"הבית הלבן האמין שנתניהו יתקוף ב-2012"
היועץ של אובמה לענייני גרעין עד לא מזמן, ד"ר גארי סימור, אומר בראיון ל-ynet שהריב הפומבי בין ראש הממשלה לנשיא אובמה רק משחק לידי האיראנים. "ארה"ב מנעה את התקיפה", הוא מגלה - ומזהיר: חמינאי ירצה למשוך את המו"מ עד לסוף הקדנציה של אובמה
עד לפני חודשים אחדים, היה ד"ר גארי סימור אחד האנשים המשפיעים ביותר על נשיא ארה"ב ברק אובמה בכל הנוגע למדיניות מול תוכנית הגרעין האיראנית. בראיון מיוחד ל-ynet הוא מתייחס בהרחבה להסכם הביניים של המעצמות עם איראן, ומביע פסימיות לגבי האפשרות לחתום עם איראן על הסכם סופי. ד"ר סימור מזהיר מפני משא ומתן שיימשך עד סוף הקדנציה של אובמה ומגלה: הבית הלבן היה משוכנע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו התכוון לתקוף באיראן במהלך 2012, אך ארה"ב ומדינות נוספות מנעו זאת ממנו.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
בכיר בחיזבאללה חוסל: "ישראל אשמה"
"ביבי CRAZY ואובמה COOL" יזכו בנובל?
סימור, שמכהן כיום כנשיא הארגון "מאוחדים נגד איראן גרעינית" וכמנהל מחקר במרכז בלפר באוניברסיטת הרווארד, שימש במשך ארבע שנים כאחראי בבית הלבן על מדיניות הנשיא בתחום מניעת הפצת הנשק הלא-קונבנציונלי, ובכלל זה הגרעין האיראני. היום (ד') הוא יופיע בפני "הפורום לאסטרטגיית-על לישראל" המונה כמה עשרות מומחים ישראלים, ובראשם ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר ד"ר עוזי ארד. הם מתכנסים בהרצליה, הרחק מן המצלמות, כדי לגבש כיוונים לאסטרטגיה הנדרשת לישראל לנוכח השינויים במזרח התיכון ובעולם.
"אני מבין את הדאגות של נתניהו, ואם זה היה ההסכם הסופי, אני חושב שהוא היה צודק", אומר סימור בהתייחס לעמדה הישראלית המתנגדת נחרצות להסכם שנחתם בז'נבה. "ההסכם הזה לא נפטר מהיכולות הגרעיניות הצבאיות של איראן, אבל כפי שהנשיא אובמה אמר, זהו הצעד הראשון, ומה שחשוב כעת הוא עד כמה רחוק נגיע בששת החודשים הקרובים במהלך השיחות הנוספות. וושינגטון הציגה תנאים נוקשים מאוד בכל הנוגע לדרישותיה העתידיות מאיראן ויכולותיה הגרעיניות. אני לא מאמין שאיראן תענה לדרישות האלה, אבל על זה מתקיים המשא ומתן".
האם אתה מוצא סעיף חיובי בהסכם הזה?
"אני חושב שההסכם חיובי במובן הזה שהוא מאט או עוצר את ההתרחבות של תוכנית הגרעין האיראנית וקצת מחזיר את התוכנית אחורה בכמה תחומים, כמו למשל בכל הנוגע לאורניום המועשר ל-20 אחוז.
"בבסיס זו הפסקת אש ובמשך ששת החודשים, שבמהלכם ארה"ב ושותפותיה הסכימו שלא להגביר את הסנקציות, יהיה משא ומתן קשה הרבה יותר כדי להשיג הסכם סופי. אני חושב שבסופם של אותם שישה חודשים כנראה לא יהיה הסכם סופי, כי אני לא מאמין שהמנהיג העליון עלי חמינאי מוכן לוותר על הרצון לפתח נשק גרעיני. אבל אפשר לראות הסכם ביניים נוסף שיקדם את השיחות ואולי יביא לעוד הגבלה של תוכנית הגרעין ולהקלה נוספת בסנקציות".
"איראן והמעצמות עדיין רחוקות מאוד בדעות"
לדעת סימור, הקהילה הבינלאומית לא העניקה לאיראן את הזכות להעשיר אורניום. "אני לא רואה את ההסכם כזה שנותן לאיראן את הזכות להעשיר. ההסכם אומר שבסופו של דבר, בשלב האחרון, לאיראן יהיה מותר להחזיק בתוכנית העשרה, המבוססת על תוכנית מוסכמת. ההסכם מדבר על ההגבלות שיכללו את מספר הצנטריפוגות, את סוגן, את כמות האורניום המועשר ברמה נמוכה ואת המיקומים". סימור מאמין כי על הדברים הללו יתנהל המו"מ.
