הברזות, שכר והישגים: אתגרי מערכת החינוך
בדו"ח פיז"ה קיבלה ישראל מחמאות על התוכנית לשיפור איכות צוות ההוראה ומתן תמריצים כספיים מכובדים למורים, אבל שכרם עדיין נמוך ביחס לעולם ובשיעור המבריזים אנחנו בצמרת הגבוהה. אלה סעיפי השימור, אלו האתגרים
דו"ח מבחני פיז"ה שהתפרסם אתמול (יום ג') התייחס לא רק להישגי תלמידי ישראל במתמטיקה, קריאה ומדעים ולפערים החברתיים, אלא גם לנושאים אחרים ובכללם מעמד המורה בישראל, אחוז ההיעדרויות של התלמידים ממוסדות החינוך ורמת הנאתם במוסד החינוכי. אז אילו דברים צריכה מערכת החינוך לשמר ואילו אתגרים עומדים בפניה?
מבחני פיז"ה - דיווחים נוספים ב-ynet:
תלמידי ישראל עדיין מפגרים אחרי ה-OECD
חינוך בפערים: "נדרשת מהפכה, לא פחות"
האם אתה חכם מנער בן 15? שאלון פיז"ה
חובה לשמור
1. לפי נתוני הדו"ח, יותר מ-85% מתלמידי ישראל דיווחו כי הם נהנים בבית הספר, מה שהביא לדירוג ישראל במקום ה-11 במדד זה. "זה אחד היעדים של משרד החינוך", אמרה עינב לוק, מנהלת היחידה לקידום אקלים חינוכי מיטבי לצמצום אלימות במשרד. "מדובר במדד חשוב מאוד. מחקרים מראים שיש קשר בין אקלים להישגים, וככל שנצליח לחזק את תחושת השייכות, את הקשר בין התלמידים למורים ובין התלמידים לחבריהם, זה יבוא לידי ביטוי גם בהישגים".
בחנו את עצמכם במבחן במתמטיקה, בגרסה האנגלית
למבחן הממוחשב במתמטיקה (עברית) - לחצו כאן
למבחן המודפס במתמטיקה (עברית) - לחצו כאן
לוק הוסיפה כי "אנו פועלים רבות על חיזוק יחסי הקרבה והאכפתיות בין מורים לתלמידים, קיימת תוכנית מערכתית שפועלת ב-1,000 בתי ספר שהמטרה שלה לייצר אקלים חינוכי מיטבי. המדד הזה הוא חשוב קודם כול בפני עצמו וכמובן גם על מנת לשפר ההישגים".
2. בדו"ח צוין כי ישראל פיתחה בשנים האחרונות תוכנית לשיפור איכות צוות ההוראה, המציעה תמריצים לסטודנטים בעלי הישגים גבוהים להיכנס למקצוע והגדלת משכורות כדי להפוך את המקצוע לאטרקטיבי יותר ומתן תמריצים למורים.
"מדינת ישראל אכן עושה מאמצים על מנת למשוך אוכלוסיות חדשות למקצועות ההוראה", אמרה פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים. "אחת מהן היא תוכנית המצוינים, שמתקיימת יותר מעשור, ומעניקה מלגות מכובדות לאנשים בעלי נתוני כניסה גבוהים ללימודי הוראה".
לדברי ליבמן, "התוכנית מאפשרת להם לסיים את התואר בשלוש שנים במקום ארבע, והבוגרים צריכים לעבוד כמורים שנה נוספת על כל שנה שקיבלו מלגה. בנוסף, מאז משבר ההייטק היו כמה תוכניות שמטרתן הייתה לשלב הייטקיסטים במקצועות המדעים והמתמטיקה, ועוד. המגמה חיובית, אבל מובן שצריך לבחון את הדברים בטווח הרחוק ולראות כמה מהם נשארים בהוראה ואם הם אכן מורים טובים. המגמה היא חיובית וחשובה".
3. בדו"ח נכתב כי בשנים האחרונות יישמה ישראל מדיניות ממוקדת על מנת לשפר את ביצועיהם של בתי ספר או תלמידים בעלי הישגים נמוכים, ופעלה לחלוקת משאבים לאזורים ובתי ספר ברחבי הארץ שזקוקים לכך יותר. עוד צוין כי בישראל פועלות תוכניות המציעות יותר הזדמנויות למידה לתלמידים שהם עולים חדשים או לבני מיעוטים, על ידי שילובם בקבוצות למידה קטנות.
