הקמת מפלגות על בסיס דתי. הסעיף, כפי שציין מוסא, מכוון נגד מפלגת "החירות והצדק" של "האחים המוסלמים" והזרמים האיסלאמיסטיים הקיצוניים. שינוי נוסף בחוקה הוא צמצום הפרלמנט לבית אחד במקום שני בתים כמו שהיה בעבר.
בעניין הבחירות לנשיאות ולפרלמנט הוחלט בעצם שלא להחליט. לפי מפת הדרכים שהציג שר ההגנה המצרי, הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי, במעמד הדחתו של מורסי, מערכת בחירות אחת (לפרלמנט או לנשיאות) הייתה צריכה להתחיל תוך 3 חודשים מכינון החוקה ומערכת בחירות נוספת תוך תקופה של חצי שנה ממועד זה. אך בגלל האי-בהירות בסעיף בחוקה - לא צוין אילו בחירות ייערכו קודם - הבחירות לנשיאות או הבחירות לפרלמנט. משמעות הסרבול היא שמפת הדרכים עלולה להתעכב מעבר לתשעת החודשים שהוקצבו לה.
המבוא לחוקה מהלל את מהפכת 25 בינואר ו-30 ביוני, שבהן עמד הצבא לצד רצון העם. "אנחנו כותבים כעת חוקה שמגשימה את חלום הדורות בחברה פורחת ומלוכדת, במדינה המבוססת על צדק שמגשימה את השאיפות של היום ושל המחר עבור הפרט. אנחנו כותבים כעת חוקה שמשלימה את כינונה של מדינה דמוקרטית מודרנית, שממשלתה היא אזרחית".
סעיף נוסף, שנוי במחלוקת, הוא זה המעניק פתח לצבא לערוך משפטים לאזרחים ולא רק לאנשי צבא - אחת הסוגיות השנויות במחלוקת במצרים שהוציאה עשרות פעילים פוליטיים לרחובות בימים האחרונים. בסעיף נכתב כי "לא יישפט אזרח בבית משפט צבאי, אלא בפשעים שהם בבחינת תקיפה ישירה נגד מתקני צבא או בסיסי צבא, אזורים צבאיים, אזורי גבול, ציוד וכלי רכב צבאיים, אמצעי לחימה ותחמושת".
אך יש שמעריכים כי אין הרבה שינוי של ממש בטיוטת החוקה הנוכחית. חוקה זו, כמו קודמותיה, מבוססת על חוקת מצרים מ-1971. לפי זאיד אל-עלי, מומחה לחוקה מקהיר, כותבי הטיוטות השונים חוזרים אליה "כאילו מדובר בתנ"ך". לדבריו, שהובאו בעיתון האמריקני "ניו יורק טיימס", "זה מדהים, בסביבה מהפכנית - החוקה אינה כזו כלל".
עוד בחוקה החדשה המוצעת: אזרחי מצרים יכולים לארגן מפגשים ציבוריים, הפגנות ומחאות לא אלימות בתנאי שיעדכנו את הרשויות ובהתאם לחוק המצרי; הנשיא לא יכול לפטר את הממשלה או לערוך חילופי גברי ללא רוב בפרלמנט.
התגובות לטיוטת החוקה לא איחרו לבוא. בעוד זרמים חילוניים חשו סיפוק יחסי ממנה כמו תנועת "תמרוד", אך "האחים המוסלמים" ותומכיהם לא ראו אותה בעין יפה. הברית לתמיכה בלגיטימיות, המאגדת את הכוחות התומכים במורסי ובאחים המוסלמים, פרסמה אתמול הודעה שבה הגדירה את החוקה "מסמך שחור שנוצר בחשכה כדי להיאבק במהפכת ה-25 בינואר".
הברית ביקשה מתומכיה לציין את יום השנה הראשון למסירת טיוטת החוקה ב-2012 לידיו של נשיא מצרים לשעבר, מוחמד מורסי. עם זאת, הברית טרם החליטה אם היא תשתתף במשאל העם או תחרים אותו.
בפלג איסלאמיסטי אחר עלה הרושם שדי מרוצים מהחוקה. מפלגת "א-נור" הסלפית, שזכתה במקום השני בבחירות לשני בתי הפרלמנט במצרים, רואה את החוקה משביעת רצון. יו"ר המפלגה, יונס מחיון, היה חלק מהברית להפלת מורסי. השבוע אמר מחיון כי עד כה התיקונים סבירים, אך טען כי ישמיעו עמדה סופית אחרי שהנשיא הזמני מנסור יאשר אותה באופן סופי.
במפלגת "א-נור" הדתית לא מתרגשים מהסעיף האוסר על הקמת מפלגות על בסיס דתי. בכיר במפלגה הבהיר כי אותו סעיף היה קיים בהצהרה החוקתית של צבא מצרים ב-19 במרס 2011 ולאחר מכן הוקמו מפלגות רבות בעלי מקור
סמכות איסלאמי. החוקה הקודמת בעידן מורסי לוותה בסערה גדולה במצרים. מורסי פרסם אז הצהרה חוקתית שהעניקה לו סמכויות נרחבות והגבילה את צעדיו של בית המשפט העליון, מה שהוביל לגל של מחאות במדינה נגד מורסי כולל בארמונותיו.
האסיפה הכללית שמינה מורסי הורכבה מנציגים איסלאמיסטיים בעיקר, והם שגיבשו את החוקה שכללה סעיפים שנויים במחלוקת בכל הנוגע לקשר שבין האיסלאם למדינה - קשר שעורר את חמתם של הזרמים החילוניים. אולם לבסוף היא אושרה ברוב קולות במשאל העם שנערך בעניינה.
לפנייה לכתב/ת 