"האיראנים ירצו תוכנית העשרה בסדר גודל תעשייתי, עם עשרות אלפי צנטריפוגות, ואילו ארה"ב תרצה שלאיראן תהיה תוכנית העשרה קטנה מאוד שלא תאפשר בניית נשק גרעיני. לפי שעה, שני הצדדים רחוקים מאוד זה מזה, ולכן אני סקפטי שהמשא ומתן הזה ייצר הסכם בששת החודשים הבאים.
האם יש משהו שיגרום לך לסמוך על האיראנים?
"שום דבר לא יגרום לי לסמוך על האיראנים. המנהיג העליון מחויב להשיג נשק גרעיני ובגלל הסנקציות הוא הסכים לעשות כמה ויתורים טקטיים כדי להקל בסנקציות. אך כל זמן שהוא בשלטון, המטרה של תוכנית הגרעין האיראנית היא להשיג נשק גרעיני. המטרה שלנו היא לעצור אותם. ההסכם שנחתם מאט את התוכנית, והשאלה היא אם ניתן לבצע צעדים נוספים שירחיקו אותם מנשק גרעיני".
סימור בילה שנים רבות בבית הלבן והוא מכיר היטב את אובמה ואת מזכיר המדינה ג'ון קרי. לדעתו, שני האנשים החזקים בממשל האמריקני לא סומכים על האיראנים, אף שבישראל חושבים אחרת.
"הנשיא אובמה מחפש הזדמנות להתקדם במישור הדיפלומטי זה ארבע שנים. האיראנים סירבו לנהל משא ומתן. כעת, בגלל הלחץ של הסנקציות, לראשונה הם מוכנים לעשות ויתורים ממשיים כדי להגביל או להאט את התוכנית הגרעינית שלהם. אובמה תופס את ההזדמנות הזו ומקווה שבאמצעות דיפלומטיה הוא יוכל להגביל את התוכנית האיראנית. אם אובמה לא יצליח, הוא יעמוד בפני בחירה קשה מאוד – להשתמש בכוח צבאי או לקבל נשק גרעיני איראני", טען סימור.
לדברי סימור, "אובמה הבהיר כבר שהוא מוכן להשתמש בכוח צבאי אם יידרש לכך, אך הוא רוצה למנוע שימוש בכוח, ואם דיפלומטיה מספקת מרחב נשימה כדי להגביל את התוכנית האיראנית, אובמה ינסה לנצל את ההזדמנות".
על טענות ישראל: "אובמה לא מוביל לקטסטרופה"
גורמים בישראל הביעו חשש שהנשיא אובמה מוביל לקטסטרופה בכל הנוגע להימנעות מהפעלת כוח צבאי נגד איראן. סימור לא מסכים לאמירה הזו והוא אומר שהנשיא האמריקני רציני מאוד במקרה שהאיום האיראני יהפוך למציאותי.
"אובמה אומר שאיום של איראן גרעינית רציני מאוד גם לגבי הביטחון הלאומי של ארה"ב, וזה אומר שהוא מוכן להשתמש בכוח צבאי אם יהיה צורך לעצור את איראן. הוא לא רוצה להשתמש בכוח צבאי, ולכן דיפלומטיה היא דרך לעצור את איראן".
אבל האם אתה יכול להיות בטוח שאם לא יושג הסכם עם האיראנים, ארה"ב תתקוף?
"מה שלדעתי יקרה הוא שהמשא ומתן הזה יימשך עוד זמן, כי אני חושב שהאיראנים מחפשים הקלות בסנקציות. הם לא רוצים שהמשא ומתן ייפסק כי אז הסנקציות יוחזרו. אני מנחש שאנחנו בתחילתו של תהליך משא ומתן מתמשך וארוך וקשה, שיכול להימשך בקלות לאורך כל הקדנציה של הנשיא אובמה".
והמשמעות היא שהאיראנים ימשיכו להעשיר אורניום.
"הם יכולים להמשיך להעשיר, אבל הם הסכימו שלא להרחיב את היכולת הזו. הם הסכימו שלא להפעיל עוד צנטריפוגות ולא לייצר עוד צנטריפוגות ולא להגדיל את כמות האורניום המועשר לרמה נמוכה. מה שיקרה הוא שהתוכנית תימשך ברמה הנוכחית, ואני מצפה שבמהלך המשא ומתן, ארה"ב תנסה לצמצם את כמות החומר המיוצר ואת מספר הצנטריפוגות בתמורה להקלה נוספת בסנקציות".