"אין ספק שבשנים האחרונות יש מגמה של עשייה בכיוון הזה", אמר פרופ' עליאן אלקרנאווי, נשיא מכללת אחווה לחינוך. "בחלק מהיישובים יש תקציב דיפרנציאלי, ישנן קבוצות למידה קטנות שמסייעות לתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, ומוקצות יותר שעות לימוד בפריפריה. משרד החינוך פתח לא מעט תוכניות שהמטרה שלהן להביא לכדי צמצום הפערים, אבל זה עדיין לא מספיק. צריך להתמיד ולהרחיב את התוכניות. ישנה כוונה, ישנה נכונות, אבל בשטח אנו עדיין לא יכולים להגיד שהפערים מצטמצמים".
האתגרים שלנו
1. לפי נתוני הדו"ח, ישראל נמצאת בתחתית הרשימה במדד ההיעדרויות - לא פחות מ-47% מהתלמידים דיווחו כי החסירו שיעורים או ימי לימודים. לפחות לפי תוצאות המבחנים הללו, אין לחיסורים אלה השפעה רבה על הציון הסופי. בישראל הקשר בין ההיעדרות לבין הציון הוא הקטן ביותר מבין כלל המדינות שנבדקו. יצוין כי לא נכתב מהו אומדן ההיעדרויות, ולפי חוזר מנכ"ל, תלמיד רשאי להחסיר חמש פעמים במהלך השנה מבלי שחיסורים אלה יביאו לפגיעה בציוניו.
2. למרות ההעלאה המתמדת בשכר המורים, ישראל נמצאת עדיין בתחתית העולמית במדד זה. ביחס לתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לתושב, שכר המורים בארץ הוא מעט יותר מ-80% (רק שמונה מדינות נמצאות מתחתינו ברשימה זו).
פרופ' ליבמן אמרה בנוגע לנתון זה: "לא הייתי קוראת לזה העלאה מתמדת, אלא העלאה בעיקר בשל תוכנית 'אופק חדש', שהעלתה את שכר המורים ובהתאם גם את שעות העבודה. עם זאת, מורים בישראל עדיין משתכרים פחות מממוצע ה-OECD באופן משמעותי, ומנגד עובדים בכיתות עמוסות יותר. שכר המורים כיום מעיד על כך שהם נחותים מעמיתיהם. אין ספק שמשכורות גבוהות יותר ימשכו יותר אנשים למקצוע, והממשלה צריכה להתייחס לנושא הזה בכובד ראש".
3. הנתונים שפורסמו אתמול העידו כי עדיין קיימים פערים בין יהודים לערבים ובין תלמידים מחתך סוציו-אקונומי גבוה לתלמידים מחתך סוציו-אקונומי נמוך. "הנתונים הללו מדאיגים מאוד כי מדובר בדור העתיד של מדינת ישראל, ואי-צמצום הפערים הללו יביא לכדי הדרה של אוכלוסייה משמעותית", אמר פרופ' אלקרנאווי.
נשיא מכללת אחווה הוסיף כי "צריך להבין שהפערים האלה לא מתחילים בבית הספר, אלא הרבה לפני - בבית. זה תלוי בתעסוקה של ההורים, ביכולת שלהם לספק לילדיהם שיעורים פרטיים לאחר שעות הלימודים, חוגים. הפתרון צריך להיות הוליסטי, ארוך טווח, תוכנית מקיפה שתתייחס לתעסוקה באזורים המוחלשים, בהכשרת המורים, ולא רק בתלמידים".
ורד ליבנה, מנכ"לית תנועת הכול חינוך, אמרה בהתייחסה לפערים כי "מדובר בתעודת עניות למדינת ישראל. הפערים הללו מסוכנים לא פחות מההסכם עם איראן. אם מדינת ישראל רוצה להצליח כלכלית בעולם הגלובלי עליה למצות את כל פוטנציאל ההון האנושי הקיים בה ולא לאפשר רק לחזקים להתחזק".
4. למרות העלייה בהישגיהם של תלמידי ישראל במתמטיקה, מדעים וקריאה,
הם עדיין נמצאים מתחת לממוצע ה-OECD. פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי: "אמנם הייתה עלייה בהישגים, אך לא מדובר בעלייה משמעותית. צריך לחזק את המוטיבציה ללימודים לא רק במתמטיקה ומדעים, אלא גם בלימודי הרוח - לעורר סקרנות אצל התלמידים, כך הלמידה תהיה משמעותית".
ד"ר צבי צמרת, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, הוסיף בנושא זה: "בעיניי מבחני פיז"ה הם חשובים, אבל לא הכי חשובים. ההשקעה בהם הייתה מוגזמת, הן ברמת הדיווח והן ברמת תשומת הלב הגדולה כל כך לנושא". צמרת אמר כי יש להמשיך ולהשתתף במבחנים הללו, "אך לא בהיסטריה ולא כמו שקורה עכשיו - במיון תלמידים לפני הבחינה. הישגיהם של התלמידים בבחינות אלה יעלו רק אם הלמידה הרגילה תהיה איכותית יותר ולא הלמידה המיוחדת לקראת הבחינה".
לפנייה לכתב/ת 
