חינוך בפערים: "נדרשת מהפכה, לא פחות"
מבחני פיז"ה חידדו שוב את הפערים העצומים בהישגים בין יהודים לערבים ואת הקוטביות הנובעת ממעמד כלכלי. בכירים במערכת החינוך מזהירים: "אסור להשלים עם מצב שבו מקום היוולדו של אדם יקבע את מקומו בחברה"
מבחני פיז"ה - דיווחים נוספים ב-ynet:
מבחני פיז"ה: תלמידי ישראל עדיין מפגרים אחרי ה-OECD
האם אתה חכם מנער בן 15? שאלון פיז"ה
לפי הנתונים שנמסרו היום, הפערים בין תלמידים מצטיינים לחלשים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. קיים פער גדול מאוד בכל תחומי האוריינות בין תלמידים יהודים לערבים - פער העומד על כ-100 נקודות בממוצע. בתחום הקריאה הדיגיטלית עומד הפער אפילו על 155 נקודות. "לפערים הללו נחשפנו בתוצאות המבחנים בשנת 2010, בתוצאות הבגרויות, במיצ"ב, כמה ראיות עוד נדרשות בשביל שנבין שזו הבעיה המהותית?", אמרה פרופ' ליבמן.
בחנו את עצמכם במבחן במתמטיקה, בגרסה האנגלית
למבחן הממוחשב במתמטיקה (עברית) - לחצו כאן
למבחן המודפס במתמטיקה (עברית) - לחצו כאן
נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים אמרה עוד כי "ההקצאות התקציביות למגזרים החלשים לא מספיקות. אם לא תהיה תוכנית עבודה מקיפה ורחבה הכסף הזה יהיה לריק. צריך להבין, לא כל מורה שמלמד בגימנסיה הרצליה מתאים ויכול ללמד את האוכלוסייה החלשה. יש צורך בתוכנית פעולה שתהיה ברמת מהפכה, לא פחות, שתהיה מותאמת לאותן אוכלוסיות, שמורים יוכשרו בהתאם, שתכלול תוכניות העשרה, תוספת שעות".
פרופ' ענת זוהר מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית אמרה בהתייחסותה לנושא כי "הפערים בין המגזר היהודי והערבי משקפים במידה רבה פערים בין שכבות סוציו-אקונומיות בגלל שיש קשר חזק בין מצב סוציו-אקונומי להישגים חינוכיים, וזה לא בהכרח בגלל בתי הספר. במשך לא מעט עשורים מדינת ישראל לא טיפחה את מערכת החינוך הערבית בהשוואה למערכת החינוך היהודית. לשמחתי, בשנים האחרונות המצב הזה הולך ומשתנה ויש יותר ניסיונות לגשר על הפער. עם זאת, הפערים כל כך גדולים שייקח זמן רב עד שיצטמצמו".
חנה דורסמן, מנכ"לית עמותת חינוך לפסגות, שפועלת לצמצום הפערים החברתיים הדגישה כי "אסור להשלים עם המצב שבו מקום היוולדו של אדם יקבע את מקומו בחיים ובחברה. יש להשקיע משאבים בצמצום הפערים בחינוך בין מרכז לפריפריה".
יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ עמרם מצנע, ציין כי הפתרון לצמצום הפערים איננו בלתי אפשרי. "בשביל לאפשר אותו צריך לבנות אמון מחודש בין מערכת השלטון המקומית לזו המרכזית, ולחלק מחדש את הסמכויות ממשרד החינוך לראשי הרשויות המקומיות ומהם למנהלי בתי הספר. בנוסף, יש להכיל את התקצוב הדיפרנציאלי ככלי חיוני בחיזוק החברות המוחלשות ובמטרה להעניק הזדמנות שווה לתלמיד מחיפה ולתלמיד מירוחם".
"העגלה מתחילה לנוע"
הנתונים העלו עוד כאמור כי תלמידי ישראל שיפרו את הישגיהם במתמטיקה, מדעים ובמיוחד בקריאה, אך עם זאת ממוצע הציונים עדיין נמוך מזה של ה-OECD. "משנת 2007 ועד היום מצטברות ראיות למגמת שיפור בהישגים של תלמידי ישראל", אמר אלי הורביץף מנכ"ל קרן טראמפ. "הפערים עדיין גדולים, התוצאות לא מספקות והדרך עוד ארוכה, אבל העגלה מתחילה לנוע. נתונים אלה מוכיחים שהשיפור בהישגים תלוי באיכות ההוראה, והוא מתחיל לצמוח מבתי הספר היסודיים ועד לחטיבות הביניים. אנו רואים שהשיפור אמיתי, הוא אינו רק במבחני ידע ושינון, אלא גם במבחני הבנה ויישום, והוא בר-תוקף ובר-השוואה".
פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, ציינה כי התרשמה במיוחד "מהעלייה הדרמטית בשיפור בקריאה. היכולת להתמודד היטב בקריאה מכתיבה את היכולת להתמודד עם שאלות במתמטיקה. מדובר בשיפור מרשים, שמסמן כיוון טוב ומבטיח".
פרופ' חנה עזר, דיקנית הפקולטה לחינוך במכללת לוינסקי, אינה שותפה לחגיגה. "אם הנתונים אמורים לשקף את מוכנותם של תלמידי ישראל לחיים 'האמיתיים' בעוד כעשר שנים נעמוד בפני בעיה חמורה יותר מאשר ציונים במבחן כזה או אחר. העלייה בציונים לעומת השנים האחרונות היא שולית ולא משמעותית. המדידה היא טובה ומעמיקה, אולם נקודתית ובודקת סוגים מסוימים של טקסטים. בכדי לשפר את המצב, לא צריך להמשיך ולמדוד את יכולות התלמידים בנקודת זמן ספציפית, אלא להעריך את יכולותיהם לאורך תקופה".
לטענת פרופ' סורל קאהן, מומחה למדידה חינוכית ולמבחנים בינלאומיים מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, הנתונים של ישראל מוטים כלפי מעלה "מפני שבנים חרדים וערביי מזרח ירושלים לא נכללים בבחינה. אילו שתי האוכלוסיות האלה נכללו, הרי שהממוצע האמיתי של ישראל היה נמוך במידה משמעותית".
"משרד החינוך חייב להתעשת"
חבר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ ד"ר שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו), טוען כי "המחסור במורים בעלי הכשרה במתמטיקה ומדעים הוא שמביא לציונים הנמוכים של תלמידי ישראל. לפי הלמ"ס, בשנים הבאות המצב
יחמיר ובעקבות כך הציונים יידרדרו עוד. משרד החינוך חייב להתעשת, להכשיר מורים חדשים ועל משרד האוצר למצוא דרכים לתגמלם באופן הולם".
פרופ' יערה בר-און, נשיאת מכללת אורנים לחינוך, ציינה: "עלייה בציונים מצביעה בסך הכול על מגמה חיובית, אבל ראייה נקודתית אינה מספיקה. עלייה קטנה, טובה ככל שתהיה לא מצביעה על מגמות ארוכות טווח. מוקדם מידי להתגאות ולהלל את התוצאות". באשר למדידה וההערכה אמרה בר-און: "היא אפקטיבית אם היא נעשית במינון נכון. פעולת שר החינוך להמעטת המדידה וההערכה היא נכונה. מחקרים בינלאומיים מראים כי ככל שיש יותר הערכה ומדידה זה הופך פחות אפקטיבי. אנו צריכים להיזהר שהמבחנים הללו לא יהפכו לחזות הכול".
לפנייה לכתב/ת 