האם אתה סבור שנתניהו מגזים בתגובתו כשהוא תוקף את הנשיא ואת הממשל בפומבי?
"אני לא רוצה להגיב על הערות של ראש מדינה זר, אבל אני חושב שזה מצער שיש את חילוקי הדעות הפומביים האלה בין וושינגטון לישראל. זה לא עוזר בחיזוק מעמדנו במשא ומתן מול איראן, ואני חושב שמה שחשוב עכשיו הוא שארה"ב וישראל יגיעו להבנות בקשר למה שאנחנו מנסים להשיג במשא ומתן הזה. אם לא יצליחו, אני חושש שהאיראנים יחושו שהם בעמדה חזקה יותר וזה ימנע התקדמות - מה שנוגד את האינטרסים של ארה"ב ושל ישראל. אני חושב שאם מדברים בחדרים סגורים - ההשפעה גדולה הרבה יותר. בדרך כלל זו דרך יעילה יותר לתקשר. אני חושב שלעתים, אם יש עימות פומבי שהופך לאישי ועוין, זה יוצר פחות הזדמנויות להשפיע".
סימור חושב שלמרות המחלוקות הקשות בין אובמה לנתניהו בנושא האיראני, לא תהיה פגיעה ביחסים האינטימיים והרגישים בין שני המנהיגים. "אני חושב שלארה"ב ולישראל יש הרבה קשרים חזקים ויש להן הרבה אינטרסים משותפים באזור, כולל עצירת איראן מלהשיג נשק גרעיני. אני לא מאמין שהעימות הזה יגרום נזק תמידי ביחסים".
אתה מסכים עם נתניהו שמזהיר כי הקלה בסנקציות תוביל להתרסקות כל משטר הסנקציות?
"אני חושב שזו סכנה. אני חושב שאם הסנקציות הנותרות לא ייושמו בעוצמה, קיים סיכון שהן יישחקו, או שהאיראנים יחשבו שהסנקציות יישחקו. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להפגין בששת החודשים הקרובים שההקלות שהם מקבלים מוגבלות מאוד וזמניות, ושלא יקבלו עוד הקלות אלא אם יעשו ויתורים נוספים בתוכנית הגרעין".
לו היית עדיין בבית הלבן בתפקידך הקודם, היית חותם על ההסכם שנחתם בז'נבה?
"בהחלט. זה הרבה יותר ממה שקיווינו להשיג בארבע השנים האחרונות כשניסינו לנהל משא ומתן עם איראן. הצעדים שביקשנו שאיראן תעשה היו הרבה יותר צנועים מהצעדים שהבית הלבן הצליח להשיג. אני חושב שזה בגלל הסנקציות שהובילו לבחירתו של רוחאני, והמנהיגות האיראנית הבינה שהם חייבים לעשות ויתורים כדי לזכות בהקלות".
"לנתניהו לא תהיה סיבה לתקוף באיראן אבל הוא רציני"
סימור חושב שדברי נתניהו ובכירים בישראל, שלפיהם המדינה לא מכירה בהסכם שנחתם, יובילו לתקיפה ישראלית. "אם המעצמות יצליחו להגביל ובסופו של דבר לחסל את היכולות הגרעיניות הצבאיות של איראן, אני לא חושב שלראש הממשלה תהיה סיבה לתקוף. אם הדיפלומטיה תיכשל, ואיראן תמשיך ותנסה לבנות נשק גרעיני, אני מאמין למה שראש הממשלה אומר, כלומר, שהוא ישתמש בכוח צבאי".
האם במהלך שנת 2012, כשהיית בבית הלבן, האמנתם שראש הממשלה נתניהו נחוש לתקוף באיראן באותה השנה?
"כן, אני חושב שראש הממשלה היה רציני מאוד לגבי תקיפה צבאית ב-2012. ואני חושב שהוא לא עשה זאת לא רק בגלל התנגדות של ארה"ב ומדינות נוספות אלא גם בגלל התנגדות בתוך הממשלה שלו".
האם נתניהו הבהיר את כוונותיו באוזני הנשיא אובמה?
"אני לא יכול להתייחס למה שהיה בפגישה ביניהם. אני מאמין שראש הממשלה נתניהו היה מאוד רציני לגבי תקיפה צבאית", סיכם סימור.
לפנייה לכתב/ת 
